כל מה שחשוב ויפה
תמה קרודו וייס, סוד הגן של עגנון
תמה קרודו וייס, סוד הגן של עגנון. צילומים: נטשה שחנס

תמה קרודו וייס: הטבע תמיד ער

ממכשפות כמובילות הפמיניזם ועד לתערוכות סביבתיות כמו ״סוד הגן של עגנון״ בבית ש״י עגנון בירושלים, תמה קרודו וייס אומרת ש״העיקר שיהיה לי חלל תצוגה עם אור שמש לגדל בו צמחים ואני מסודרת״

יובל: הי תמה, מה שלומך בימים אלו? ואיך עברה עליך השנה האחרונה של הקורונה?

תמה: אני בסדר גמור. השנה האחרונה התחילה בהרגשה שכל מה שחששתי ממנו מתחיל להתגשם. לאט לאט התבהר המצב, עבדתי לא מעט, למרות שאני בתחום התרבות והתחום היה די בהדממה. בעיקר הבנתי עד כמה העיסוק שלי בסביבה, טבע והנגשתם לקהל הרחב רלוונטי לשנה הזו אפילו יותר

יובל: לגמרי. וזה מן הסתם מתקשר לתערוכה סוד הגן של עגנון שאצרת בבית ש״י עגנון בירושלים. ספרי קצת על התערוכה, מה קורה בה?

תמה: סוד הגן של עגנון היא תערוכה סביבתית שמתקיימת בגינת עגנון. התחלתי לאצור אותה בזמן הקורונה ועל מנת להבטיח את מרב הסיכויים לפתיחתה היה ברור לי שהיא צריכה להיות תחת כיפת השמים ולא במקום סגור.

התערוכה מתבססת על כתביו של עגנון אודות טבע וסביבה. מראש אומר – אני מעריצה את עגנון, הכתיבה שלו שבתה אותי, הדרך שבה הוא תיאר את נפשם של בני האדם היא מרתקת,  משפט אחד שלו מכיל כל כך הרבה עומק.

עגנון מיטיב לתאר את פריחתה המחודשת של החקלאות היהודית בתחילת המאה ה־20 בירושלים ובארץ כולה. חזון התורה ומלאכה מתבטא בספריו בצורה שגורמת לקורא להתאהב בצמחים, בעלי חיים ובגרמי השמים.

בית עגנון

בית עגנון. צילומים: נטשה שחנס

בתערוכה מוצגים ציטוטים של עגנון, ולצדם מייצבי עץ שבתוכם שתולים ומלבלבים אותם צמחים שהוא מזכיר. בנוסף משולבות בה עבודות אמנות: צילומי טבע של הצלם יוסי גלנטי ועבודה בהשראת עץ הדקל של האמנית הפלסטית נוני וייס.

ומרכיב נוסף בתערוכה הם עצים בני 100 שנה בקירוב, שאותם שתל עגנון והם חלק נכבד בסיפוריו. לדוגמה, הברושים שנזכרים בעיקר בסיפור ״מאויב לאוהב״. הקהל מטייל בתערוכה כפי שמטייל אדם בגינה פורחת או ביער; קורא את הטקסטים, מריח את הפרחים ושומע את הציפורים שמקננות בעצים

יובל: וואלה. מאיפה הגיע הרעיון לתערוכה? והחיבור למקום? ספרי קצת על תהליך העבודה

תמה: אני עושה תערוכות בוטניות/סביבתיות כבר הרבה שנים. התחלתי בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים ומאז אני ממשיכה במקומות שונים: העיקר שיהיה לי חלל תצוגה עם אור שמש לגדל בו צמחים ואני מסודרת. החיבור לבית עגנון הוא בזכות המנהלת הנפלאה שלו, ד״ר אורית מיטל, שהביאה אותי לקרוא באדיקות את עגנון ונותנת בידי את המושכות לקיים מיני פרויקטים מעניינים בבית עגנון

במשפחה ספגתי תמיד ערכים של חקלאות, עבודה, חזון סביבתי, האדמה תמיד הייתה משהו שיש לשמור עליו ולהתפעל ממנו. למדתי להתרגש מהטבע בזכות אימי, ועד היום אני מכירה רבים משבילי האזור בזכות רכיבות סוסים עם אבי

יובל: אז בואי נלך עוד צעד אחד אחורה: איך הגעת לתערוכות בוטניות? ספרי קצת על עצמך ועל המסלול שלך

תמה: גדלתי בקיבוץ בהרי ירושלים. במשפחה ספגתי תמיד ערכים של חקלאות, עבודה, חזון סביבתי, אני דור שלישי של פלמ״חניקים שהקימו שני קיבוצים, האדמה תמיד הייתה משהו שיש לשמור עליו ולהתפעל ממנו. למדתי להתרגש מהטבע בזכות אימי, ועד היום אני מכירה רבים משבילי האזור בזכות רכיבות סוסים עם אבי.

למדתי תואר ראשון בלימודי תרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר, וכיום אני בסיומו של תואר שני בתולדות האמנות ואוצרות באוניברסיטת בן גוריון. מתוך האקדמיה הבנתי עד כמה המשוואה של טבע־תרבות היא משהו שחשוב לי להעביר לקהל: הטבע הפראי אל מול התרבות המאורגנת. 

מהלך טבעי, בית הנסן

מהלך טבעי, בית הנסן. צילום: מ״ל

המטרה שלי היא להפגיש בין שניהם בפרויקטים שבהם אני עוסקת. אני מאמינה שהמפגש בין שני ״ההפכים״ האלה מוליד ערכים חשובים מאוד לאנושות. בכלל, חיבור בין עולמות זה משהו שאני תמיד נמשכת אליו. את חיי אני מבלה עם בעלי וילדיי בכפר נווה שלום, יישוב מעורב של ערבים ויהודים. וזה מרתק

יובל: יפה! בואי תתני עוד דוגמה או שתיים לפרויקטים שאת עושה ובאיזו מסגרת? זה גם מה שנכנס תחת אסקפה?

תמה: אני עצמאית, עובדת בעיקר בירושלים. לעסק שלי קוראים אסקפה (מלשון אסקפיזם, רק בנקבה:)

עשיתי המון דברים בשנים האחרונות – תחום התרבות הוא מהיר, פרויקטים קצרי טווח. לדוגמה, מודל שאני נמשכת אליו הן המכשפות, כמובילות הפמיניזם עוד מהעת העתיקה וימיי הביניים. זה התגלגל לפסטיבל ספרותי על מכשפות, נסיכות ודרקונים שיצרתי בבית עגנון בירושלים.

הדבר העיקרי שאנחנו צריכים ללמוד מהשנה הזו היא שהלכנו עמוק מידי אל תוך היער. האנושות משתלטת על עוד ועוד אזורי טבע, נוגסת בו, תרתי משמע. טוב לו לטבע וגם לנו שלא נגיע לכל מקום. יש אזורים שצריכים להישאר פראיים, נטולי בני אדם

בקורונה עשיתי הרבה אירועים באתרי טבע עירוניים מטעם העירייה, היה מרגש לראות אמהות באות עם ילדיהם לאתרים האלו ונהנות מתוכן סביבתי־אמנותי בזמן שכמעט לא היו אופציות לאירועי תרבות. אין ספק שהטבע קיבל חזרה את מעמדו ההכרחי והייחודי בשנה הזו

יובל: הטבע התעורר!

תמה: הטבע תמיד ער. אני חושבת שהדבר העיקרי שאנחנו צריכים ללמוד מהשנה הזו היא שהלכנו עמוק מידי אל תוך היער. האנושות משתלטת על עוד ועוד אזורי טבע, נוגסת בו, תרתי משמע – הערנו וירוס שלא היינו צריכים להגיע אליו (כי אכלנו עטלף!) ומשם הכל התחיל.

טוב לו לטבע וגם לנו שלא נגיע לכל מקום. יש אזורים שצריכים להישאר פראיים, נטולי בני אדם

זרעי קיץ, בית אבי חי

זרעי קיץ, בית אבי חי. צילומים: Nikolay Busygin

יובל: אהבתי את המטאפורה של עמוק מידי לתוך היער. אז אם את מסתכלת על כל הפרויקטים שעשית ועושה ורוצה לעשות, מה המשותף להם? מה חשוב לך שיקרה בהם? שאיזו חוויה הקהל יעבור?

תמה: החזון שלי הוא להמשיך לעשות תערוכות סביבתיות, בוטניות, זואולוגיות. להנגיש לאנשים רעיונות סביבתיים. לגרום להם להתרגש מהטבע ובעזרת זה להבין עד כמה הפעולות שלהם צריכות להיות עדינות כלפי הטבע. אבל תמיד אשלב את זה עם אלמנטים מעולם התרבות – כתיבה, אמנות חזותית, פמיניזם שקרוב לליבי ועוד ועוד…

birds

אני מרגישה שיש לי אחריות לחינוך סביבתי לדור הצעיר. עוד שנייה הם יהיו מובילי הדעה וחלק עיקרי מההתמודדויות שלהם יהיו בנושאים סביבתיים

יובל: יפה! אז מה על הפרק? מה התכניות לעתיד?

תמה: דבר ראשון ללדת תינוקת עוד שלושה חודשים בע״ה! החלום שלי הוא לקבל לידיי פארק טבע: לא בקטע מגלומני, אלא מתוך סקרנות ליצור תוכן תרבותי בהשראת הצמחים והחיות מסביב. שאנשים יוכלו לשתות קפה, להתבונן בטבע שסביבם ולאפשר לילדים מרחב לימודי־תרבותי פורה

יובל: מגניב! אני הייתי נותן לך פארק… מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

תמה: הלוואי שנהיה יותר צנועים וגמישים. לאנשים שסביבנו ולעולם שבו אנו חיים


סוד הגן של עגנון
אוצרת: תמה קרודו וייס
בית ש״י עגנון, קלאוזנר 16, ירושלים
נעילה 30.6

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden