כל מה שחשוב ויפה

אורנה רוטנברג // אי כימי

הקליפ שיצרה אורנה רוטנברג לשיר החדש של Paper Ears, אי כימי, מציג עולם אפוקליפטי מנקודת מבטן של שש ילדות אדומות שיער

הפרטים הטכניים

אי כימי (Chemical Isle) קליפ בעבור Paper Ears הממחיש עולם אפוקליפטי דרך נקודת מבטן של שש ילדות אדומות שיער ונמשים, המסתובבות בשאריות של עולם דועך.

מי אני

אורנה רוטנברג, ילידת שוויץ (1988), בוגרת המחלקה לאמנויות המסך בצלאל בהתמחות וידאו. תמיד הרגשתי שאני רוצה להביא לארץ את הניחוח והאסתטיקה האירופאית של ילדותי, ולשלב אותה עם החספוס הישראלי אל תוך עולמות הוויז׳ואל שאני יוצרת.

אני אוהבת להוציא את היופי בבנאלי, בעוני, במכוער ובסיפורים הקטנים של היומיום. יוצרת עולמות, דימויים וחלומות עם סטיילינג מוקפד וחשיבה אדריכלית על חלל, בגד, צבע ומרקם. בשלוש שנים האחרונות אני בעיקר מתעסקת ביצירת קליפים לאמנים ועובדת כארט דיירקטורית בפרסומות ועובדת על סרט חדש.

העבודה

יצרתי את הקליפ לשיר אי כימי (Chemical Isle) של הזמר שהוא גם בן זוגי לחיים, Paper Ears, המוציא בימים אלה את ה־EP הראשון שלו. העבודה התחילה דווקא כווידאו־ארט בפני עצמו, שנולד מתוך שיתוף פעולה עם צלמת הסטילס דנה פרידלנדר, שביחד איתה יצרנו את הקריאטיב לעבודה ומשם התגלגל הפרוייקט להיות וידאו קליפ.

מה שסיקרן אותי היה לעבוד עם ילדות אדומות שיער, הנותנות גם לעולם הכי כאוטי ומוזנח אסתטיקה מלכותית מלאת תום ויופי. השתמשתי בצבעוניות מונוכרומטית בפריימים השונים, אם בבחירת הטקסטורות של פרטי הלבוש ואם במראה של הג׳ינגיות היוצרות אחידות מורכבת לפריים. כמו בקליפים קודמים שביימתי, גם בעבודה זו הייתי מעורבת בכל שלבי היצירה, משלב הרעיון עד לתוצר המוגמר.

במהלך עבודת הבימוי מול הילדות, עניין אותי החיבור ביניהן, השפה המשותפת, והחוויות הדומות שהן חלקו כילדות בעלות שיער ג׳ינג׳י, גם אם לעיתים אלו היו חוויות פחות נעימות ופוגעניות. היה מעניין לאחד אותן ולהפוך אותן ל״שבט אדומות שיער״ מאוחד ובטוח בעצמו, להעצים ולשקף את כל היופי הגלום בהן, כנערות ומתבגרות בעולם שלא תמיד מקבל את השונה.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

לדוגמה, הסצינה שמתחילה וסוגרת את הקליפ, מתארת מעין התארגנות לתמונה משפחתית חגיגית בצבעים לבנים ונקיים. ביקשנו מהילדות להתארגן לתמונה, להתיישר, להיכנס לדמות. עניין אותי לתפוס את הרגע של לפני שקופא הזמן בתמונת סטילס; שבו אפשר להכניס רגעים אגביים של חיים, נאיבים ופשוטים.

בסצינה במגרש הכדורסל, ביקשנו מהבנות להתארגן ליציאה לקרב דמיוני, לקלוע צמות אחת לשנייה ולהצטייד במקלות עץ, ולהיכנס לדמויות של לוחצות המגנות על השבט שלהן שנכחד מהעולם. בסצינה הזאת השתמשנו בצבעים עזים יותר, בצבעוניות אדומה וסגולה המכניסה את אווירת הקרב והאש אל תוך הפריים.

בסצינה שצולמה בבריכה רצינו להעביר אווירה יותר חולמנית של משחק ותום. ניסיתי להשתמש בזוויות שונות: צילומי טופ שוט (מלמעלה) כשהילדות שוכבות על הרצפה ומסתכלות לשמיים, או צילום בוטום שוט (מלמטה) כשהילדות יושבות על מעקה הבריכה ומסתכלות למעלה. פלטת הצבעים בסצנה זו היא כחולה. השתמשנו בכל מיני סוגי ג׳ינס, הנותנות לסצנה אווירה יותר משוחררת וכיפית.

עונת הארטישוק

תעבירו את זה הלאה

השאיפה שלי היא שהאמנות שלי תגיע גם למקומות מסחריים בתחום פרסומות לייף סטייל ואופנת קוטור בארץ ובחו״ל, עם החזון שלי כיוצרת, במאית וארט־דיירקטורית. 

פלוס אחד

בימים אלה אני מסיימת לשפץ את סרט הגמר שלי מתקופת הלימודים בשם ״עונת הארטישוק״, שנתמך על ידי הקרן החדשה וקרן ירושלים. הסרט מסופר מנקודת מבטה של ילדה בת 10, המספרת את סיפורה על זכרונות רוויים בחלומות ובשקרים: במציאות ספק בדיונית ספק ריאליסטית, בין ריאליזם של מהגרים צרפתים בשכונת עוני בירושלים של שנות ה־80, לפנטזיות שהילדות והמציאות הקשה מביאות עימן.

בתוך כל זה אנו מוצאים את הזרות שניתן להרגיש למקום ולמשפחה, ואת אותה בריחה יומיומית דרך אותם חלומות ופנטזיות. הסרט ללא דיאלוגים ומלווה כולו בקריינות של הילדה המספרת את סיפורה בשפה הצרפתית.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. דנה מש

    מהממת 💓

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden