כל מה שחשוב ויפה
עידו גולדברג, OpenWeb
עידו גולדברג, OpenWeb. צילומים: מ״ל

עידו גולדברג רוצה שתהיו הגרסה היותר טובה שלכם

חברת OpenWeb רוצה לשפר את איכות השיח באינטרנט. ״האם זה בסדר להבליט אנשים רק כי הם צועקים?״, שואל עידו גולדברג, מנהל צוות המוצר בחברה. ״אנחנו רוצים לחשוף ולקדם את מי שבאמת רוצה לדבר״

החלטתם להגיב לכתבה או לציוץ או לפוסט שעצבנו אתכם במיוחד. אתם מוציאים את כל האמוציות שלכם, לא חוסכים במטאפורות, אבל רגע לפני שלחצתם על כפתור התגובה האתר שבו אתם נמצאים שואל אתכם ״אתם בטוחים שככה אתם רוצים להגיב?״. 

״אנחנו מנסים לפתח חוויה שתגרום לאנשים להתנהג טוב יותר מבלי לכפות עליהם״, מסביר עידו גולדברג, שמוביל את צוות המוצר בחברת OpenWeb. ״כשזיהינו שאנשים עומדים לכתוב משהו פוגעני או רעיל, רגע לפני הפרסום, אנחנו נותנים להם הזדמנות לכתוב שוב את התגובה שלהם״.

למה לא פשוט למחוק את התגובה?

״אפשר לזהות בעזרת אלגוריתם תגובות בעייתיות, לצנזר ולמחוק אותן, אבל אם נדע לעצב חוויות יותר טובות נגרום לאנשים להיות הגרסה היותר טוב שלהם. יש כל מיני טכנולוגיות לעשות את זה – גם לגוגל, גם לאמזון – עם אלגוריתמים שמזהים את זה. אנחנו בודקים אם התגובה דומה למשהו שהסרנו או חסמנו בעבר״. 

זה לא קצת משטרת מחשבות? יש פה הרבה שאלות של אתיקה.

״יש פה המון עניינים של אתיקה. אנחנו מאמינים שהמארח של השיחה צריך לקבוע את גבולות הגזרה: הוא בעל הבית, הוא קובע את הגיידליינס, הוא מכוונן את השיחה. זכותו להגיד שאם אתה רוצה להתבטא ככה, תלך למקום אחר. עדיף לכולנו שיהיו קהילות שונות, עם גיידליינס שונים, בטח אם הן מנוהלות על ידי מוציאים לאור שמחוייבים לאמת, מה שלא מאוד קיים היום, כמו שאנחנו יודעים״.

OpenWeb הפידבק של OpenWeb

וזה משפיע?

״זה הוכח במחקרים: כשאנשים מגיעים לשיחה בריאה ורואים דיעות בריאות ומתחשבות הם נוטים להגיב באופן דומה; ולהפך. אנחנו יודעים שאנשים קוראים את התגובות שמופיעות ראשונות; נשאלת השאלה מה צריכות להיות ההתגובות האלו, שאתה רואה מתוך אלפי התגובות למאמר. את מי נראה קודם?

״השאיפה שלנו היא לתת במה לאנשים שבאמת רוצים לדבר. חלק גדול מהביקורת על פייסבוק הוא שהאלגוריתם שלה מתוכנן להשאיר את היוזרים כמה שיותר זמן בפלטפורמה, ללא מגבלות. אבל האם זה בסדר להבליט אנשים רק כי הם צועקים? אנחנו רוצים לחשוף ולקדם את מי שמגיע לו״.

מי קובע?

גולדברג, בן 29, למד בתכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. הוא החל לעבוד ב־OpenWeb ב־2018, שעדיין נקראה אז בשם Spot.IM. אחיו של גולדברג, רועי, הוא אחד המייסדים של החברה, ״וגם נדב המנכ״ל הוא חבר ילדות. כשהצטרפתי לחברה לא היה צוות מוצר, התחלתי באופרציה, לגייס צוות פיתוח ולבנות אותו, ולאט לאט נמשכתי לעולמות המוצר, עד שגייסנו את אנשי המוצר הראשונים ואז התחלתי לנהל אותם״.

מה עושה אופן ווב?

״אנחנו בונים מוצר שעוזר לאתרי תוכן, פבלישרים, עיתונות בדיגיטל, להשאיר אצלם את השיחות ואת האנגייג׳מנט. לחלקם הגדול אין דאטה משלהם, האנגייג׳מנט נמוך, הם מפסידים 80 אחוז מכל דולר לפייסבוק וגוגל.

״אנחנו עוזרים להם ליצור קשר אמיתי עם אנשים שאוהבים את מה שהם עושים, והשיחה היא הצעד הראשון בתהליך כדי להציע הצעת ערך מעניינת. כמו פעם, כשהיית מקבל את העיתון לדלת שלך: זה מה שאנחנו מנסים לעשות בעולם הדיגיטלי״.

אנחנו עוזרים לפבלישרס ליצור קשר אמיתי עם אנשים שאוהבים את מה שהם עושים, והשיחה היא הצעד הראשון בתהליך כדי להציע הצעת ערך מעניינת. כמו פעם, כשהיית מקבל את העיתון לדלת שלך: זה מה שאנחנו מנסים לעשות בעולם הדיגיטלי

רוב לקוחות החברה פועלים בארצות הברית: האפ־פוסט, AOL, פוקס ניוז, ניוזוויק, רולינג סטון ועוד. לקוחות נוספים פועלים באירופה ובבריטניה. בישראל החברה עובדת עם גופי תקשורת כמו רשת, מעריב, גלובס, ערוץ 7 ובקרוב גם ווינט. 

פעילות החברה מתמקדת בשלוש קבוצות: הפבלישרס, היוזרים והמפרסמים. לכל קבוצה מטרה עסקית אחרת, ולכל אחת אנשי פרודקט משלה. ״מבחינתי זה אומר לחדד את מה שהם מנסים לעשות מבחינה עסקית, לבנות אסטרטגיה נכונה לכל קבוצה, ואם זה מצליח אז להתקדם איתה. אני מנהל את אנשי המוצר, אפשר לקרוא לזה סמכות הפרודקט המרכזית״. 

איך זה עובד?

״כמי שמאפשרים שיחות של מיליוני אנשים במשך שנים, אנחנו רוצים להתקדם באיכות השיח, וזה אומר קודם כל לבחון איפה הוא נמצא ואיך הוא נראה. המטרה שלנו היא להצליח לעזור לפבלישרים – ולאינטרנט ולחברה – לקיים יותר ויותר מקומות עם דיון מקיים, מתחשב, בריא וכן הלאה. 

״לכן, הדבר הראשון הוא להבין מה זה אומר: איך אנחנו מודדים שיח, מי קובע ששיחה איכותית? היה הרבה מחקר סביב השאלה הזו ויצרנו מדדים, כמו איך היוזרים חווים את השיחה, כמה יעילה מערכת הניטור שלנו, וכמה באמת אנחנו טועים: כמה פעמים הראינו תוכן לאנשים שבסופו של דבר הבנו שאנחנו צריכים להסיר אותו״. 

מסכים לדוגמה, OpenWeb

מסכים לדוגמה, OpenWeb

מסכים לדוגמה, OpenWeb מסכים לדוגמה, OpenWeb

birds

איך מחליטים מה זו שיחה איכותית?

״אפשר להסתכל על יוזרים לאורך זמן ולאפיין האם הם טרולים, ספמרים או שהם אנשים שרוצים לנהל שיח; לעמוד על הכוונה שלהם, על הרצון הטוב שלהם. ולהסתכל לא רק על התוכן, אם הוא רעיל. גילינו שאנחנו כמעט הראשונים לשאול מה זה תוכן טוב, מעורר מחשבה, מפרה״.

ומה התשובה? 

״בסוף הדבר המרכזי הוא הכוונה של הבן אדם. כל מה שאנחנו מנסים לעשות זה להבין האם הוא מנסה להכעיס, לעצבן, להיות טרול או שזה מישהו שבאמת רוצה לדבר. זו הסיבה שאנחנו רוצים להסתכל על ההתנהגות שלו לאורך זמן.

הדבר המרכזי הוא הכוונה של הבן אדם. כל מה שאנחנו מנסים לעשות זה להבין האם הוא מנסה להכעיס, לעצבן, להיות טרול או שזה מישהו שבאמת רוצה לדבר. זו הסיבה שאנחנו רוצים להסתכל על ההתנהגות שלו לאורך זמן

״וגילינו עוד דברים: כמובן שאם יש קללות או ציניות השיחה נוטה להיות פחות טובה, והדרך לתפוס את זה היא בעיקר הרבה דאטה. אחד הדברים שמשחקים לטובתנו הוא שאנחנו רואים המון המון המון שיחות ויש לנו מידע על החלטות מודרציה, מה שעוזר לנו לקבל החלטות.

״דבר אחר שאנחנו מתעסקים בו הוא האם לייק או דיסלייק הם מה שאנחנו מחפשים: מה מעורר לייק לעומת המלצה, או שצריך להמציא צורה חדשה שבעזרתה אנחנו מבקשים מאנשים להגיב לנו על תוכן״. 

לייקים זה מאוד רגשי.

״לייק ודיסקלייק בעיקר משרתים את פייסבוק בהקשרי הדאטה, מה אני אוהב או לא. אבל אנחנו מתעניינים באיך אפשר לגרום ליוזרים לעזור לנו להבין מה תרם לשיח ומה פחות: מה היה מאיר עיניים, מה לימד אותם משהו חדש. אנחנו פחות מחפשים תגובה רגשית: אולי זה יותר טוב מבחינה עסקית אבל אנחנו מחפשים ערך. כשהמון אנשים עשו לייק: האם זה לימד אותם משהו, האם הם התעניינו בו, או שפשוט הם הסכימו עם מה שהיה כתוב?״.

מה מייצר הכי הרבה אמוציות?

״חדשות, פוליטיקה וספורט; אלו דברים שלכולם יש מה להגיד עליהם. בנוסף, גם חדשות טכנולוגיה, אייפון מול אנדרואיד, וגם דברים נישתיים. יש לדוגמה אתר שאנחנו עובדים איתו, שמציג מצלמות וובקאם־לייב ליד קן של נשר או מערה של אריה, ואנשים מבלים שם שעות, מכירים אחד את השני בשם, מעדכנים אחד את השני מה קרה עם הנשר. אנשים יכולים להתחבר אחד עם השני סביב כל דבר. אותנו מעניין מה גורם לאתר כזה להצליח לחבר אנשים וליצור קהילה״.

אתה אופטימי?

״אין ספק שהמצב היום בעייתי, כן או לא בגלל רשתות חברתיות. אנחנו מאמינים שאין לנו ברירה: כחברה אנושית, אנחנו מסתמכים על שתיים־שלוש חברות שהאינטרנסים הכלכליים שלהן לא בהכרח זהים לאינטרסים של החברה.

אנחנו מאמינים שאין לנו ברירה: כחברה אנושית, אנחנו מסתמכים על שתיים־שלוש חברות שהאינטרנסים הכלכליים שלהן לא בהכרח זהים לאינטרסים של החברה. אז כן, אני אופטימי

״אז כן, אני אופטימי. הייתי ילד מחשב מאז שאני זוכר את עצמי, גיימר, עם המחשב שפירקתי, האינטרנט עם החייגן, בגיל 9/10 לימדתי את עצמי html ופוטשופ, הייתי בונה אתרים, זה תפס חלק גדול מהילדות שלי. אנחנו, ילדי האינטרנט של שנות ה־90, זוכרים את הפורומים של פעם, את הנאיביות, את ההבטחה של האינטרנט.

״והיום אחת הבעיות היא המעמד של האמת: מה נכון, מה לא. איך לא עושים צנזורה אלא נותנים קונטקסט ועוד מידע. אנחנו רוצים להאמין שאם השיחות האלו יקרו אצל גופי תקשורת שמאמינים באמת, זה יכול להיות הפיתרון״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden