כל מה שחשוב ויפה
קרקס הבריחה: שבוע העיצוב ירושלים 2021

שארל ויינברג ושי בן עמי // התפראות

שארל ויינברג ושי בן עמי מציגים בתערוכה ״הטבע מתעורר״ טיסה דמיונית של צמחי וחיות הבר המקומיים, שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה, ושואלים מי הפרא/הפרוע: האדם או הטבע?

הפרטים הטכניים

התפראות – Turbulence, איור פנורמי גדול־ממדים, הדפסה על בד, שחור על גבי לבן, 11 מטרים רוחב על 1.5 מטרים גובה. מיצב תלוי מקום שמוצג בתערוכה הטבע מתעורר במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב עד 26 במרץ 2021 (אוצרים: יובל סער, רותם קפלן).

מי אנחנו

שארל ויינברג, יליד בלגיה (אנטוורפן, 1994) ושי בן עמי, יליד הארץ (כפר סבא, 1990) – צמד אמנים ואדריכלים הפועלים בתווך שבין אמנות לאדריכלות. אנחנו עובדים יחד מזה חמש שנים וכרגע גרים ועובדים בבריסל. שנינו בוגרי המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. 

העבודה

היצירה שאנחנו מציגים בתערוכה הטבע מתעורר מתקשרת באופן מיידי להלך הרוח שבה היא נוצרה ולגוף העבודה שלנו עד היום. הגענו לביקור בארץ בתחילת מרץ 2020. כשווירוס הקורונה התפרץ והסגר הראשון התחיל, מצאנו את עצמנו, כמו רבים, סטטיים מאוד ביחס לתוכניות שהיו לנו ובאי־ודאות. הרגשנו תלות מוחלטת בעולם התעופה וחיכינו שהשמיים יפתחו כדי שנוכל לחזור לבלגיה… באותה תקופה בילינו שעות רבות בחוץ, בטבע ובסביבת בית הוריו של שי. הרגשנו עטופים ביופי הנוף הישראלי והיה לנו צורך להביע את החוויה.

הרעיון שעומד מאחורי ״התפראות״ היה לארגן טיסה עבור צמחי וחיות הבר הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל. ביוצא דופן מטיסה סדירה, רצינו שהטיסה הזו לא תגשר בין שני יעדים אלא בין שתי מציאויות שבריריות. העמדה של כיסאות המטוס המופנים למרכז המטוס מרמזת לכך. בנוסף היא מדגישה את הקונטרסט בין מעשה ידי אדם (man-made) כדמוי המטוס לבין חיות וצמחי הבר, ״הפרא״.

שארל ויינברג ושי בן עמי, התפראות

שארל ויינברג ושי בן עמי, התפראות. צילומים: מיכאל שבדרון

שארל ויינברג ושי בן עמי, התפראות שארל ויינברג ושי בן עמי, התפראות שארל ויינברג ושי בן עמי, התפראות

המטוס, מכונה מושלמת ומתוכננת עד המילימטר האחרון, מעוצב כדי להגן על גוף האדם בתנאי קיצון מוגברים. חיות וצמחי הבר הנכחדים נאלצים להתמודד עם שינויים קיצוניים בעולם שבו קיים ניצול טוטאלי של משאבי הטבע לטובת האדם. עבודתנו באה לשאול מי הפרא/הפרוע: האדם או הטבע?

אנחנו גם מסתכלים על התפראות כהמשך ל־Portable Us (אנחנו הניידים), פרויקט הגמר שלנו שיצרנו במסגרת הלימודים, ובחן וחקר תנועה ואת עולם התעופה בעידן העכשווי. מכאן הרקע של סצנת היצירה, פנים של מטוס נוסעים.

המטוס, מכונה מושלמת ומתוכננת עד המילימטר האחרון, מעוצב כדי להגן על גוף האדם בתנאי קיצון מוגברים. חיות וצמחי הבר הנכחדים נאלצים להתמודד עם שינויים קיצוניים בעולם שבו קיים ניצול טוטאלי של משאבי הטבע לטובת האדם. עבודתנו באה לשאול מי הפרא/הפרוע: האדם או הטבע?

 היצירה מבוססת על מחקר ועל רשימת המינים בסכנת הכחדה (חמורה) בארץ (מקורות: החברה להגנת הטבע/רשות הטבע והגנים). לאחר סינון, בחרנו 40 חיות ו־70 צמחים ואספנו צילומים שלהם. צילומי החיות הגדולות הודפסו בגודל אמיתי כך שנישאר, תוך כדי פעולת האיור, נאמנים לפרטים הכי קטנים (את הצמחים ציירנו בצורה חופשית יותר). לאחר חודש מאוד אינטנסיבי, כל הציורים נסרקו והתאחדו ליצירה אחת, שהודפסה על בד ונשלחה בטיסה לארץ.

באופן כללי יש לנו משיכה לרעיונות מעט מורכבים ומאתגרים, ומאמינים בלחלום בגדול לפני שהרעיון פוגש את המציאות ומתעדן; לרוב יוצא מזה טוב. לכן הצענו לתערוכה עבודה תלויית־מקום, דו־ממדית אך גם תלת־ממדית, שבה הצופה לא רק מוזמן לצפות באיור אלא גם להיות חלק ממניפולציה סנצוגרפית. 

תהליך העבודה

תהליך העבודה

תהליך העבודה

birds

ככלל, איור בא לידי ביטוי כבר בעבודות קודמות שלנו. ב־2016 לדוגמה, השתתפנו בסטודיו קיץ ביפן. זאת היתה גם הפעם הראשונה ששיתפנו פעולה כצמד ולכן פרויקט XL Travelogue XS Manifestos משמעותי עבורנו. יצרנו יומן מסע ויזואלי שתיעד את חוויותינו ביפן (תרבות, מסורת, אדריכלות, חיות וצמחים), המורכב מ־40 שרטוטים ידניים בשחור לבן.

סדרת האיורים זכתה במקום הראשון של תחרות בינלאומית Drawing of the Year 2017, והוצגה בשתי תערוכות יחיד, במרכז התרבות של שגרירות יפן בבריסל ובגלריה באנטוורפן. מאז פיתחנו טכניקה ייחודית לנו, ובכל פעם שאנו רואים לנכון לאייר, אנחנו מציירים ממש יחד ומשלימים אחד לשני את הציור.

תעבירו את זה הלאה

אנחנו גאים להציג בגלריה היפה של מרכז אדמונד דה רוטשילד, והיינו גם שמחים להציג את היצירה במרחב הומה אדם בעל תנאים פיזיים מורכבים. לדוגמה, טרמינל בנמל תעופה, מרחב שונה מהקופסה הלבנה. אנחנו רואים חשיבות רבה ואתגר בלהפגיש אמנות ויצירה לקהל בינלאומי, רחב ומגוון, שלא בהכרח מגיע למוזיאון או לגלריה בשגרת היום יום. 

?Are We There Yet

?Are We There Yet

פלוס אחד

העבודה הקודמת שלנו – ?Are We There Yet – נשענה על העובדה שמוסדות התרבות נסגרו ועל העובדה שלאמנים בתחילת דרכם לא תמיד יש במה ברשותם. ב־11 בנובמבר 2020 יצאנו לטיסה פיקטיבית. לאן נסענו? לשום מקום. לאחר עשר שעות בחלל הדירה שלנו מצאנו את עצמנו באותו מיקום גיאוגרפי בדיוק.

 בעזרת מושבי מטוס שהוזמנו אונליין, כשברקע רעש לבן המדמה טיסה של חברת תעופה מסחרית, ישבנו בדירתנו בבריסל כששני הסמארטפונים שלנו משדרים אותנו בלייב לרשתות החברתיות לאורך הפרפורמנס כולו. למרות הקיפאון שבו היינו מצויים, ובהשוואה לתנועת העיר מחוץ לסט הצילום, המיצג בחן תנועה מסוג אחר ואת התפשטות הדימויים שלנו ברחבי הרשת, במסכים ובעולם. אנחנו מאחלים לעצמנו להמשיך להתנסות בפרפורמנס ובסצנוגרפיות מגוונות.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. שי לי

    זה מהמם!!!!!! רוצה כזה על הקירות בבית שלי.

  2. טניה

    עבודה מדהימה, היא מזכירה לי גם את צילומים של אנשים שהחלו לבקר באתר של האסון בצ'רנוביל, הטבע השתלט שם באותה ארגניות שמוצגת כאן. ביקורת קטנה על בחירת החלל, אני מתארת לעצמי שיש אילוצים של תערוכה קבוצתית אבל פתרון של אות פ׳ גוזר מעוצמת היצירה, במיוחד שמדובר בבוגרי ארכיטקטורה היו צריכים לחשוב איך לתת לקנבס הזה להשתלט על החלל ולא להיות כלואים בתוכו.

  3. נירה כלב

    בתוך הראש אפשר לטוס לכל מקום, למה בכלל לצאת.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden