כל מה שחשוב ויפה
Born from Rock, עגילי דיאנה. צילומים: נור מלל

צווארון כחול לבן // Born from Rock

קולקציה חדשה שנולדה בעקבות פריחת הדובדבן, גרמה לגילי ברנע ונירה שלימוביץ׳ (Born From Rock) להתחיל את התהליך העיצובי מהסוף להתחלה

גילי ברנע למדה אמנות בבצלאל; נירה שלימוביץ׳ למדה תולדות האופנה בפרסונס, ניו יורק. השתיים הקימו את מותג התכשיטים Born From Rock ב־2014. להשיג בסטודיו בתיאום מראש או באתר.

להתאהב באבנים

״לא תכננו את זה, כנראה שהפסטורליות והעדינות של מראה פריחת הדובדבן השפיעו עלינו באופן בלתי מודע וגרמו לנו להתאהב באבנים הללו ובצורות שלהן״, אומרת נירה שלימוביץ׳, צלע אחת מתוך שתיים המרכיבות את מותג התכשיטים Born from Rock. שלימוביץ׳ מציעה הסבר להיווצרות הקולקציה השביעית שלהן, שנוצרה במהדורה מוגבלת מ־60 אבני חן שנרכשו בעת נסיעתן לטוקיו, בנוסף לאבנים ורודות ושחורות שנרכשו בארץ.

גילי ברנע ונירה שלימוביץ׳. צילום: רמי מימון

הקולקציה נבנתה סביב אבני מונסטון כתומות וקלצדוני לבנות בתהליך עיצובי הפוך. בדרך־כלל, הן מעידות, הצורות הן אלה שמתגלות קודם, נולדות מתוך לוח השראה או ניצוץ של רעיון שמתפתח בהתכתבות בין השתיים. רק לאחר פיתוח הצורות והפרופורציות על־ידי משחק בחומרים כמו פלסטלינה וברזל ואחר כך בכסף, מצטרפות האבנים ובונות את הפלטה הצבעונית, ואז הן מתחילות לחשוב גם על הצילומים והעולם הוויזואלי שבו מתקיימים התכשיטים. ״בדרך כלל אנחנו קונות מלא דוגמאות של אבנים ויש תמיד עודף, ואנחנו בתהליך של צמצום. הפעם זה קרה ההפך, והכל נבנה סביב 60 האבנים שהבאנו מיפן״, מוסיפה גילי ברנע.

ביג אין ג׳פאן

ברנע ושלימוביץ׳ נסעו ליפן באפריל האחרון, בעונת פריחת הדובדבן, על־מנת להשיק את הקולקציה השישית שלהן בטוקיו, לאחר שצברו קהל לקוחות בעיר בעקבות הקשר העסקי שהפך חברי עם ארי, איט־גירל יפנית ובעלת החנות. ״פנינו לארי בעצת חברתנו פומי, שחשבה שהסגנונות שלנו מתאימים, והיא צדקה. הפעילות של ארי ברשתות החברתיות ממש בנתה אותנו כמותג שם״, מספרת שלימוביץ׳. ״הלקוחות שלה אוהבים שאנחנו עושות גרסאות מיוחדות של דגמים מהקולקציה, והיא ביקשה מאיתנו להכין את עגיל ECHO בשיבוץ אבנים נוספות. ככה הגענו לחנות שבה מצאנו את האבנים שמרכיבות את הקולקציה, ובאופן מקרי ואימפולסיבי התאהבנו בהן וקנינו את כל המלאי״.

״חברים אמרו לי שזה נראה מאד לא יפני. נכון שזה לא מה שמדמיינים כשחושבים על עיצוב יפני היום, כמו ננדו ומוג׳י, אבל כשטיילנו שם ביקרנו במקדשים וטקסים מסורתיים, וראינו הרבה דיטיילים ועומס צבעוני. זה קשור לדברים הללו – לתכשיטי השיער של הגיישות ולפרטים בארכיטקטורה של המקדשים, כדוגמת הפעמונים״, אומרת ברנע ושלימוביץ׳ מוסיפה שגם רוח הקפדנות ותשומת הלב קיבלו דגש בפיתוח הקולקציה הנוכחית.

זוגות זוגות

המותג, שמשיק כעת את הקולקציה השביעית במספר, החל את דרכו כשלישייה: גילי, נירה, והאמן מעיין אליקים. ״הוא זה ששידך ביני ובין גילי דרך טבעת האירוסין שהוא עיצב יחד עם גילי בעבור שירה, אחותי התאומה״ מספרת שלימוביץ׳. 

ברנע, בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, החליטה ללמוד צורפות במטרה להציב לעצמה גבולות ליצירה ולא ״לצוף בחלל״ כדבריה. ״בכל הביקורות שלי היה עניין עם קנה מידה. נוח לי לעבוד בקטן, ולכן זה היה מעבר טבעי לפיסול בקטן. באמנות יש חוסר מסגרת מבחינה טכנית ורעיונית, אני יכולה בכל רגע לעשות מה שאני רוצה, והרגשתי שאני צריכה להתעסק במשהו מוגדר יותר. בצורפות יש חוקים, יש דברים שנעשו באופן מסוים במשך המון שנים. את יכולה לבדוק את הגבולות ולעשות שינויים, אבל את מנהלת דיאלוג מול משהו ולא מדברת לאוויר. כשהתחלתי ללמוד את זה הרגשתי שמצאתי את מה שחיפשתי״.

דוגמנית: נעמה שחר

צילום: איליה מלניקוב

שלימוביץ׳ חזרה ארצה לאחר שסיימה תואר בתולדות האופנה בפרסונס שבניו־יורק, ודוקא לימודי התיאוריה הם אלה שגרמו לה לרצות ולהשאיר איזשהו אוביקט פיזי בעולם. ״כשחזרתי לארץ הייתי בתחושת ריק ולא ממש ידעתי מה אני רוצה לעשות. פרנצ׳סקה, הבוסית שלי בחנות opening ceremony, הקימה מותג תכשיטים בשם sorelle, ובדיעבד זה תרם להבנה שאני רוצה לעשות תכשיטים. ישבתי עם מעיין ודיברנו, וזה מה שיצא. התחלנו לעבוד שלושתנו מהמרפסת של גילי ביפו״.

אלייקים עזב בהדרגה כדי להתמקד בפועלו כאמן, ובשנתיים וחצי האחרונות הן מתפעלות את המותג מהסטודיו הדרום תל־אביבי, ברח׳ הגדוד העברי 8. ״קהל הלקוחות שלנו מורכב מאמנים, ממעצבים ומאנשים שמעריכים את התכשיטים. זה לא אזור של קהל מזדמן, ואנחנו אוהבות שמגיעים לפה בשבילנו. כך אווירת העבודה מצליחה להישמר ויש לנו חלל לקיים שיתופי פעולה עם חברים מוכשרים שלנו, שיש בשפע״, אומרת ברנע. כך, בקיץ שעבר יצרו קולקציה המשלבת אלמנטים קרמיים עם מחברים בחתימה הסגנונית שלהן, עם מעצב הקרמיקה אבי בן שושן. ״יש לנו כבר כמה רעיונות לשיתופי פעולה שיבואו לידי ביטוי בתכשיטים, כמו זה שהיה עם אבי, אבל הם בשלב ראשוני מכדי לספר עליהם״, היא מוסיפה.

אבנים וכוחות על־טבעיים

שורשי המותג נטועים עמוק בעולמות האמנות, האדריכלות והאופנה, עם אמנים כמו אלכסנדר קלדר ששילב בהרמוניה בין פיסול לצורפות. ההשראה הפיסולית ניכרת בתשומת הלב המיוחדת שנותן הצמד לתכשיטים כאוביקטים בפני עצמם, אך גם במניפולציה שאופן ענידת התכשיטים יוצר על פרופורציות הגוף. ברנע נותנת כדוגמה את עגילי DIANA שמאזכרים קצת הרחבה באוזן.

אבל לא רק יופי ואסתטיקה מהווים השראה בעבור השתיים. ״אני מסתכלת על אוביקטים שהמטרה שלהם היא לאו דווקא להיות אסתטיים, אלא לעבוד – ידית של דלת, מנגנוני חיבור שאני רואה כשאני הולכת ברחוב – אני מוצאת המון קסם בחיבורים החכמים הללו ומעניין אותי להכניס אותם לתכשיטים״ מעידה ברנע. 

בנוסף, התהליך העיצובי עובר דרך התבוננות מעמיקה על תכשיטים עתיקים מרחבי העולם, וטרנספורמציה של אלמנטים מתוכם. אם בקולקציה הראשונה של המותג נעשה שימוש רחב בסמלים מעולמות תורת הנסתר (גם על טבעת האירוסין של שירה נחרטה ספירלה כפולה), בשנים האחרונות הזיקה לסימבולים התמתנה, ובאה כיום לידי ביטוי בעיקר דרך ההתייחסות לעבר והשימוש הנרחב באבני חן טבעיות. 

שלימוביץ׳ מעידה על עצמה כמאמינה באיכויותיהן המיסטיות של האבנים, וברנע מאמינה שה״כוחות״ האלו נובעים מהמשמעות שבעלי התכשיט נותנים לו. ״אני חושבת שבגלל שזה אוביקט קטן שנמצא כל כך קרוב לגוף, ועשוי מחומרים נדירים ויקרים שהגיעו מהאדמה, מתפתח עימו קשר״. כשהיא שואלת את ברנע אם יש לה טבעת מזל, היא משיבה שלא. לשלימוביץ׳, לעומת זאת, יש כמה טבעות מזל, והיא מספרת שהיא עונדת אותן למאורעות חשובים בחיים. 

ברנע מציינת שתי טבעות משמעותיות בעבורה גם אם אינן נותנות מזל: הראשונה היא טבעת האירוסין של שירה, אחותה של נירה, שהיוותה את נקודת הפתיחה של המותג, והשנייה היא טבעת העין מהקולקציה הראשונה. ״נראה לי שזו הטבעת שאני עונדת הכי הרבה זמן. היא לאו דווקא התכשיט האהוב עליי, אבל אני הכי קשורה אליה. כמו קעקוע שכבר לא אוהבים אבל הוא שם והוא חלק ממך״.

צילום: איליה מלניקוב

גם אם דעותיהן חלוקות בנוגע ליכולות המטה־פיזיות של התכשיטים שהן יוצרות, שתיהן עונדות את התכשיטים שלהן באופן דומה: הרבה טבעות, שילובים א־סימטריים, וגם ערבוב של כסף וזהב. ״אני חושבת שזו דרך to spice things up, ולייצר יותר עניין בהופעה, יותר נקודות שהעיניים נעצרות עליהן״ אומרת שלימוביץ׳, שהפכה לאמא לפני ארבעה חודשים. ״היום יש לי שילובים קטנים יותר של עגילי יום־יום, במיוחד עם הילדה, וכשאני יוצאת בלעדיה מתחשק לי להתקשט בפריטים דומיננטיים״. אולי זו הסיבה שעגילי VESTA, הקטנים ביותר בקולקציה החדשה, הם האהובים עליה כעת. ברנע התאהבה דווקא בשרשרת, תכשיט שהיא לא ענדה במשך שנים.

פיסול קטן

״פעם היינו עושות יותר תכשיטי זהב, אבל כיום הסגנון שלנו התפתח למשהו פיסולי ולא פצפון, ולכן העבודה עם כסף מתאימה יותר. זה אמנם נבע במקור גם מהנגישות במחיר, אבל אנחנו מאד אוהבות לעבוד בכסף, יש בו שקט״ מציינת ברנע, ושלימוביץ׳ מספרת על התכניות לעתיד: ״אנחנו חושבות להוציא קולקציית fine בזהב ובאבנים יקרות. טבעת אבני המזל שלנו עדיין אהובה על ידי הלקוחות, וזה משהו שנרצה לחקור ובטח יקרה בשנה־שנתיים הקרובות״. ברנע מוסיפה: ״זה סטייט־אוף־מיינד אחר. האבן היא המרכז, מתחילים ממנה ומציגים אותה, התכשיט מהווה מעמד לאבן, בדומה לקולקציה החדשה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden