רואה את האור: יעקב קמחי מציין 80 שנה לקמחי תאורה

2,800 נקודות חשמל קיימות באולם התצוגה של קמחי תאורה. 2,800 קווי חשמל, שמאפשרים להפעיל ולעמעם את כל אחד מגופי התאורה שמוצגים בו בנפרד. ואלו רק נקודות החשמל באולם התצוגה, לא כולל את אזורי המשרדים, המחסן והשירות. אבל ״זה לא הרבה״ אומר בחיוך יעקב קמחי, הבעלים של החברה, כשאני שואל אותו אם זה לא יותר מדי. ״לא הכל חייב להימכר באותו הקף, לפעמים אני מחזיק גופי תאורה בגלל העיצוב, לתת למבקרים השראה.

״כל החוכמה היא שהיום אנחנו יכולים להדליק כל גוף בנפרד, בניגוד לעבר שיכולנו לשלוט רק באגף שלם, וככה אתה יכול לראות את גוף התאורה הספציפי שאתה מעוניין בו. בנוסף, הכל ממוחשב: ליד המחיר מצוין גם המלאי, ואם אתה רוצה שלושה גופי תאורה ולי יש שניים, אני לא מאבד זמן בלבדוק את המלאי, אני רואה את המידע מולי״. 

למעלה מ־40 שנה עובד קמחי בחברה המשפחתית, שציינה בשנה שעברה 80 שנים להיווסדה. היא הוקמה ב־1938 על ידי אביו המנוח, שעסק בייצור גופי תאורה ונברשות ברחוב זבולון בדרום תל אביב. החל משנת 1965 ליווה קמחי את אביו עד שזה נפטר והיום הוא עומד בראש חברה שמונה כ־90 עובדים בשירות הלקוחות, בייצור, במחסן, במכירות ובהנהלה. ״מתוכם יש לנו 15 איש בייצור״, הוא מדגיש. ״אנחנו עושים את כל הקסטם־מייד שאדריכלים מבקשים״.

מרחוב זבולון בתל אביב עברה החנות לרחוב אליפלט, משם למרכז המסחרי של קיבוץ שפיים, וב־12 השנים האחרונות בית קמחי תאורה, ששטחו 5,000 מ״ר, פועל ברחוב הלח״י בבני בברק. אולם התצוגה, שמציג את מיטב המותגים המובילים בעולם בתחום התאורה, כמו ארטמידה (ARTEMIDE) או ויביה (VIBIA), עבר לאחרונה שיפוץ ותכנון מחדש על ידי האדריכל יוסי פרידמן. בשבוע הבא הוא ייחנך באופן רשמי בביקור של צמד המעצבים הסיני Neri & Hu, שפועלים בלונדון ונחשבים לכוח עולה בזירת העיצוב הבין־לאומית.

באולם התצוגה אפשר כבר להתרשם מסדרת Nh1217 המינימליסטית שעיצבו נרי & הו לארטמידה: מנורת זכוכית רב תכליתית שאפשר להשתמש בה גם כמנורת שולחן וגם כמנורה תלויה על הקיר. צמד המעצבים שאב את ההשראה מהפנסים הסינים המסורתיים תוך שהוא מעניק לה פרשנות עדכנית. את כדורי הזכוכית הלבנים מעגנות טבעות פליז מוברשות הנעות על ציר נסתר ומקבעות את המנורות כיחידות שולחן או לחילופין קיר, על פי הצורך. 

בנוסף למותגי העיצוב המוכרים יותר, מוצגים באולם התצוגה גם פתרונות טכניים שמיועדים לבנייני משרדים ולפרויקטים בקנה מידה גדול כמו רשתות הנעלה, הלבשה, מזון, קוסמטיקה ובתי מלון. ״אנחנו מבצעים כמעט 30 בתי מלון בשנה בארץ. לאחרונה עשינו את פאבליקה וניקס בהרצליה; לינק של רשת מלונות דן בתל אביב; וסטאי יפו, הכנרת ומלון ציון בירושלים לאחים נקש. וקיבלנו גם את פלאזה תל אביב ואת המלון המחודש של ישרוטל במצפה הימים״.

100 אחוז לדים

בשיחה עם קמחי ברור שהתאורה היא מה שמניע אותו: ההתרגשות ניכרת בקולו והעיניים שלו בורקות גם – או במיוחד – כשהוא מדבר על פתרון טכני או חידוש טכנולוגי שקשור לתחום. ״נולדתי בזה, גדלתי בזה, חונכתי בזה, נוצרתי מזה״, הוא מספר. ״אני בן 74 ואני פשוט אוהב את הדבר הזה שנקרא תאורה. אין לי מילים אחרות להסביר את זה. אני כל יום מתלהב מחדש ובא לעבודה שמח. הבוקר לדוגמה התעוררתי בשש ועשרים ואמרתי שאני אנסה לישון עוד קצת, אבל לא הצלחתי. בשבע וחצי כבר הייתי במשרד.

״אחרי המשפחה, החברה היא מספר שתיים, אין מה לעשות, אני אוהב את זה, זה מושך אותי, אף פעם לא פזלתי למקצוע אחר, ואווה אשתי מלווה אותי בזה מאז ומתמיד, כבר 40 שנה. כל השנים עבדתי בצמוד אליה, אפילו הייתה לנו לפני כעשר שנים מנורה על שמה, עם מוט מניקל וקריסטלים, שמאוד הצליחה״. 

מה בכל זאת השתנה ב־40 השנים האחרונות?

״איכויות שמסירות צבע. מי שלא מהתחום לא יבין מה זה מסיר צבע, זה לא הגוון: זו התוצאה של הצבע האמיתי של מה שאתה רוצה לראות. קח לדוגמה את האתדר להאיר חנויות ביגוד, כמה חשוב לקבל את הצבע האמיתי של הפריט. הגענו כבר בנורות לד לצבע חם של ליבון של נורה שהיא 100 אחוז מסירת צבע. בזה אנחנו מקפידים הכי הרבה.

״זה חשוב שהלקוח יראה את הצבע האמיתי של המוצר, אחרת יש עיוותים בגוון ואתה חוזר הביתה עם חולצה בצבע אחר ממה שראית בחנות.  כשהייתי ילד הייתה בחנויות תאורת פלורסנט, ואני לא אשכח איך הייתי נכנס עם אמא שלי לחנות – הייתי ילד קטן – והיא הייתה אומרת תן לי את החולצה, ויוצאת החוצה לרחוב כדי לראות את הצבע האמיתי שלה. בתאורה המודרנית אפשר לקבל את הצבעים הנכונים״.

יש כזה דבר טעם ישראלי בתאורה?

״יש השפעה גדולה ממה שקורה בעולם. הקהל שמגיע אלינו מקבל את העיצובים שאנחנו מביאים, הרבה מותגים טובים של פירמות ידועות, וסומך עלינו. אדריכלים מאוד אוהבים לבוא לפה ולקנות, אנחנו ידועים בטיב הסחורה. אנחנו מוכרים לבתי מלון באלפי יחידות, למסדרונות, לחדרים, ואם היו תקלות היינו צריכים לרבוץ שם כל הזמן בתיקונים. יש לנו דבר שאין לאף אחד בישראל: שירות תיקונים אחרי שלוש, ארבע וחמש שנים. יש לנו מעבדה, בא הלקוח, מקבל שתייה, מחכה, ומקבל את המוצר מתוקן. כמובן שאם זה מעל לשלוש שנים זה כרוך בתשלום״.

מה הולך היום?

״100 אחוז רק לדים. גם הקונה יודע להגיד היום ׳תן לי נורת לד׳. היא חוסכת בחשמל, לא מפזרת חום, ויש לזה הרבה השפעה בחיסכון בחימום ומיזוג אוויר. בנוסף כל הזמן יש שיפור באיכות האור. מבחינת צבע של גופי תאורה, היום הטרנד יותר לכיוון נחושת, פליז מוברש, שנותנים יותר חמימות לגוף התאורה מבחינת מראה. וכמובן שגם המראה המודרני של לבן ושחור״.

לקהל חשוב מותג או שם של מעצב? 

״הלקוח סומך על המעצב או על האדריכל שיבחר לו מה שהוא צריך. יש כמובן את המותגים הנחשבים, כמו לדוגמה ארטמידה שהיא החברה הגדולה ביותר באירופה לתאורה והמובחרת ביותר, או ויביה הספרדית שמאוד מקובלת היום. מה שהופך אותן למי שהן הם המעצבים: הם עובדים עם המעצבים הטובים ביותר.

״יש כמובן חברות נוספות, מקצועיות, עם תחומי התמחות משלהן. לדוגמה, יש לנו חברה שוויצרית שהיא המובילה בתאורה שקועה ובתאורה הטכנית הביתית. זו חברה איכותית שאת כל המלונות של ישרוטל אנחנו עושים רק איתה. הדבר שהכי מפריע לאנשים בתאורה הוא הסינוור, והיום יש לזה יופי של פתרונות כמו גופי תאורה שקועים בטכנולוגיה שנקראת ׳דארק לייט׳: אתה מרים את הראש ולא מסתנוור״.