כל מה שחשוב ויפה

הפרות האנושיות של אדם ביזנסקי

מתוך הקליפ של אדם ביזנסקי ל pink bullets

מסך הטלוויזיה סיפק לי בשבוע האחרון הרבה רגעים שכמו בסרט אימה מצד אחד כל מה שרציתי זה לסגור את הטלוויזיה ומצד שני לא יכולתי שלא להביט מהופנט בכל מה שקשור להתנתקות (שמשום מה לא פעם כשאני אומר את המילה יוצאת לי מילה אחרת לגמרי – ההתפנקות). כמי שמתעסק לא מעט בתקשורת חזותית לא יכולתי שלא להסתכל במסך ולתהות מה לעזאזל קורא שם. אנשים ששורפים את הבית שלהם, או שורפים את עצמם, מחזיקים את הילדים שלהם כבני ערובה מבעד לחלון, ילדות בנות עשרה שעברו שטיפת מח ומררות בבכי, וחיילות שלא מבוגרות מהן בהרבה נאלצות לפנות אותן, המתבצרים על הגגות – עשרות דימויים שחזרו על עצמם ולא הרפו. גם מבחינה לשונית צצו פתאום מונחים כמו שוהים בלתי חוקיים, מסתננים ומחבלים שלא בהקשר שאנו רגילים לשמוע, וזה עדיין לא נגמר.

ובכל זאת, נקודת האור שגרמה לי שוב ושוב להאחז במעט שפיות בשבוע שחלף היא הקליפ היפהפה שיצר אדם ביזנסקי ללהקת the shins בסיפור שמעיד שלפעמים באמת חלומות מתגשמים אם רק מעזים (וסליחה מראש על הקלישאה). ליצירתו של ביזנסקי נחשפתי לראשונה בכתבתו של שחר סמוחה במוסף גלריה של עיתון הארץ לפני מספר ימים. קראתי את הכתבה ונגשתי לצפות בקליפ עם הפרות מנייר (שהן יותר אנושיות מהרבה אנשים שראיתי השבוע בטלוויזיה) ומאז אני לא יכול להפסיק. איך רעיון באמת פשוט קורם עור וגידים ויוצר תוצאה שהיא כל כך אנושית, נוגעת ללב ומעוררת חמלה. לא התעצלתי ונכנסתי גם לאתר שלו, שמעבר לניווט המקסים יש בו עוד חומרים שהוא יצר, שמעידים על כך שעוד נשמע ממנו לא מעט. אני מפציר בכם לעזוב את כל מה שאתם עושים, לצפות בקליפ ולהכניס ללב מעט נחת וחמלה.

ואגב, ט"ו באב שמח לכולם.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ואין מה לומר- פשוט יפהפה.
    אין ספק שהפרות הנ"ל יותר אנושיות מהרבה הולכי-על-שתיים.
    צריך רק להביט על הפוסט הלא-נורמלי,המטורף המפלצתי והמעוות,שמתחת לפוסט שלך.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden