כל מה שחשוב ויפה

Dezeen: האתר שמגדיר מחדש את עיתונות העיצוב

אתר העיצוב הבריטי הפופולרי dezeen לא טורח ליצור תוכן מקורי אלא מפרסם הודעות לעיתונות. מייסדו, עיתונאי העיצוב מרקוס פיירס, טוען שממילא העיקר הוא התמונות

בשנת 2006 פוטר מרקוס פיירס מתפקיד עורך מגזין העיצוב הבריטי הנחשב אייקון. במקום לחפש תפקיד דומה בכלי תקשורת אחר, החליט להקים מיזם חדש משלו. במטבח ביתו בצפון לונדון הוא הקים את דזין, אתר חדשות בפורמט של בלוג שעוסק בעיצוב ובארכיטקטורה. מקור השם הוא עיוות של המונח מגזין עיצוב (design magazine). ״השארתי את התואר מגזין כי לא רציתי לקרוא לזה בלוג״, אומר פיירס. ״לפני שלוש שנים בלוגים היו משהו קצת אחר ממה שהם היום. היום כבר לא אכפת לי איך יקראו לנו״.

מאז הספיק פיירס (Fairs) לעזוב את מטבח ביתו וכיום הוא חולק חלל עם סטודיו לעיצוב בצפון לונדון. שם אנחנו נפגשים, ושם – יחד עם שלושה אנשי צוות – הוא מעדכן את האתר כמה פעמים ביום. בשנה שעברה כלל המגזין טיים את דזין ברשימת 100 הגופים והאנשים המשפיעים ביותר על עולם העיצוב, ולפי פיירס, מבקרים בו חצי מיליון מבקרים בחודש.

האתר נחשב כיום אחד ממקורות המידע המעודכנים והמעניינים בתחום, על אף הבדל בולט בינו לבין כלי תקשורת אחרים: העדכונים שמופיעים בו אינם תוכן מקורי של האתר אלא מובאים כמעט תמיד בשם אומרם. כלומר, אין פרשנות אלא פרסום של הודעות לעיתונות. חלקן באות ממשרדי יחסי ציבור, מה שמנוגד לכל אתיקה והתנהלות עיתונאית מקובלת, שפיירס היה רגיל אליה.

פיירס, שזכה בשנת 2002 בתואר עיתונאי השנה בתחום העיצוב בבריטניה, ייסד את אייקון בשנת 2003 ובמשך שלוש שנים היה העורך שלו. במשך הקריירה העיתונאית שלו גם כתב לגרדיאן ולאינדיפנדנט, השתתף בתוכניות עיצוב בטלוויזיה הבריטית, הרצה בכנסים ברחבי העולם ואצר תערוכות. בשנת 2007, לדוגה, אצר בכלבו הבריטי ליברטי את התערוכה ״טראש לוקס״, שהציגה מעצבים צעירים שיצרו ריהוט, תכשיטים ופריטי תאורה יוקרתיים מחומרים זולים או חסרי ערך.

פיירס מודע לביקורת על האתיקה של דזין, אולם מתנער ממנה באלגנטיות: ״זה כמובן מכוון. כשהייתי בפרינט הייתי אולי העיתונאי הכי ידוע לשמצה בעולם העיצוב בלונדון. תמיד היו לי בעיות עם מעצבים על דברים שכתבתי עליהם. כשפתתחתי את דזין רציתי לפרסם דווקא את המידע הגולמי ולהתמקד בעיקר בצד הוויזואלי. עיצוב ואדריכלות הרי נראים תמיד מעולה על מסך המחשב.

״עניין אחר״, הוא מתוודה בחיוך, ״הוא שהילד השני שלנו בדיוק נולד ולא היה לי יותר מדי זמן פנוי. אבל זה משהו עקרוני יותר. אם נקצין לרגע, אפשר להגיד שאפשר לפרסם רק את התמונות. הדיון מתפתח בתגובות גם בלי שאנחנו אומרים מה דעתנו״.

ובכל זאת, האם ההחלטה מה לפרסם מבין כל ההודעות שקולה מבחינתך לעריכה?

״רוב ההודעות לעיתונות שאנחנו מקבלים נכתבו בידי המעצבים עצמם ולא בסוכנויות יחסי ציבור, אז למה לא לפרסם את זה? הרי זה מה שלא מעט עיתונאים עושים ממילא. אני לפחות מצהיר על זה – הנה ההודעה לעיתונות. אנחנו גם מרוויחים כך גולשים, כי מי שיחפש חומר מסוים בגוגל ימצא את האתר שלך, וזה גם מאפשר לעלות יותר מהר עם הידיעה״.

נדמה שדזין גילה את הנוסחה המנצחת להגדרה מהו מגזין עיצוב בתקופה שהעיתונות המודפסת סובלת מקשיים כלכליים. הוא לא עולה כסף (הכנסותיו מתבססות על פרסומות), תמיד מגיע הביתה בזמן, והוא עמוס בדימויים של פריטים מעוצבים מכל רחבי העולם. פיירס מצדו הודף את הניסיון להגדיר את ״דזין״ כבלוג, כמגזין אינטרנטי או כאתר אישי.

״קודם כל זה היה ניסוי. הייתי עיתונאי פרינט במשך עשר שנים והשתמשתי באינטרנט כמקור מידע, אבל הרגשתי שבזמנו לא היה שום מקור אמין באמת. אחרי שעזבתי את אייקון – או ליתר דיוק פוטרתי, כי כתבתי ספר שהם לא היו מעורבים בו – היה לי רעיון. היתרון של האינטרנט הוא כמובן שזה זול ומהיר יותר להקים אתר כזה. יש לנו עין טובה למה שמעניין. בכל מקרה אנחנו לא לוקחים תוכן מאתרים אחרים, מה שלא אומר כמובן שאנחנו לא עושים טעויות. אבל אז הקוראים שלנו אומרים לנו״.

מי המתחרים שלכם?

״בהתחלה כמעט לא היתה לנו תחרות, וכל הסיפורים הגיעו מהמקורות שלי. היום מעצבים כבר שולחים לנו דברים ישירות, וכמובן גם משרדי יחסי ציבור. הדבר הכי מרגש הוא כשאיזה מעצב יפני שאף אחד לא שמע עליו שולח עבודה ואנחנו מפרסמים אותה.

״מעבר לכך, תלוי מה זה אומר תחרות. אני מנחש שהקוראים הסתכלו בהתחלה על כל האתרים עד שהם התבייתו על מקור מידע אחד, או שניים. מהצד המערכתי אני חושב שאתר דיזיינבום הם מתחרים. זה תמיד מעצבן אם הם מפרסמים משהו שלא היה אצלנו, אבל הם מפרסמים הרבה יותר מאתנו, זו לא חוכמה. אם יש יום שאין לנו משהו מעניין לפרסם, אז פשוט לא נפרסם כלום באותו יום״.

אפשר לחיות מזה?

״אנחנו לא עשירים אבל אנחנו מתקרבים לזה. השאלה היא מה אפשר לעשות עוד עם המותג. אני לא מאמין שהפרינט ייעלם, הוא מדיום נכון להציג עיצוב וארכיטקטורה, אבל ברור שהאינטרנט הוא המקום היום. רוב הקהל שלנו בא כיום מארצות הברית, מבריטניה ומיפן. בימים אלו אנחנו מקימים גרסה יאנית לאתר שלנו. במקביל אנחנו עובדים על עיצוב חדש לאתר״.

אתה עדיין מגדיר את עצמך כעיתונאי עיצוב?

״כן. זה מעניין להיות עיתונאי אונליין בתקופה הזאת, הכל מתמזג למקום אחד. אני מרוצה ממה שהשגנו, מעצם העובדה שאנחנו יכולים לשבת פה בצפון לונדון ולכתוב על מה שקורה בכל העולם״.

הכתבה פורסמה במקור במוסף גלריה של עיתון הארץ

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden