מה קורה // גל ירושלמי
מי?
גל ירושלמי, בן 33, שכונת נגה, תל אביב.
אתר / אינסטגרם / פייסבוק
סטטוס זוגי?
אחרי שנים כרווק תל אביבי, בשנה האחרונה חולק זוגיות עם גבריאל (27), הייטקיסט שלומד מדעי הצמח, יחד אנחנו מגדלים חתולה טרקולורית ומלא צמחים.
מה בצלחת?
אוכל־כל, שמבוסס על הרבה טחינה וירקות מהגינה של אמא. לסיכום כמובן משהו מתוק בשביל שלא הכל יהיה כזה בריא.
איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?
בזמן ה״סגר״ האחרון, כשכל התל אביבים מבלים את ינואר/פברואר בשמש בחוץ, נפתחה לי תערוכת יחיד ראשונה בשם ״תנועה מגוונת״ בחלל האמנות פרישמן 46 בתל אביב. את התערוכה אצר עידו כהן והיא פתוחה (כן למרות ההגבלות) כל יום בשעות 10:00-22:00 עד 31.3.
התערוכה מורכבת מ־20 ציורים צבעוניים מופשטים בגדלים שונים, חלקם נוצרו כמקבצים וחלקם כעבודות יחידות. הבחירה בציור מופשט הנמנע מדימויים נובעת מהרצון שהצופה יוכל להתמקד בצורניות ובצבעוניות של הציור, ולחוות אותן באופן חופשי ונטול מגבלות של דימוי. חווית הצפייה משמעותית לי מאוד וברצוני להציע חווית צפייה מורכבת וממושכת. אני מרגיש שהצלחתי לברוא עולם של תנועה וצבע בתוך המדיום הסטטי, שמזמינים את הצופה למסע אל מול עצמו.


את הפיתוח האמנותי התחלתי בלימודי בשנקר לאחר שנים שבהן עבדתי כרקדן. השילוב בין ממד הזמן והתנועה שמתקיימים במדיום הציור מרתקים אותי ומהווים נושא מרכזי בחיפושי האישי. אפשר לומר שביצירותי ישנו ניסיון ללכוד את ממד הזמן.
מאז סוף לימודי ב־2017 עבדתי כאמן עצמאי תוך פיתוח השפה האישית שלי, שמכילה אזכורים לסביבת חיי המיידית. לאורך השנים הללו הצגתי בתערוכות קבוצתיות שונות ביניהן חממת האמנים של צבע טרי ו־SweetArt במוזיאון נחום גוטמן (אוצרות מיטל מנור ואודליה קופרמן).
איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?
בשנה השלישית בלימודים הייתי בחילופי סטודנטים באוניברסיטת UDK בברלין. זו הייתה חוויה משמעותית שעיצבה אותי כאמן וכאדם. באותו זמן בדיוק האומן אי ווי ווי החל ללמד באופן קבוע באוניברסיטה. הגעתי להרצאה, הקושי המרכזי שנתקלתי בו היה פער השפה, אולם מהחוויה נשארה לי התחושה האינטימית של הדיון האמנותי, כמו גם ציטוט מהמצגת: After Duchamp, I realized that being an artist is more about a lifestyle and attitude than producing some product.
מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?.
החלום שכולל חופש תקציבי מלא וחופש מלא מבחינת גודל החלל שברשותי, הוא לעשות פרויקט גדול שהאמנות מהווה ממש אדריכלות של חלל. אני רואה את זה כפסל בקנה מידה גדול שיתחיל בחוץ ויכנס פנימה.
בתערוכות הקודמות שלי העסיקו אותי אוביקטים כבדים וסטטיים שיוצרים תחושה של תנועה, על ידי שיכפול והצבה שלהם בזוויות שונות. הייתי מעוניין לפתח את הנושא לקנה מידה גדול יותר, עם אוביקטים כבדים שכהמשך ישיר יתחברו לציורים גדולים. יחד הם ייצרו תחושה של עולם מופשט שנמצא בתוך החלל, בו בעת שהוא בורא חלל.
מה פריט הלבוש האחרון שקנית?
מדיח כלים, פריט שמשנה תודעה, ומלא גרביים של happy socks לנשמה.
רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן



















