כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
גופי תאורה של אילן אל
אילן אל, סופרנובה מעוגל. צילומים: איוון לי

אילן אל: חייבים לאהוב את העיצוב כדי שהוא יביא אור

מלימודי האדריכלות וגוף תאורה שעיצב לפני 15 שנה למסעדה יפנית שתכנן במודיעין: הדרך של אילן אל לטריאנלה של הגלריה הלאומית במלבורן, אוסטרליה

כאדריכל צעיר בראשית דרכו, הופקד בידיו של אילן אל פרויקט עיצובה של מסעדה יפנית במודיעין. אל, בוגר בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, גיבש בעבורה עיצוב עכשווי, שנשען על בטון וגווני אפור ואדום, אך התבקש לשלב בו שני מוטיבים ברוח הפנג שוואי; קריסטלים ופעמוני רוח.

״שני הדברים לא ׳מסתדרים׳ עם שפת העיצוב המודרנית, והייתי צריך למצוא פתרונות איך לשלב אותם באופן הכי אורגני שאפשר״, הוא מספר ממקום מושבו באוסטרליה. ״את הקריסטלים שילבתי על גבי וילון שחור, ואת פעמוני הרוח באמצעות גוף תאורה שעיצבתי״. ״גשם״, גוף התאורה שעיצב, היה מורכב מ־100 צינורות אלומיניום בעלי יכולת תנועה, שחוררו רנדומלית. האור שהופץ דרך החורים ״נפל״ על משטחו הארוך של הבר שמעליו נתלה הגוף, תוך יצירת עיגולים בתצורת טיפות גשם מאירות. 

15 שנים אחרי, מסתבר שהעיצוב של גשם היה הרבה יותר מ״רק חלק מעוד פרויקט״. האתגר שזימן לו סימן את המשך דרכו כמעצב מוצר המתמקד בעיצוב תאורה, ושבימים אלה מציין השג משמעותי בדרך שעבר מאז אותו מפגש עם האור שהפך בעבורו למושא תשוקה.

״פנו אלי מהגלריה הלאומית ויקטוריה (NGV) במלבורן, אוסטרליה, הגלריה הותיקה ביותר במדינה, ליצור בעבורה גוף תאורה, שיוצג בתערוכת הטריאנלה (Triennial) שנפתחה בדצמבר, ואף יכלל באוסף הקבוע של הגלריה. זה מרגיש כבוד גדול ומרגש אותי מאד״.

גופי תאורה של אילן אל גופי תאורה של אילן אל

אילן אל

אילן אל

התערוכה, המכנסת אמנות, עיצוב ואדריכלות, מתקיימת זו הפעם השנייה בלבד, אך כבר קנתה לה שם כאירוע בינלאומי נחשב. גוף התאורה של אל מוצג לצד עבודות של אושיות מוכרות בזירות אלה, כמו המעצבת הספרדייה־איטלקייה פטריסיה אורקיולה, האמן האמריקני ג׳ף קונס, האדריכל היפני קנגו קומה, האמן הטורקי רפיק אנדול, ועוד רבים וטובים מ־33 מדינות ברחבי העולם.

 ״בתקופה שתכננתי את המסעדה במודיעין כבר היו לי מחשבות על לימודי המשך, אבל לא הייתי סגור לגבי הכיוון. כשסיימתי את הפרויקט והסתכלתי על גוף התאורה, התחושה שאחזה בי הייתה לא פחות מתחושת התעלות, שהבהירה לי חד משמעית שהכיוון שלי הוא עיצוב מוצר ולא אדריכלות״.

כשסיימתי את הפרויקט והסתכלתי על גוף התאורה, התחושה שאחזה בי הייתה לא פחות מתחושת התעלות, שהבהירה לי חד משמעית שהכיוון שלי הוא עיצוב מוצר ולא אדריכלות

הרצון להמשיך ללמוד הצטלב אצל אל עם רצון לחיות תקופה בארץ אחרת, ״משהו שהבטחתי לעצמי מאז השחרור מהצבא״, וזו הייתה ההזדמנות. עם כרטיס פתוח לשנה הוא נחת באוסטרליה והתאהב במלבורן, שם הוא מתגורר מאז. שם לפני עשר שנים הוא גם הקים את הסטודיו שלו, ILANEL.

״העיר ׳קנתה׳ אותי, גם בנראות שלה וגם בהוויה שלה. היא ידידותית מאד ועם כל הגודל שלה יש בה משהו אינטימי. האדריכלות שלה מגוונת, ויש בה פעילות תרבותית ערה; כ־60 פסטיבלים שמתקיימים מידי שנה״. 

לפני הנסיעה אל כבר התקבל ללימודי תואר שני בעיצוב מוצר במוסדות נחשבים – וקרובים יותר – באיטליה ובצרפת, אך העלויות הגבוהות שהיו כרוכות בכך הביאו אותו להמשיך לחפש. אוסטרליה, כפי שהסתבר לו, הייתה נוחה יותר גם מבחינה זו. ״התקבלתי ללימודים ב־MIOT – Melbourne Institute of Technology, אוניברסיטה בעלת שם שיש בה מחלקה נחשבת בתחום עיצוב המוצר. לאחר מכן החיים איכשהו התגלגלו כך שנשארתי, והיום לצד העבודה בסטודיו אני גם מלמד במחלקה שבה למדתי״. 

גופי תאורה של אילן אל

ORA

גופי תאורה של אילן אל גופי תאורה של אילן אל

פרויקט הגמר בלימודים שלו איפשר לבחור בין תזה ארוכה לבין תזה קצרה יותר שמלווה בפרויקט מעשי, וזו הייתה הבחירה של אל. גוף התאורה שעיצב במסגרתו היה ORA, משולב בתאורת לד צבעונית, שהייתה אז בראשית דרכה, והוא גם זה שהוזמן על ידי הגלריה; גוף תאורה אינטראקטיבי בצורניות של דיסק המבוסס על שתי שכבות של אקריליק שחור שביניהן יש שכבה שקופה, ובמרכזו שלושה מתגים בתצורת כדורים. 

מערך ההפעלה האלקטרוני משתלב מאחורי הדיסק כאלמנט לבן שאף משקף את האור, והמרווח שנוצר אגב כך מהקיר משווה לגוף מראה מרחף. ״בגלל הקורונה והצורך להימנע ממגע, בתערוכה שילבתי בתאורה גם מערכת אוטומטית הפועלת במחזוריות; כל שלוש דקות האור מתחלף, ׳עובר׳ את כל ספקטרום של צבעי היסוד והגוונים שביניהם, כשהאזור שבו הגוף מותקן נשטף בצבע תוך יצירת סוג של מיצב אור״. 

מי שקונה שיקנה מאהבה

אחד הדברים שמרתק את אל בעיצוב תאורה, הוא, לדבריו, היותה משלבת שני מצבי קיום. ״כשהגוף דולק ומפיץ אור הוא מביא איתו חיים, וכשהוא כבוי הוא מתפקד כאוביקט בחלל. מעבר לכך, כל הנושא של איך אנחנו חווים את האור וההשפעה שלו על האדם מבחינה פסיכולוגית ורגשית ועל החלל מבחינה צורנית ואסתטית, מעניין אותי ובו עסקה גם התזה שלי. 

בעיצוב יש הרבה פואטיקה, ואני מאמין שאנשים מתאהבים בחפצים מסוימים כי הם ״מנגנים״ להם על מיתרים רגשיים ומעוררים בהם רבדים פנימיים עמוקים. כך אני רוצה שירגיש מי שרוכש את העיצובים שלי

״כשמעצבים לאנשים צריך לחשוב על פונקציונליות, על ארגונומיה וכדומה, אך אסתטיקה היא עניין אישי, והתפיסה שלי גורסת שחייבים לאהוב את העיצוב כדי שהוא יביא אור, תרתי משמע. לכן לא מפריע לי אם אנשים שמגיעים לסטודיו לא קונים בסופו של דבר, אבל כן חשוב לי, ואפילו מאד, שמי שקונה שיקנה מאהבה.

״בעיצוב יש הרבה פואטיקה, ואני מאמין שאנשים מתאהבים בחפצים מסוימים כי הם ׳מנגנים׳ להם על מיתרים רגשיים ומעוררים בהם רבדים פנימיים עמוקים. כך אני רוצה שירגיש מי שרוכש את העיצובים שלי״.

גופי תאורה של אילן אל

סופרנובה ליניארי

גופי תאורה של אילן אל

סופרנובה מעוגל

גופי תאורה של אילן אלההעדפה החומרית שלו נתונה למתכות כאלומיניום, פליז ונחושת (לא ברזל), ״כי יש בהן משהו מאפשר ורבגוני, למרות שאני עובד גם עם חומרים אחרים ובשנה האחרונה עבדתי הרבה עם זכוכית, לאו דווקא בטכניקות מוכרות כמו ניפוח.

״אחד הפרויקטים האחרונים שלי היה עיצוב מנורות לחדר שינה מבוססות יציקות זכוכית. כל מנורה שקלה 12 ק״ג, וכדי להתקין אותן היה צריך לפרק את הקיר״. 

בסטודיו עובדים לצדו ארבעה מעצבים, ומרבית הגופים מעוצבים כקאסטם־מייד בעבודת יד. לצד זאת יש גם כאלה שהם עיצובים קיימים, ואפשר לזהות ביניהם פיתוחים של רעיון מנורת הגשם. כך לדוגמה אבק כוכבים, גוף קבוע קיר שמגיע כזוג או שלישיית ״חלילים״ מחוררים ידנית המייצרים מראה של פיסת שמי לילה זרועי כוכבים; או גשם שחור, שמדמה טיפות אורכיות הבוקעות דרך חריצי אור.

birds

סופרנובה הוא גוף מרשים אחר, שעשוי מאלומיניום במופע מצולע המהדהד אוריגמי, וכמו לוכד רגע של התפוצצות כוכב. ״סופרנובה נולד בתקופה קשה שחוויתי, והדרך שלי לצאת ממנה הייתה להיכנס לפרויקט חדש. לצורך העיצוב פיתחנו תוכנת מחשב שנשענת על אדריכלות פרמטרית ורק הפיתוח ארך קרוב לשנתיים.

״הגוף יכול להיות מעוגל או ליניארי, ואז להיתלות בצורה אופקית או אנכית. הרעיון הוא שאנחנו מזינים את הוראות הגודל והצורה הרצויים והן מועברות לחיתוך בלייזר״. 

לצד גופים דקורטיביים לסביבה הביתית, אל מעצב פרויקטים בקנה מידה גדול, דוגמת בתי מלון או אולמות תצוגה. אלה, הוא אומר, מועדפים עליו ״כי השפעת הנוכחות שלהם והאור שהם מפיצים גדולה יותר ומשמעותית יותר, הן על רגשות האנשים והן על חוויית החלל״.

גוף מסוג זה הוא עיצב בעבור משרדי הבנק המלכותי, הממוקמים בבניין מתקופת ארט־דקו מאוחר, שעבר שיפוץ; גוף שאורכו 13 מ׳ המשתלשל מהתקרה שלוש קומות מטה, ובהשראת התקופה מעוצב כעין אהילים מחוברים זה לזה שעשויים מנייר שקף ומעוטרים במוטיבים ברוח הארט דקו. 

גופי תאורה של אילן אל

משרדי הבנק המלכותי

הסטודיו של אילן אל

הסטודיו של אילן אל

הסטודיו של אילן אל הסטודיו של אילן אל

השנה, לציון עשור לסטודיו, החליט אל לטפל גם במבנה שבו הוא ממוקם. ״זה מבנה ותיק משנות ה־40 ורציתי שיידעו שהוא לא סתם ׳עוד׳ מבנה ישן, אלא מכיל בתוכו חיים של סטודיו לעיצוב. אחרי שראיתי עבודות של אמן הגרפיטי צ׳אק מייפילד, ידעתי שהוא ׳האיש שלי׳ לצורך העניין, ונתתי לו בריף מכוון שהגדיר את מה שרציתי. צ׳אק עיטר את המבנה כך שריבוי הגוונים ונקודות הצבע ממש מייצרים תחושה שהוא מואר ומבטאים את מה שמתרחש בתוכו, כמו שרציתי״. 

ככלל, שנת הקורונה שטלטלה את העולם, הייתה מבחינת אל דווקא שנה טובה ומאירת פנים. ״בגלל הסגר עבדתי הרבה, חגגתי עשור לסטודיו, עיצבתי גופי תאורה ל־200 דירות בפרויקט חדש, וכמובן זה שהגלריה פנתה אלי וקנתה עבודה שלי הוא בעבורי ציון דרך משמעותי.

״יש בכך גם משהו סמלי; העובדה שהיא קנתה את גוף התאורה שסימן את סוף לימודיי ותחילת דרכי כמעצב תאורה, סוגרת איזה מעגל ומפנה מקום לעשייה חדשה, לפיתוח קונספטים חדשים שתכליתם להביא אור״. 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden