כל מה שחשוב ויפה

השיטוט החזותי של יניב טורם בין דת לדתיות

״רק בתואר השני הרגשתי בשל להשתמש באיור כדי להתמודד עם שאלות שהיו לי על דת ואמונה״. הלך, הרומן הגרפי של יניב טורם - פרויקט גמר בתכנית לתואר השני בתקשורת חזותית בבצלאל - יוצא לאור בהוצאת ברחש

יובל: הי יניב, בוקר טוב. מה שלומך? ואיך אתה בעיצומו של סגר שלישי שמסרב להיגמר?

יניב: הי יובל, בוקר אור! שמע זו הזיה, אבל עובדים עם מה שיש 🤷🏻‍♂️ מה שלומך אתה?

יובל: זה נכון… ואני בסדר, לא רע בכלל בסך הכל. איך בכלל עברה עליך השנה האחרונה?

יניב: האמת, עברה עלי שנה די מסעירה: סיימתי תואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל, התארסתי, קיווינו להתחתן במרץ, דחינו, ואז שוב דחינו. בסוף התחתנו בחצר של ההורים שלי, ובין לבין עבדתי על הוצאה לאור של פרויקט הגמר שלי מהתואר השני

יובל: הכי טוב בחצר של ההורים! תגיד, מה נדרש כדי להכין את הספר להוצאה לאור? כי אני זוכר אותו מתערוכת הבוגרים והיה נראה שהוא די גמור וכל מה שצריך זה להוסיף לוגו אם רוצים ולשלוח לדפוס

יניב: נכון, כבר אז הייתי מרוצה ממנו. אבל היו הרבה דיוקים שהיה חשוב לי ללטש. לדוגמה יש שם שימוש בפונט שונה לכל דמות, אבל הרבה קוראים לא שמו לב להבדלים. אז עיצבתי פונט במיוחד בשביל הספר כדי לבדל בין הדמויות השונות. 

וזה המקום לתת קרדיט לבן נתן על העזרה בעיצוב הפונט, שמבוסס על כתב היד שלי ☝🏼 והיו גם כמה דימויים שאיירתי שוב ושוב. בסוף אני שמח על זה, הגרסה החדשה הרבה יותר טובה ומדויקת!

הלך, יניב טורם

הלך, יניב טורם. צילומים: מ״ל

הלך, יניב טורם

יניב טורם

יניב טורם

יובל: אז בוא נחזור אחורה: באיזה שלב הבנת שזה הנושא שאתה רוצה להתעסק איתו בפרויקט הגמר שלך ושהפורמט יהיה ספר?

יניב: תראה, זה היה תהליך ארוך. גדלתי בציונות הדתית ולמדתי בבצלאל. היום זה לא נראה חריג, אבל אצלי אלו היו שתי זהויות נפרדות לגמרי. רק בתואר השני הרגשתי בשל להשתמש באיור כדי להתמודד עם שאלות שהיו לי על דת ואמונה.

במהלך התואר עשיתי קורס ״דוקומנטציה אישית״ עם יולי כהן שבמהלכו ראיינתי את אבא שלי על הנושאים האלה. יצאה שיחה כנה ואינטימית וממנה נולד הרעיון של ספר שמציג את השאלות האלה, בפורמט של שיחה בין אב לבן

יובל: אז מאיפה מתחילים? כרונולוגית? רשימת פרקים? הכל היה כתוב ורק אז התחלת לאייר? ספר קצת על התהליך

יניב: אם להיות כנה, התהליך היה אסוציאטיבי לגמרי. תמללתי את השיחה המוקלטת שלי ושל אבא שלי וניסיתי למצוא דימויים שיתאימה לקטעים מהשיחה; הכי אינטואטיבי, בלי לחשוב על מבנה. היו לי הרבה מחשבות על יחסי טקסט־איור ורציתי לגוון באופן שבו השיחה שלנו מוצגת על הדף.

היו לי הרבה מחשבות על יחסי טקסט־איור ורציתי לגוון באופן שבו השיחה שלנו מוצגת על הדף.משם הגיע הרעיון שכל פרק יהיה בגריד אחר, ואז נולד גם השלד של שבת: שיחה ארוכה שמתפרסת על פני שבת שלמה

משם הגיע הרעיון שכל פרק יהיה בגריד אחר, ואז נולד גם השלד של שבת: שיחה ארוכה שמתפרסת על פני שבת שלמה. הספר מתחיל בכניסת שבת ומסתיים בצאתה. לאט לאט בניתי מסגרת וחוקים שעזרו לפצח את הקונספט של כל פרק. חשוב להזכיר גם את הספר של מיכה גודמן, ״חזרה בלי תשובה״ שהיה בסיס רעיוני לפרויקט וגם ציטטתי ממנו לאורך הספר.

בניתי משולש של דוברים, יניב־אבא־מיכה, וכל פרק מתנהג אחרת ומציג דוברים אחרים. רק הפרק האחרון הוא ממש שלי מול עצמי, שם אני מסכם את המחשבות שלי ואני הדובר היחידי בו

יובל: לא חששת שהגריד השונה מפרק לפרק עלול לבלבל? או שאתה מפצה על זה בצבעוניות האפורה־שחורה־לבנה והקו האיורי היחסית אחידים? ולמה הצבעוניות הזו?

יניב: חששתי מאוד, אבל זה חלק מהקונספט. לא סתם כותרת המשנה שלו היא ״שיטוט חזותי״. רציתי ליצור תחושה של תהיה או מובכות, להיות לרגע לא בטוח ואז לנסות להבין. רציתי להפעיל על הקורא את הלך־הרוח שלי: המקום שבו אתה שואל שאלות ולא תמיד יש לך תשובות.

והצבעוניות, שמע, זו בעיקר החלטה כלכלית 🙃 אבל ברצינות, משתמשים בביטוי ״שחור ולבן״ כדי להצביע על דיכוטומיות ולי היה חשוב להציע ״גווני אפור״ במובן העמוק של הביטוי. המסקנה בסוף הספר היא שיש הרבה דרכי אמצע וזה בא לידי ביטוי בכל האלמנטים שמרכיבים את הספר

הלך, יניב טורם הלך, יניב טורם הלך, יניב טורם הלך, יניב טורם

birds

יובל: אתה מרגיש שהספר פתר לך משהו, או שהוא רק הציף את המורכבות, את הספקטרום שהחוויה הדתית מאפשרת – אבל לא תמיד מתקבלת כמו שהיית רוצה

יניב: הספר לחלוטין פתר לי הרבה דברים. בהתחלה זה באמת היה תהליך טיפולי שלי מול עצמי. הבנתי שהדרך שאני חי בה לא פחות אותנטית מכל דרך אחרת. שמתינות זה לא אומר פשרנות. שכל עוד אני ממשיך לשאול שאלות, הכל טוב ויהיה בסדר. אחר כך, התגובות החמות שקיבלתי, גם גרמו לי להרגיש שאני לא לבד

יובל: אני מניח שאלו היו תגובות מהצד הדתי/מסורתי יותר?

יניב: זה גם מה שאני חשבתי, אבל הרבה קוראים ממעגלים רחוקים מהדת או מאמונה כלשהי, סיפרו לי שהם מצאו את עצמם בספר. אלו היו הביקורות הכי מרגשות. קוראים שדיברו על היחסים עם ההורים שלהם, או על מחשבות חינוכיות וטעויות שהם עשו לאורך השנים. זה ספר שבנראות החיצונית שלו מדבר על דת, אבל בעומק שלו מתעסק בהרבה נושאים אחרים

הרבה קוראים ממעגלים רחוקים מהדת או מאמונה כלשהי, סיפרו לי שהם מצאו את עצמם בספר. זה ספר שבנראות החיצונית שלו מדבר על דת, אבל בעומק שלו מתעסק בהרבה נושאים אחרים

יובל: יש איזה איור/עמוד/כפולה שאתה אוהב במיוחד? שאתה חושב שמעבירים את המהות הזו?

יניב: התשובה המתחמקת תהיה שבכל פרק יש ייחודיות אחרת ודימוי או רצף דימויים שמעבירים את התחושות האלה

יובל: והתשובה הלא מתחמקת?

יניב: הפרק השישי הוא הפרק שאני הכי מחובר אליו, למרות שדווקא אבא שלי נעדר ממנו. זה פרק שבו יש תגובות מאויירות שלי לטקסט של מיכה שמדבר על המבוכה. על הקושי להכריע בין חיים חילוניים־מודרניים לבין חיים אמוניים־הלכתיים.

מופיעים בו האיור שהפך אחר כך גם לכריכה של הספר, עם השאלה: מתי אני נאמן לעצמי ומתי אני תוצאה את החינוך שלי, וגם האיור שממש מדבר על דואליות. על האזור הלימינלי של ״לא פה ולא שם״

הלך, יניב טורם הלך, יניב טורם

יובל: אז אפרופו חינוך, מה אבא שלך אמר על הספר?

יניב: או אה, זה גם כן היה מסע. בהתחלה הוא מאד אהב ושמח להיות חלק. אחרי שהספר הוגש כפרויקט גמר הוא קצת חשש מהחשיפה ולקח צעד אחורה. לאט־לאט הגענו יחד לניסוח ועריכה שהוא ישמח בה. היה לי מאוד חשוב שהוא ירגיש בנוח עם הספר, אז בין שתי הגרסאות יש כמה שינויים שהוא ביקש לעשות

יובל: אני מניח שלא תספר מה הוא רצה לשנות. נכון?

יניב: נכון, זה מאוד אישי. אני יכול לספר שאבא שלי הוא אדם חושב ומעמיק, ומשהו בהקלטה ובצורה הזורמת של השיחה, גרם לו לומר דברים שהוא לא באמת מאמין בהם. אבל ככה זה תמיד בשיחות בעל פה. אני גם חושב שהעריכה הוסיפה מתח בין יצירה תיעודית לפרוזה. כמו שיש פער בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שאנחנו אומרים, ככה יש גם פער בין מה שהיה בשיחה לבין מה שהודפס על הדף

יובל: אז אפשר להוסיף מין חותמת על הספר, ״מבוסס על סיפור אמיתי״…

יניב: אני חושב שכל הסיפורים הם אמיתיים, פשוט לא כולם קרו 🙂

יובל: אהבתי. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

יניב: כן – יש קמפיין הדסטרט לפרויקט! הספר יצא דרך הוצאת ברחש בעריכתה של קרן כץ המופלאה, וכדי להביא אותו לדפוס אנחנו מגייסים תומכים. עלינו עם הקמפיין לפני פחות מ־48 שעות והוא עוד רגע מגייס את כל הסכום – אבל עדיין אפשר לתמוך! שווה לקנות דרך הקמפיין, גם אחרי השלמת הגיוס, כי אחר כך בחנויות הוא יהיה יקר יותר

יובל: נייס!

יניב: גם אתה עשית קמפיין מוצלח אז אני בטוח שאתה זוכר איזו הרפתקה מטורפת זו

יובל: לגמרי. רכבת הרים בכל פעם מחדש

יניב: כן, שמע, קוויתי שיהיה לזה קהל והרגשתי שנגעתי בנקודה שרלוונטית להרבה אנשים – וגם מהרבה מעגלים, כמו שהזכרתי – אבל זה היה מרגש בטירוף לראות את האחוזים עולים. התחושות של הוצאה לאור של יצירה אינטימית שעברתי איתה כל כך הרבה ועבדתי עליה קרוב לשנתיים הן מטורפות, מבלבלות ומסעירות מאד

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden