כל מה שחשוב ויפה
ג׳ף קונס, כלב בלון כתום. צילומים: מ״ל

אמנות בימי קורונה // איך נחיה יחד?

ג׳ף קונס לא בא לתל אביב, ג׳יימס בונד לא בא ללונדון: ביטולים ודחיות אירועים בעולם האמנות והתרבות הם סיסמוגרף לרוח התקופה. כותרת הביאנלה לאדריכלות (שנדחתה) ״איך נחיה יחד?״ נראית אקטואלית מתמיד על רקע הגבולות הנסגרים

ענן הערפל שאפף את הכניסה לתערוכה המרכזית בביאנלה לאמנות בוונציה, מחודש מאי עד נובמבר 2019, נראה עכשיו, ממרחק של מספר חודשים, כנבואה שהגשימה את עצמה. ממש כמו הערפל (עבודה של האמנית לארה פברטו) שהתפשט בג׳רדיני גם בימים צלולים ושמים כחולים – אווירה של אי ודאות, דאגה וחשש, עוטפת בימים אלה כל אירוע וכנס חשוב בעולם. גם העבודה הזוכה בביאנלה, חוף הים המלאכותי והאבוד של הביתן הליטאי, הוקדשה לנזק שאנו גורמים לכדור הארץ והשוותה אותו לתחלואים שמאיימים על גוף האדם הפגיע והרגיש. ואם משבר האקלים שימש לאחרונה כמקור השראה ונבואות חורבן לאמנים ומעצבים רבים, הרי שהחרדה מפני ״נקמת הטבע״ נראית הרבה יותר סמוכה ומיידית כעת – עם בהלת הקורונה, שמחוללת פגיעה אנושה בסדר היום העולמי, בבריאות הציבור, בכלכלה ובפעילות המשק.

אפקט הקורונה מכה גם בעולם האמנות והתרבות – סיסמוגרף אמין של ההתרחשויות בעולם ויותר מכך, של רוח הזמן. בתל אביב, האמן החשוב ג׳ף קונס ביטל את בואו מניו יורק לפתיחת התערוכה הראשונה שלו בישראל (בעוד שמושל מדינת ניו יורק הכריז אמש על מצב חירום, בעקבות התפשטות מזערית בינתיים של הקורונה). קונס השכים קום וניהל שיחת סקייפ מחוייכת עם העיתונאים במוזיאון תל אביב, והתערוכה ״ערך מוחלט – עבודות מאוסף מרי וחוזה מוגרבי״ תיפתח מחרתיים (ג׳, נכון לעכשיו) בנוכחות האספנים, אף הם מניו יורק. לשאלה כמה מבקרים מצפה מוזיאון תל אביב שתמשוך התערוכה היוקרתית, השיבו מנכ״לית המוזיאון, טניה כהן עוזיאלי והאוצר הראשי, דורון רבינא, כי לולא הקורונה היו מצפים לתורים ארוכים בכניסה. כרגע שוררת אי ודאות לא רק סביב מספר המבקרים אלא גם סביב התקנות המשתנות מדי יום על אופן ההתנהלות של מוזיאונים וגופים ציבוריים.

הביאנלה בוונציה, מאי 2019, ערפל נבואי. צילום: Francesco Galli

ג׳ף קונס בשיחת סקייפ מניו יורק, במסיבת עיתונאים לפתיחת התערוכה

פתיחת התערוכה בימים אלה נראית בעצמה כאירוע נועז, על רקע הביטולים של אירועי פורים, משחקי כדורגל, התכנסויות וטיסות ברחבי העולם. האחרון שהצטרף לרשימה הוא אירוע הפצ׳ה קצ׳ה שתוכנן להיערך בשבוע הבא. בלונדון בוטלה השקת הסרט החדש בסדרת ג׳יימס בונד האלמותית, שרבים נהנים להצביע על שמו – ״לא עת למות״ כסיסמת התקופה.

זו גם לא עת לטוס, ולא עת להיות חברותיים, מסתבר. שערורייה גזענית קטנה אך משמעותית תפסה כותרות בסוף השבוע, כשאחת המציגות ביריד האמנות ״Affordable Art״, ש(עדיין) אמור להתקיים בלונדון בסוף השבוע הקרוב, הודיעה לאוצר־אורח מוויאטנאם שלצערה לא יוכל להצטרף לביתן שלה כמתוכנן, מחשש שחזותו האסיאתית תרחיק את הלקוחות הפוטנציאליים. בתגובה, מארגני היריד הרחיקו את הדילרית הניו יורקית מרשימת המציגים. עם זאת, נראה שגבולות הפוליטיקלי קורקט, הפגיעה והעלבון הפוטנציאליים, עוד יעמדו למבחנים לא פשוטים בקרוב. 

בניו יורק ינעל היום (א׳) יריד האמנות השנתי ארמורי, שהתקיים כמעט כסדרו, מינוס כמה וכמה מציגים מסין לדוגמה. לעומתו, ארט באזל הונג קונג, שתוכנן ל־19 במרץ השנה, היה ראשון האירועים שבוטלו ולא יתקיימו השנה כלל. אליו הצטרפה הודעת סלון הרהיטים במילאנו, שדוחה את שבוע העיצוב החשוב בעולם בחודשיים – מאפריל ליוני. מצפי של כחצי מיליון מבקרים בשבוע אחד, הפכה מילאנו לעיר רפאים, העומדת בפני הסגר מוחלט.

שבוע העיצוב מילאנו 2019

חדשות 12, 5.3.20, צילום מסך

בנקסי בוונציה, מאי 2019

שבוע האמנות של מילאנו MIART, שצמוד בדרך כלל לשבוע העיצוב, נדחה ל־7 בספטמבר. יריד ארט פריז נדחה מאפריל ל־28 במאי. ארט דובאי נדחה ויתקיים חלקית אונליין. עובדי הלובר בפריז סגרו את שעריו בשבוע שעבר ליום אחד, בדרישה להבטיח את בריאותם. הם התרצו ושבו לעבודה לאחר שיצאה הוראת שעה האוסרת התכנסויות של יותר מ־5,000 איש. מוזיאונים בצפון איטליה, מילאנו ונציה, ורונה וערים נוספות, סגורים הרמטית כבר יותר משבוע.

הסתגרות פוליטית ופסיכולוגית

פתיחת הביאנלה לאדריכלות בוונציה נדחתה אף היא ממאי לאוגוסט, והיא תתקצר לשלושה חודשים במקום שישה. אוצר הביאנלה השנה, האשים סרקיס, הציב סימן שאלה כבר בכותרת התערוכה, הרבה לפני שנדחתה: ״איך נחיה יחד?״ (?how will we live together). סרקיס, ראש בית הספר לארכיטקטורה ותכנון ב־MIT, ניסה להצביע על ההסתגרות ההולכת וגוברת של מדינות בעולם, אחרי יותר מחצי מאה של גבולות פתוחים. אך לא ברקזיט, לא גירוש הפליטים משערי אירופה ולא חומת ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו – אינן משתוות להסתגרות בגבולות לאומיים ששוטפת עכשיו את העולם – ומורגשת בישראל במיוחד.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

באופן מיידי מדובר בהסגר או בידוד לשבים מכ־16 מדינות בעולם נכון לרגע זה; הפסקת טיסות של מרבית חברות התעופה הזרות לישראל וממנה, בעקבות האיסור על אזרחיהן ואורחיהן להגיע לכאן; גירוש תיירים מהארץ ומהרשות הפלסטינית בהסעות ישירות לנתב״ג; דחייה וביטול של פעילויות, אירועים, עבודה ולוחות זמנים בפעילויות תרבות ומופעי פורים.

ברמה המורכבת יותר מתחוללת סערה פוליטית במהותה – מי סוגר שעריו בפני מי? האם זהו צעד לגיטימי, נקיטת זהירות מבוקרת ונבונה, או פסיכוזת המונים? מה יהיו ההשלכות והאם צפויים ״צעדי תגמול״, ואיך יחודשו לוחות הטיסות ולוח השנה של אירועים חובקי עולם. ברובד הפסיכולוגי מתחיל להזדחל טעם חדש ומריר להבנה שכל דחייה נותרת בסימן שאלה וכל ביטול נושא מחיר כבד של הפסד השקעה והכנסות, לצד חרדה עמוקה מפני הסיכוי שדברים לא ישובו לעולם למסלולם התקין. בעידן של שפע, נוחות ונהנתנות, התפוררות הוודאויות מאיימת לא פחות מהנגיף שהתפרץ.

ארט באזל הונג קונג 2019. צילום: Signage, PR

וירג׳יל אבלו בעקבות המסת הקטבים, הביאנלה בוונציה. צילום: מ״ל

השוואה בין תחלואי האדם לפגיעה בכדור הארץ, בביתן של ליטא, הביאנלה בוונציה 2019

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden