כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
מתוך קולקציית קיץ 2020 של שחר אבנט. צילומים: עודד יונס

העולם החדש והעולם הישן של שחר אבנט

מעצבת אופנה, אשת עסקים, פמיניסטית, דעתנית, חברתית: שחר אבנט מסבירה למה טי־שירט שלה עולה יותר מב־H&M, וקוראת ללקוחות לקנות ישירות מהמעצבים ולא ברשתות, ״גם לא באלה שמעידות על עצמן שהן בית לעיצוב ישראלי״

מעצבת אופנה

כשלמדתי עיצוב אופנה בשנקר, תוך כדי שלמדתי תולדות האמנות, למדתי לצייר והתפוצץ לי המוח והלב. בשיעור מגדר הופתעתי לגלות איך עולם שלם של כסף, תעשיות של מיליונים, מונעות ומרוויחות מהכמיהה שלנו כנשים להיות מושלמות.

עולם האופנה – כמו הטלוויזיה, המוזיקה והפוטושופ, מייצג גלאם וזוהר, שלא נאמר מושלמות. אבל כבר בלימודים החלטתי שאלחם בכל הכוח בתופעה ההזויה הזו, שנשים מרגישות רע עם עצמן בגלל שזה מייצר רווח לאנשים אחרים בעולם. על הנושא הזה אני מדברת הרבה, כותבת, מרצה, מלבישה, מחייכת לעצמי במראה… בעד אהבה עצמית.

לא כגימיק; תמיד! מהתצוגה הראשונה שלי כבעלת מותג הנושא את שמי, אי שם ב־2017 הקפדתי לעבוד עם דוגמניות נשים בגילאי 17-70, בכל צבעי העור, בכל המידות.

אשת עסקים

אני לא נוהגת לשתף את התהליכים שעוברים עלי מאחורי הקלעים של העסק. אני חושבת שיש דברים שטוב שיישארו בין בעלי המקצוע של עולם האופנה בלבד.

כשפתחתי את העסק שלי הייתי רווקה, בלי משקיעים, עם זוג הורים שמהיום הראשון תמכו בי באהבה גדולה אבל אמרו לי שאין להם ידע בעולם העסקים וגם לא באופנה. מהרגע הראשון חיפשתי דמות שתלך איתי את הדרך הפסיכית הזו, כי פחדתי להודות שאני לבד.

נפגשתי עם משקיעים פוטנציאליים, יזמים, יועצים; חברים של חברים שאולי יידעו ויוכלו לעזור. באיזשהו שלב הבנתי שזה בזבוז זמן, ות׳כלס? שאני לבד. שזו הדרך שבחרתי ללכת, שזה השיעור שלי, וזה מה שבאתי לעולם הזה לעשות. ואז בשנייה אחת השתנתה לי המחשבה והפכתי להיות אשת עסקים מבריקה, אחת החדות ביותר שיצא לי לפגוש 😉. והאמת? התאהבתי בזה, גיליתי עולם שלם שכיף לי ללמוד, ומגרש משחקים לכל המחשבות שלי.

שחר אבנט. צילום: לירון ויסמן

דבר אחד היה לי ברור: לעולם לא אוותר על הערכים שלי כבן אדם, על האנושיות שלי כאישה, על הסבלנות, על האמת ועל הדרך הנכונה בעיניי. על ההסתכלות האופטימית והכוונות הטובות. החלטתי שתמיד מה שיניע אותי הוא האמונה ביקום שעוזר לי, והפצת האור והטוב.

אבל מה?!??? אני לא פראיירית, למדתי שכשאני מזהה שמשהו לא מרגיש טוב בבטן, בסופו של דבר הוא תמיד – אבל תמיד – מתגלה כדבר הלא נכון עבורי. ואז התחלתי להציב גבולות ברורים למי שעובד מולי ברגע שזיהיתי שהוא חוצה את הגבול שלי. או כמו שהדס, חברה שלי אומרת – נעים לאן שנעים.

פמיניסטית, דעתנית, חברתית

פה נכנסו הדילמות. מהר מאוד גיליתי שמעצבת האופנה לא רק שלא נמצאת ראשונה, היא נמצאת לצערי איפשהו אחרונה בתיעדוף. זה בדרך כלל בא לידי ביטוי בעולם המקצועי בכסף, בתנאים, בקרדיט חסר, ביחס אישי… כאשת עסקים בענף הזה, וכמעצבת אופנה, אני נפגשת עם הרבה מאוד עוול (וגם טוב כמובן).

אף פעם לא כתבתי על הדברים העקומים כי אני מאמינה בהפצת האור, בלחייך אל העולם ולקבל את החיוך בחזרה! בלעמוד בחדר חשוך, להדליק פנס וללכת לאן שהפנס שלי מאיר.

אבל, מי שעובד איתי יודע שאני עובדת אחרת, ורק עם מי שמתאים לו לעבוד איתי. לא פעם ולא פעמיים ויתרתי על עבודות או נפגעתי כתוצאה מהקפדה על הגבולות שלי ועל עמידה בתנאים שמבחינתי הם בסיסיים לעבודה. ומאז הקורונה אני הולכת ומדברת על שני מושגים: העולם החדש והעולם הישן.

הנורמות של העולם הישן עבדו כנראה מספיק טוב לאורך השנים, אבל העולם הישן התחיל לקרוס, ולגסוס גסיסה איטית/ מהירה (כל אחד יעיד אחרת). עוד לפני הקורונה ראינו סמלי סטטוס עולמיים וגם מקומיים פושטים את הרגל או סוגרים את הפעילות. העולם הזה הסתיים בדריסת רגל שנקראת הקורונה, ומאז – כמו במדינה – יש כאוס שלם בענף.

אז מהו העולם החדש? אני רואה אותו כעולם שמעודד הבנה הדדית עסקית וקידום של אינטרסים משותפים; עולם שמזמין שותפויות לשפע אמיתי, תוך שמירה אחד על השני ולא התנפלות וקריעה לגזרים, הרעה בתנאים, ניצול והפחדה.

מאז הקורונה אני מקפידה לדייק כל מחשבה עסקית שלי. כל שיתוף פעולה, כל דבר שהעסק שלי עושה: אם זה טוב עבורי וטוב לעמיתים שעובדים איתי, מעולה!!! אם אני מרגישה שמישהו מנסה להרע לי או לנצל אותי על מנת לשמור על עצמו – לא תודה. זה לא עובד לי יותר…

לחיי העולם החדש

למה אני כותבת את כל זה? חשוב לי שהצרכן יידע טיפה על אחורי הקלעים. תעשיית האופנה הישראלית גוססת, וכולנו נלחמים בשיניים להמשיך לעבוד על החלומות שלנו. לכן חשוב לתמוך, לקנות, ליהנות מבגדים שישארו שנים בארון שלכן כי האיכות שלהם טובה (נשבעת שאני חורשת על הבגדים שלי ואף פעם לא יצא לי גרוגרו בבד… טי־שירט מלפני שנתיים עדין נראית מהממת, ולכן זה עולה קצת יותר מב־H&M).

תקנו ישירות מהאמן/מעצב! אל תקנו ברשתות הגדולות, גם לא באלה שמעידות על עצמן שהן בית לעיצוב ישראלי. גם לא באלה שהבטיחו לכם שהם מקדמים את המעצבים… תקנו מהמעצב.ת.

זה חשוב, גם ברמה האישית, גם ברמה האנרגטית, וגם ברמה הפרקטית. קונסיגנציה היא מילה שכנראה רובכן לא מכירות, אבל ככה עולם האופנה הישראלי בוחר להתנהל. בעיני זו מילה גסה, זה רוצח את המעצבים המקומיים וגומר להם את הרווח. שוטף פלוס 200 זה בזיון, חברות שלא משלמות בזמן צריכות לעשות כל שביכולתן על מנת לשלם ולא לנצל את המעצבים/אמנים חסרי הנסיון בתרגילים של מניפולציות. ומי שמצלם את הבגדים שלי חייב לכתוב קרדיט כי זו האמנות שלי.

אז בעולם החדש כרגע אני מוכרת את עצמי בעצמי! אני לא נמצאת יותר בבוטיקים אחרים – נכון לעכשיו – מקווה ומאחלת לעצמי למצוא בוטיקים ורשתות חדשות שבאמת רוצות להיות בית למעצבים ולתמוך בתעשייה, ולעבוד איתי ממקום שוויוני פתוח, כנה ומלא בכוונות טובות! עד אז אני נמצאת בסטודיו שלי בתל אביב, ואתן מוזמנות! מי שמעדיפה לקנות מהבית – נכנסתי למבצעי סוף עונה מדהימים, ובקנייה מעל 300 ש״ח משלוח חינם לכל הארץ!

אני בוראת לעצמי עולם חדש, ואני מגלה כמה בעלי מקצוע, ספקים, יזמים, כוח עבודה חדש ומרגש קיים במדינה הזו; כוח ערכי, הוגן, עוד נשות עסקים וא.נשים מקסימים שאני כבר רק מחכה שהפרויקטים שלנו יצאו לדרך…

אם עולם האופנה חשוב לך, זה הזמן להילחם עליו. אצלנו לא צריך לצאת לרחובות, אבל חשוב לתמוך ולבחור קנייה חכמה במקום קנייה מרובה ברשתות הענק. מאחלת שלום ושמחה לכולנו! לחיי העולם החדש ❤️

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden