כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

זיו צפתי, Pinch. צילומים: מ״ל

22 תגובות על הכתבה

  1. אתי יפה

    תודה יובל על הדברים…
    על כוחה ומקומה של האמנות
    על הימים ההם והזמן הזה
    על מוזיאון סגור ותערוכה מצפה למבקרים
    על החלטות אוצרות והזמן המוכיח אמיתותן
    עליך, שם וכאן…
    על השינויים בחיינו….
    המשך בכתיבתך יובל,
    ממש פורטפוליו לרוח התקופה.
    ושמור על עצמך…

    1. yuval saar

      תודה+++
      שמח לקרוא את מה שכתבת, נותן כח להמשך
      שנהיה כולנו בריאים וחופשיים במהרה
      יובל

  2. אתי נאור

    הכתבות במגזין מעניינות, מגוונות ומרחיבות דעת והתבוננות. דווקא בימים האלו אני מוצאת את עצמי צוללת לתוך המגזין יותר. אפשר אולי גם להוסיף תכנים שקשורים להיבט הנפשי/ רגשי שביצירה. דווקא. בכלל שכולנו מתמודדים כרגע עם חוסר ודאות בהמון מישורים.

    1. yuval saar

      תודה! ניקח את ההצעה לתשומת ליבנו
      יובל

  3. אתי נאור

    אתם נהדרים! המשך ובכל הכח.

    1. yuval saar

      תודה+++ כיף לשמוע! ממשיכים בכל הכח

  4. לאה פופר

    יובל שלום. כל 12 הטיולים שלי לחודשים מרס אפריל נבנו סביב הביאנלה. עקבתי אחר כל פרסום שלכם וציפיתי לחוויה חדשה אחרת במרחב של מוזאון ארץ-ישראל. הרעיון לחבר בין אומנות לאמנות מנקודת המבט של העיצוב המנותק מזה כמה עשורים מהחפץ והפך לשפה גלובלית מורכבת נכון דוקא עכשיו. עם סיום ביקורה של גברת קורונה ופתיחת התערוכה אני בטוחה מבלי לראות או לדעת עלי הדבר היא תהיה רלוונטית הרבה יותר . העולם עובר קולקטיביזציה המורכבת אצל כולם מהשילוש הקדוש. תפילה להישאר בחיים. תפילה לזכות ביכולת מימוש עבודה עם תגמול כלכלי וחזרה ל"לפני היות". הכמיהה המולדת של האדם לרוח מעבר לחומר יחזיר אותו בהדרגה לאולמות המוזאון, ליצירה, לחיפוש חווית שפת העיצוב. תודה על הפוסט מחכה לראות עם המטיילים שלי את התערוכה ואת תערוכות החומר והזכוכית במזואון אשר תמיד מעוררים התרגשות ועניין. להתראות בדרכים הטובות לאה פופר מורת דרך בונה ומדריכת טיולי אתנוגרפיה ואמנות.

    1. yuval saar

      תודה לאה על המילים היפות, ואיך אומר הקמפיין של המוזיאון: ״מחכים לכם ביום שאחרי״

  5. עמית סנדיק

    כיף אתכם. חמצן טהור בימי הכאוס האלו, שאני מקווה שנצא מהם תמימים וצנועים ונתחיל כמעט הכל מהתחלה ויהיה כאן טוב

    1. yuval saar

      משמח לשמוע! תודה
      ויהיה טוב, מה נעשה בלי להיות אופטימיים?
      יובל

  6. דיטה

    יובל שלום ,
    מאוד נהניתי מהכתבה ,מענינת וברורה !
    וחוץ מזה אתה כתבת אותה ,אחד הקודקודים של המשולש …

    1. yuval saar

      תודה דיטה! נחמד שאת זוכרת את אותו משולש של לפני 30 שנה…

  7. ברכה ביינונידה גיא

    היי יובל תודה על המילים , לגמתי כל מילה שכתבת מאד הזדהתי , הקורונה הכתיבה לנו עולם אחר , הרוגע והשלווה בבית נותנת לנו לשנות כוון ואולי לחשוב אחרת במעט , היינו בתוך עולם של כאוס , לחץ ורדיפה אחרי הזמן שלא נעצר , ההסתגרות לרגע נותנת לנו רוגע לגוף ולנפש , להוריד הילוך ולתת למחשבה לזרום, ולחשוב , לתכנן את הימים שאחרי
    לפתיחה יגיעו אנשים , והרבה , הכמיהה לאומנות תחזיר את הקהל במהרה לאולמות המוזיאונים והגלריות , לחיפוש אחרי יצירות חדשות נוגעות ומעוררות רגשות ,
    שמור על עצמך נתראה בפתיחה ֿ תודה על הפוסט הרגיש

    1. yuval saar

      תודה ברכה. מחכה כמו כולן לחזרה לשגרה רגועה ובריאה יותר

  8. נירה כלב

    תודה על המעמצים, נכון שלפעמים הכתבות קצת ארוכות ואני רוצה יותר תמצות תכלס
    אך בגדול הן מאוד מלמדות, כמי שלמדה אומנות רק בתיכון בשעור ציור רגיל(נכון מורי כולם
    היו גם ציירים וזכיתי) אני משתדלת ללמוד מה שיותר מן הכתבות בפרוטופוליו-זה הזמן
    להכנס קצת למושגים באמנות,לדבר על זרמים סגנונות וטכניקה. תודה

    1. yuval saar

      תודה נירה על התגובה, שמחים לשמוע

  9. אורית זוהר

    תמשיך תמשיך, לא להוריד הילוך, אמנות זה החיים!

  10. ורה

    ניר יקירי, תמיד לקרוא אותך ומה שאתה חושב, מעניין ונעים גם אם כפעולה שבשגרה, השאלות שאתה מעלה לחלל האויר לא פעם נשארות פתוחות וזה, זה, מה שמאפשר למצוא עוד שביל, עוד דרך ראייה, עוד משהו. ..ומבלי שאתה אולי מתכוון לכך, אתה מעין מדריך "זני", או מגדלור בעל כורכך, חמקמק משהו 🙂 שולחת חיבוק ושמרו על עצמיכם בלונדון

  11. ורה

    התכוונתי יובל יקירי, תמיד לקרוא אותך ומה שאתה חושב, מעניין ונעים גם אם כפעולה שבשגרה, השאלות שאתה מעלה לחלל האויר לא פעם נשארות פתוחות וזה, זה, מה שמאפשר למצוא עוד שביל, עוד דרך ראייה, עוד משהו. ..ומבלי שאתה אולי מתכוון לכך, אתה מעין מדריך "זני", או מגדלור בעל כורכך, חמקמק משהו 🙂 שולחת חיבוק ושמרו על עצמיכם בלונדון

  12. אילנה דהן

    כמה מדויק, כמה נכון ,עכשו יותר מתמיד, ובכל עת, מהו הכי הכי שאני חייבת , ומה זה אומר עלי, דיי תתאפקי אני אומרת, ובעת הזאת של צריכה אינסופית ובלתי מווסתת , מה זה אומר עלי שאני צורכת, ומה ממש ממש אני צריכה , זאת אני?? זה מה שאני?אבל זה מה שרואים, לא אתם לא ממש יודעים מי אני.
    יוצרת נהדרת , לקחת את החיים ולהביא אותם אלינו, הכי אומנות עכשו, הכי החיים, וחייבים, וצריכים כי אי אפשר בלי!!!

  13. עינת לב ארי

    אהבתי את סימני השאלה בסיום העבודה "חייבת/צריכה"
    תובענות/חייביזם
    לתובענות יש 3 נגזרות: נוראיזם, סף תסכול נמוך, והערכה כוללנית של הערך שלי. כל 3 אלו מסבירים את הקשר בין צורת חשיבה לבין מצוקה נפשית.
    גם בדיכאון וגם בחרדה, הטריגר הוא לאו דווקא אירוע חיצוני, אלא זה טריגר פנימי.
    "אני משחזרת אירוע, או חוששת שאירוע יתרחש."
    מחשבה רציו' ואי רציו' מתקיימות זו לצד זו, אך המחשבה האי רציונ' היא דומיננטית בגלל ההצפה הרגשית שהיא מביאה בכנפיה.
    התובענות יכולה להיות מעצמי מאחרים ומהעולם.
    יש לנו צרכים אנושיים בסיסיים ורצון למימוש עצמי – להיות נאהבים, להצליח, ושיהיה לנו נוח, ואנו רוצים לספק אותם. לצד אלו יש 2 מערכי חשיבה –
    רציונלי כלומר, פילוסופיה של העדפה, שכוללת קבלה של העצמי, האחרים והעולם, סובלנות לתסכול, והערכה מציאותית של האירועים.
    ומערך לא רציונלי שהוא תובעני- שכולל חייביזם מעצמי/אחרים/עולם, הערכה מוגזמת של אירועים, נוראיזם, ואי סובלנות.
    אנו רוצים שיאהבו אותנו, אך אנו לא תלויים באהבה.
    הערך שלי כאדם לא נקבע מהאהבה שאני מקבלת/לא.

  14. לוסי

    איך שאמרו לנו בביאנלה האחרונה בונציה…שנחיה בימים מעניינים…כרגע ההרגשה היא של באג במחשב, של חישוב מסלול מחדש. תודה על מה שכתבת, על המחשבות ועל המקום הזה שנקרא פורטפוליו.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden