היו חסרות שלוש מילים: אוצרת, שם ומשפחה

יובל: בוקר טוב אלפא, מה שלומך בימים טרופים אלה?

אלפא: מצוין, בונים איגוד אוצרות ואוצרים 🙂

יובל: תשובה מעולה, ישר ולעניין… מי הבונים?

אלפא: הדסה כהן, אלעד ירון ואני. אנחנו פועלים באופן יומיומי לקידום האיגוד. אלינו הצטרפו קבוצה של יוזמה קודמת שיזמה לאה אביר יחד עם גליה בר אור, טלי בן נון, רולא חורי ועוד

יובל: מאיפה צמח הרעיון? איך זה התחיל אצל הדסה, אלעד ואצלך?

אלפא: לפני כשלוש שנים אצרתי תערוכה לאמנית עם כל התהליך: ליווי אוצרותי, כתיבת טקסט, תליה וכו׳. יצאה הזמנה עם השם שלי לצד שם האמנית, שמי היה כתוב על הקיר. כל התהליך המוכר.

בהמשך נכתבה ביקרות בעיתון מודפס על התערוכה, שמחתי מאד, אך גיליתי ששמי כאוצרת לא הוזכר כלל. היו חסרות שלוש מילים: אוצרת, שם ומשפחה. לטענת העיתונאית לא היה מקום בעריכה…

התעצבנתי מאד, ופניתי לאוצרים רבים עוד באותו יום בשאלה אם יש איגוד שיכול לתבוע את זכותי לקרדיט. ניתנו לי תשובות רבות על יוזמות שונות ב־20 השנים האחרונות להקמת איגוד אוצרים ואוצרות, שלא צלחו. אז נולד הרעיון לאיגוד. רוצה לשמוע על הפגישה הראשונה, לפני כשנה וחצי?

אלפא חיימוב. צילום: תומר זמורה

יובל: ברור

אלפא: לפני כשנה וחצי, הזמנתי לביתי כעשר אוצרות ואוצר לדבר על אפשרות להקמת איגוד אוצרות ואוצרים.. היה שיח מרתק, לא ציפיתי להיענות כזו, כבר אז דיברנו על כל התחומים שהאיגוד יכול לגעת בהם על המישור המקצועי, המשפטי, על בעיות שנתקלנו בהן.

ניסיתי ליזום פגישה נוספת אך זה היה מסובך מבחינת מקום להרבה משתתפים. הדסה כהן נכחה בפגישה ולאחר הסגר הראשון העליתי את הרעיון יחד עם הדסה ליזום את הפגישה השנייה. אז הבנו שהגיע הזמן לצאת בהודעה פומבית בפייסבוק

יובל: ומה קרה אז?

אלפא: בעקבות ההודעה, היו המון תגובות, והחלטנו שצריך להתאסף. ברוח התקופה נפגשנו בזום: הגיעו כ־50 אוצרות ואוצרים לשיחה מדהימה. ראשית, יש לציין את המגוון הגדול של תחומי העסקה של אוצרים לאמנות שנכחו בפגישה. דיברנו עם עובדות מדינה, עיריות, אוצרות מוסדות, אוצרים עצמאיים, אוצרים מתחילים וותיקים. הרגשנו שפעם ראשונה אנשים משתפים ומדברים ביחד על המקצוע

יובל: הבנת(ם) שאת לא לבד, שיש על מה לדבר

אלפא: לחלוטין. לדעתי היוזמות הקודמות בתחום נפלו בגלל שלא היה בסיס רחב כפי שאנו פועלים ליצירתו בקרב האוצרות כבר מספר חודשים. לדוגמה, הצעד הראשון שלנו לאחר הפגישה ביולי היה לפתוח את הדיאלוג ביני לבין הדסה לוועדת היגוי שתעבוד על קידום האיגוד בצורה יומיומית, ולשם כך חיפשנו אוצר/ת שמוכנ/ה להקדיש הרבה זמן.

הרגשנו שפעם ראשונה אנשים משתפים ומדברים ביחד על המקצוע. היוזמות הקודמות בתחום נפלו בגלל שלא היה בסיס רחב כפי שאנו פועלים ליצירתו בקרב האוצרות כבר מספר חודשים

להרבה אוצרים לא היה זמן, ולכן לבסוף שמחנו מאד שהחוקר והאוצר הראשי של המפעל בירושלים, ד״ר אלעד ירון, הצטרף לוועדת ההיגוי ומאז אנו פועלים בצוותא ללא לאות

יובל: מה גיליתם מאז, מה הכי מעסיק את האוצרות והאוצרים? מה הכי בוער?

אלפא: הרבה מאד נושאים. לדוגמה, בעיות בשכר, בעיות בסטנדרטים, קרדיטים ועוד. לדעתנו, הנושא הכי בוער הוא הזאב בודד – מושג שעלה שוב שוב בשיחות שלנו – כי בלי שנעבוד ביחד לא נוכל לפתור אף אחת מהבעיות האחרות. אוצרות ואוצרים הרגישו שאין להם עם מי לדבר ולשתף

הדסה כהן. צילום: תומר זמורה

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

אלפא: בעקבות רצוננו לבסס את חשיבות האיגוד בקרב הרבה אוצרות ואוצרים, הקמנו קבוצות חשיבה עם אוצרים שרצו בכך. השיחות (בזום) היו פוריות מאד, שוב דברו איתנו מגוון אוצרים – כולל שיחה מיוחדת עם אוצרות ואוצרי מוזיאונים מכל רחבי הארץ. על סמך כל השיחות האלו והערות ששלחו לנו בהמשך, בנינו סקר שנועד למפות לראשונה את מקצוע האוצרות בארץ

יובל: בואי תני כמה דוגמאות

אלפא: מתוך 213 שענו לסקר (באופן אנונימי), 77.9% הן נשים אוצרות. אוצרות נוטות לאצור בחינם פי שלוש מגברים. 65% מכלל האוצרות עבדו בחינם – רובן הפסיקו לאצור בחינם רק לאחר 10 שנות וותק במקצוע.

יובל: זה לא מפתיע, נכון? (ואולי נספר שגם אני עניתי לסקר!)

אלפא: אז הגדלת את ממוצע הגברים שענו 🙂

מתוך 213 שענו לסקר (באופן אנונימי), 77.9% הן נשים אוצרות. אוצרות נוטות לאצור בחינם פי שלוש מגברים. 65% מכלל האוצרות עבדו בחינם – רובן הפסיקו לאצור בחינם רק לאחר 10 שנות וותק במקצוע

אלפא: וברצינות. מתוך כל מי שענו שעבדו כעצמאים, 20% עבדו אצל אותו הלקוח יותר משנה. מה שאומר, הם לא קיבלו זכויות סוציאליות שהגיעו להם. רבים מאלו עבדו במוסדות עירוניים, ארציים ואפילו מנהלת/אוצרת של מוזיאון ציבורי מוכר! והשכר החציוני נמוך מאד – פחות מ־30,000 ש״ח בשנה

יובל: ואיפה האיגוד (בהקמה) נכנס לזה? איך והאם גוף כזה יכול לשנות את המציאות?

אלפא: עכשיו אתה מדבר! אנחנו מעוניינים להקים מקום שיאפשר לאוצרות להתייעץ ולשתף ידע. בנינו שאלה כזו בסקר על מנת להבין מה חשוב לאוצרים שהאיגוד יתייחס אליו: לקבוע סטנדרטים לתחום, לקבל ייעוץ משפטי, להרחיב קשרים מקצועיים או לשמש כלובי. מעניין שהאלמנט הבסיסי של שיתוף ידע היה לאוצרים הכי חשוב, כלומר רק כשאנחנו חושבים ביחד אנחנו יכולים באמת להבין כיצד לפעול ולשנות.

יובל: כלומר שיתוף ידע יגרום לשינוי מציאות? באיזה אופן?

אלפא: לשאלתך השניה – כן. אנחנו כבר נמצאים בפגישות עם כל הפורומים האחרים של אמנות, כמו איגוד האמנים, פורום מוסדות האמנות ועוד. יחד איתם אנחנו תובעים מהממשלה את הזכויות המגיעות לנו ובימים אלה נקבעה לנו פגישה עם חילי טרופר ומשרד התרבות

אלעד ירון. צילום: תומר זמורה

יובל: תרשי לי לרגע להיות סקפטי? היחס של הממשלה כל כך מזעזע לעולם התרבות, בטח בעקבות הקורונה. ולא שאני אומר שלא צריך לעשות כלום ולשבת בבית ולקטר, אבל באופן אישי אני לא תולה תקווה בממשלה הנוכחית

אלפא: זה משקף את החזון שלנו. אנחנו מעוניינים לבנות גוף שייצג וייתמוך את האוצרים בארץ. רק כשנעשה סדר בבית, נקבע סטנדרטים מול גופי העסקה חיצוניים כמו עיריות, מוסדות, אנשים פרטיים – יהיה כוח לאוצרים בפני עצמם. בד בבד, אנחנו מאמינים שרק אם האיגודים והגופים המייצגים יפעלו ביחד כארגון משותף, יתחיל להיות לאמנות כוח. רואים את זה בעיקר אצל ענפי תרבות אחרים שיש להם ייצוג רחב במשק כמו לדוגמה הקולנוע

יובל: תני לי דוגמה לסטנדרטים? ואיך אוכפים אותם

אלפא: לדוגמה, עשינו קבוצת קריאה משותפת של חוזים דרקוניים של אוצרים אורחים במוזיאונים, ומצאנו סעיפים שלדעתנו ולדעת עורך דין שייעץ לנו, אף אוצר לא אמור לחתום עליהם. אנחנו מקווים שנגיע למצב, שיש לנו מספיק כוח כדי שחברי איגוד אוצרות ואוצרים לא ייגשו למכרז כזה ושהמוסד יאלץ להתגמש.

עשינו קבוצת קריאה משותפת של חוזים דרקוניים של אוצרים אורחים במוזיאונים, ומצאנו סעיפים שלדעתנו ולדעת עורך דין שייעץ לנו, אף אוצר לא אמור לחתום עליהם

באופן יותר מפורט – כל נזק בזמן התערוכה הוא על אחריות האוצר, המוזיאון יכול לשנות את התערוכה בכל שלב שנראה לו לנכון ללא הודעה מראש ולבטל את ההתקשרות בזמן קצר במיוחד

יובל: תגידי, איך זה עובד בעולם? יש כאלו ארגונים במדינות אחרות?

אלפא: אנחנו מתכוונים להתכנס למחקר רחב בנושא. דבר אחד שאנחנו יכולים להגיד הוא שבארגוני אוצרים שנתקלנו היתה תמיכה ממשלתית משמעותית או שהם היו יוזמה של משרדי התרבות בארצות אלו, כמו לדוגמה ארגון אוצרים צעירים עצמאיים בשיתוף פעולה בין משרד התרבות הצרפתי והגרמני

יובל: אז מה עכשיו? איך אתם מתכוונים להתקדם?

אלפא: אנחנו בתהליכים לצאת לפומבי באופן רשמי, הכתבה הזו היא דוגמה לכך. אנחנו מקימים עמותה ביחד עם בר קיימא, ומרחיבים את הצוות, כל אלו בשיחות שוטפות עם קבוצות חשיבה של אוצרות ואוצרים שונים.

וגם הפקנו את הסרטון שהוצג לראשונה בכנס ״סוכנות תיווך״, בעקבות הוצאת הספר של אסנת צוקרמן רכטר שארגנו בית לאמנות ישראלית (וזה הזמן להגיד תודה לבית לאמנות ישראלית)

יובל: נייס. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

אלפא: אם עוד לא עשיתם את זה, זה הזמן להצטרף לאיגוד, יש לנו גם רשימת תפוצה. זו הדרך להשפיע ולשנות