הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מה קורה // טמיר חן
מי?
טמיר חן, 27, תל אביב.
אתר / אינסטגרם
סטטוס זוגי?
רווק טרי.
מה בצלחת?
אוכל הכל, והרבה ביצים. יש לי אהבה מיוחדת לבוטנים וסלידה מאוכל חיוור.
איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?
בימים אלו אני מציג תערוכת יחיד בחלל הפרויקטים של סדנאות האמנים תל אביב. התערוכה, שאצר איתן בוגנים, נקראת Alouette, ומוצגות בה עבודות שמן ושעווה על בד, רישום ויציקות שעווה, שנוצרו בשנה האחרונה ושואפות לפרק ולעבד דימוי של עץ־ציפורים.
נתקלתי בעץ הציפורים לראשונה בהולנד: אוביקט הבנוי ציפורים מפוחלצות שפוסלו מחדש, נשתלו על פיסות עץ קטנות, והתחברו לכדי מערך שלא יכול להתקיים בעולם החי באופן ״טבעי״. האוביקט הזה, שמסוגל להיות גם מת וגם חי, כישף אותי; בהיתי בו ארוכות. רציתי לחבר את האיכות הזו לציור, להדגיש את היותו דומם ומאובן אך גם מלא בניואנסים, חיים ומיניות.
החזרה על הדימוי מאפשרת העמקה בתהומות המופשטים הגלומים בו ובציור בכלל: נוצר מעגל שבו הציפור מתפרקת, נעלמת ונבראת שוב. לבסוף הדימוי הופך לסיפור כיסוי לסיפורו האמיתי של הציור: סיפור על ציור שהוא עץ וציפור יחד, ואף אחד מהם.
צילומים: שיר לוסקי
״אלואט״ הוא שיר עם צרפתי עם לחן נאיבי ומתוק ששר ילד לציפור בזמן שמורט את נוצותיה ומפרק את גופה. הדיסוננס הזה בשיר התחבר לי בתערוכה: הוא נובע מאותה הפראיות והיצריות הטמונות בנו ומכוונות אותי בעבודת הסטודיו.
ציור עבורי הוא מעשה חושני, בשרני ומסתורי. המחשבות האלה מלוות אותי הרבה זמן; הן נכחו גם בתערוכת הגמר בבצלאל ואני מאמין שהן עוד ילכו איתי הרבה קדימה בגישוש וגילוי הדרך. התערוכה נותנת לי הזדמנות לפנות חלקים מהסטודיו ולקבל פרספקטיבה, ואני כבר עובד בהתרגשות על הדברים הבאים.
איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?
אם היה חי, הייתי רוצה לשבת לדרינק וביקור בסטודיו של פיליפ גסטון.
מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?
לאחרונה אני חולם על אמבטיה ענקית מלאה בצבע שמן סגול, עומדת במרכז הסטודיו והציורים עוברים בה מעין הטבלה אחת לכמה ימים וניזונים ממנה…
מה פריט הלבוש האחרון שקנית?
מעיל פרווה סינתטית מיד שניה בצבע שחור שגורם לי להרגיש כמו קרואלה דה וויל.
רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן
תגובות