כל מה שחשוב ויפה
תאיר אדטו, חצי האי סיני
תאיר אדטו, חצי האי סיני

תאיר אדטו: מחצי האי סיני לגן העצמאות

תאיר אדטו מוציא לאור ספר צילומים אישי שמסכם שלוש שנים של ביקורים בסיני, במקביל להפקה שצילם לווג איטליה על תרבות הקרוזינג בגן העצמאות בתל אביב: ״זה תמיד מגיע מאותו מקום: מציצני אך מחובר ממקום אישי״

יובל: הי תאיר, בוקר טוב. מה שלומך בימים טרופים אלו?

תאיר: נכון להבוקר שלומי לא בשיא, אחרי חיסון שני, אבל אני מאמין שעד מחר המצב יחזור לקדמותו. מה שלומך?

יובל: אצלי החיסון השני עבר בשלום, למרות שהרגשתי שקצת עמעמו אותי, כמו עם דימר… 

תאיר: חח אני יכול להבין

יובל: איך עברה עליך השנה האחרונה?

תאיר: השנה האחרונה הייתה מאוד משמעותית עבורי. וזו הייתה הפעם הראשונה שנשארתי בארץ ליותר מכמה חודשים ספורים, טנקס טו קורונה

יובל: מה היה קודם?

תאיר: לפני כן התגוררתי בארצות הברית מעל לשנה, טיילתי והתמקדתי בצילום תיעודי ואופנה. לא נשארתי בישראל ליותר מביקור קצר כי חיפשתי ומצאתי השראה במקומות אחרים בעולם

יובל: כמו סיני…

תאיר: לגמרי. הרומן עם סיני התחיל ב־2017. מיד אחרי הפעם הראשונה שלי שם המשכתי לבקר לפחות פעם בשנה

תאיר אדטו

תאיר אדטו. צילום: דניאל ז׳קונט

יובל: בן כמה אתה?

תאיר: בן 25

יובל: וואלה. האמת שלי יש זכרונות מסיני מגיל מאוד צעיר, וכשעיינתי בספר החדש שלך ישר התמלאתי בגעגועים. אבל בין זה ללהוציא ספר המרחק גדול. מאיפה הגיע הרעיון או הרצון לספר?

תאיר: שמח שהצלחתי לגרום לך לתחושת געגוע…

מגיל קטן סיני הייתה תמיד בגדר מקום לא יציב, מפחיד. הרעיון להוציא ספר הגיע מתוך רצון ליצור מזכרת מהחוויה האישית שלי ומההסתכלות שלי על המקום הזה, שבתחילה היה פחד ממנו.

הפעם הראשונה שלי שם הייתה כשהצטרפתי בחג פסח לחבר טוב ואבא שלו, כחלק ממסע רוחני שאביו מוביל כל שנה. זכיתי להיות שם בין ההרים ולטפס כשבועיים עד להר סיני; התחברתי והתאהבתי. בהתחלה היו לי חששות אבל הן מיד נעלמו

יובל: יכול להבין. אמנם אצל כל אחד זה אחרת, אבל אני זוכר איך שעה אחרי שאתה עובר את הגבול אתה פשוט שוכח מכל הדאגות שלך בחיים, בטח ביום למחרת

תאיר: אמת. מאחל לעצמי לבקר שם לפחות פעם בשנה

יובל: לפחות. אז מה כולל הספר?

תאיר: הספר כולל צילומים שתועדו על ידי במשך שלוש שנים במהלך הביקורים שלי בסיני ומאמר אישי / יומן מסע שנכתב על ידי מיה רו, חברה קרובה שהצטרפה אלי למסע האחרון שלי לפני תחילת הקורונה. ממש אחרי שעברנו את הגבול סגרו אותו לתיירים והיינו צריכים לשקול אם להישאר בסיני או לצאת ואולי להימנע מהבידוד שיבוא אחרי כן.

כמובן שהחלטנו להישאר ולהיכנס לבידוד, אפילו היו בנו תהיות אם להאריך את הביקור ולהישאר עד שהקורונה תחלוף, אבל העתיד לא היה ברור אז החלטנו לצאת וטוב שכך. זו הייתה הפעם הראשונה של מיה בסיני

יובל: כן, הבנתי את זה מהטקסט שהיא כתבה

תאיר אדטו, חצי האי סיני תאיר אדטו, חצי האי סיני תאיר אדטו, חצי האי סיני תאיר אדטו, חצי האי סיני תאיר אדטו, חצי האי סיני תאיר אדטו, חצי האי סיני

יובל: תגיד, אתה לא מצטער שלא נשארת שם כל השנה? נראה לי יותר כיף שם בזמן הקורונה…

תאיר: האמת שבהתחלה אלו היו המחשבות, אבל במחשבה שנייה אני שמח שחזרתי לכאן כי קרו הרבה דברים טובים במהלך הקורונה שלא הייתי רוצה להחמיץ אותם

יובל: גם משהו. איך החלטת בסוף מה להכניס לספר? איזה סיפור רצית לספר?

תאיר: החלטתי להכניס את הצילומים שגרמו לי לתחושה של מסע בזמן לתקופה התנ״כית; רומנטיזציה למקום שתקוע בזמן. אחת התמונות שחקוקה לי בזיכרון היא ההיתקלות שלנו באישה ועדר הצאן שלה במהלך הטיפוס להר סיני: כשביקשתי לצלם אותה היא הסכימה רק לאחר שכיסתה את פניה בבד. עוד תמונה שעולה לי היא ילד קטן לבוש בלבוש טכסי באחד הכפרים, כשהוא כורע ברך בזמן שאני מצלם אותו, מבלי שאבקש ממנו

יובל: תגיד, איפה עובר הקו בין ההיקסמות מהפראי, מהלא מוכר, לבין המבט של התייר השבע? כי זה קצת טריקי לפעמים

תאיר: אני חושב שמהמקום האישי שלי, כשנחשפתי לסיני בפעם הראשונה, ניסיתי להביא לידי ביטוי את התחושות שאני מרגיש באותם רגעים שאני מצלם, אם במקומות ואם באנשים שפגשתי. ניסיתי שלא להיכנס למעגל האישי שלהם ולתעד אותם מבחוץ וקרוב כמה שאפשר

יובל: ובהשוואה לפרויקטים אחרים שלך? נגיד הפקת גן העצמאות עם טל זיו ובן זייגר שצילמת לאחרונה לווג איטליה? כי גם שם יש איזו היקסמות מצד אחד, ומבט חיצוני, חוקר וזר מצד שני

תאיר: אני חושב שזה תמיד מגיע מאותו מקום, מציצני אך מחובר לנושא ממקום אישי

יובל: ספר כמה מילים על הפקת גן העצמאות? מה קרה שם ומה היה החיבור האישי שלך?

תאיר: הפקת גן העצמאות קרתה כשזכיתי להשתתף בכתבה על 20 צלמים שעבודותיהם מתקשרת לקהילת הלהטב״ק. מיד שיתפתי את טל, שהוא בעצמו במאי ומנהל אמנותי, וביחד צירפנו את חברנו המוכשר בן זייגר, סטייליסט ואיש קריאייטיב בעצמו.

ניסינו לייצר תחושה קולנועית ולחזור אחורה בזמן לתרבות הקרוזינג שקרתה בארץ בשנים עברו, ולתת את הדגש שלנו לאיך אנו מדמיינים שאותה תרבות הייתה נראית היום. שלושתנו יוצרים הומואים ואף פעם לא חווינו קרוזינג אלא רק דרך סרטים.

בצילום שלי אני נוטה תמיד לכיוון התיעודי והלא מוגמר, וזה מה שניסיתי לייצר גם שם. האווירה על הסט הייתה מאוד רגישה וכך גם אנחנו, עבדנו בצורה אינטואיטיבית

תאיר אדטו, גן העצמאות

הפקת גן העצמאות לווג איטליה

תאיר אדטו, גן העצמאות תאיר אדטו, גן העצמאות תאיר אדטו, גן העצמאות תאיר אדטו, גן העצמאות

יובל: היו לכם רפרנסים בראש? או שפשוט דמיינתם והוצאתם את זה לפועל?

תאיר: זה הגיע בעיקר מדמיון אך גם קיבלנו השראה מסרטים כאלו ואחרים, ומבמאים כמו עמוס גוטמן

יובל: וואלה. אני יכול לראות את זה. אמרת בהתחלה שהתמקדת בצילום תיעודי ובצילום אופנה. זה גם מה שאתה מתכוון להמשיך איתו? יש פרויקטים חדשים על הפרק?

תאיר: האמת שכן אני נוטה להמשיך בכיוון הנוכחי וכרגע עובד על פרויקט חדש עם טל זיו שמתפקס על מגדר

birds

יובל: לאן תסע ברגע שיהיה אפשר? מה היעד הראשון?

תאיר: חופשה רומנטית בפריז עם בן זוגי עומר, פריז או דרום צרפת עדיין מתלבטים

יובל: אני אומר גם וגם!

תאיר: אפשרי מאוד. ואתה? לאן היית בוחר לנסוע?

יובל: בדיוק דיברתי על זה אתמול עם בן זוגי עמרי (כמעט כמו עומר…), ואמרתי לו בוא נקנה כרטיס טיסה לפסח לשווייץ או גרמניה. היום אני על זה! שרק נתעסק בלאן לנסוע…

תאיר: מי שמכיר אותי יודע שבכיסוי לפלאפון שלי ישנו שטר עם פרפרים שקיבלתי מחבר בשוויץ

יובל: מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

תאיר: כיף להיות וליצור כאן בארץ, אני שמח להגיד את זה סוף סוף

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
This error message is only visible to WordPress admins

Error: API requests are being delayed for this account. New posts will not be retrieved.

Log in as an administrator and view the Instagram Feed settings page for more details.

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden