כל מה שחשוב ויפה
ענת ליטוין וסלי קריסטל, עירוח בדירה בבית ליבלינג
ענת ליטוין וסלי קריסטל, עירוח בדירה בבית ליבלינג. צילומים: יעל שמידט

עירוח: עיר ורוח ברזידנסי של בית ליבלינג

בתערוכה עירוח בדירה, שמסכמת את תקופת שהייתן בדירת הרזידנסי של בית ליבלינג, ענת ליטוין וסלי קריסטל חקרו את תפקידם של אמנים ואמנות בחיי העיר, כדרך לקיום עירוניות אחרת שתרבות היא חלק אינטגרלי ממנה

פורטפוליו בשיתוף בית ליבלינג


עירוח בדירה, שמה של התערוכה המתקיימת בדירת הרזידנסי שבבית ליבלינג במסגרת פרויקט ברוכים הבאים לרה_פבליק, שמוקדש למרחב הציבורי וחוקר אותו, עלול להיקרא כטעות כתיב. אבל לא: השם, שטבעה האמנית והחוקרת ענת ליטוין, נגזר משילוב המילים עיר ורוח, והוא מתמצת את הרעיון העומד בבסיס התערוכה; חקר תפקידם של אמנים ואמנות בחיי העיר, כגורם שיש בידו לחולל בה שינוי תרבותי וחברתי, וכדרך לקיום עירוניות אחרת, שתרבות היא חלק אינטגרלי ממנה.

התערוכה מסכמת את תקופת שהייתן של ליטוין ושל האמנית סלי קריסטל בדירת הרזידנסי שבבית ליבלינג – המתארחות הראשונות בה במסגרת תכנית אירוח אמנים שמוביל המרכז. ״הדירה, השוכנת בקומה השלישית, הייתה דירתה של משפחת שויער שהגיעה לארץ מגרמניה בשנות ה־30״, מספרת אוצרת התערוכה ותכנית הרזידנסי, האדריכלית סברינה צגלה, הנמנית על צוות ההקמה של בית ליבלינג.

סלי קריסטל, אריח רקום

סלי קריסטל, אריח רקום

ענת ליטוין, מיטת שדה

ענת ליטוין, מיטת שדה

״כשהבניין הוסב לשמש כמרכז תרבות לשימור, עירוניות ואדריכלות, היא נשמרה ושומרה כמות שהייתה כדי לספר את הסיפור ההיסטורי שלו ושל תקופתו. בהמשך החלטנו להוסיף לדירה עוד רובד תוכני, ובמקום להציגה כחלל שהזמן קפא בו, להפיח בה חיים חדשים תוך מתן פוקוס על הממד הקהילתי.

״רצינו לייעד אותה לשמש כדירת אירוח לאמנים, שיוכלו לעבוד בה בתהליך פתוח המשתף את הציבור בחוויה באמצעות קיום מפגשים עימו – אם בביקורם במרכז ואם באמצעות גלישה ברשת. בנוסף לערך קהילתי רב שטמון בכך, המהלך אף מחזק את ערך השימור שהדירה מייצגת. השהות בה והפיכתה למתחם חי שתהליכי יצירה נרקמים בו, עונים על מהותו ועל רעיון חיבור המורשת ההיסטורית לכאן ועכשיו״.

עוגן פרטי, חברתי וציבורי

פרויקט עירוח בדירה מתבסס על מחקר של ליטוין, שהינו חלק מעבודת הדוקטורט שלה במסלול לתכנון ערים ואזורים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. כאמנית וכאשת אקדמיה כאחד, זירת הפעילות של ליטוין היא אמנות חברתית, שבמסגרתה היא עוסקת בחקר פורמט הרזידנסי (אירוח/שהות אמן) ובפיתוח פרקטיקות של אירוח אמנותי בעיר. ליטוין היא אף המייסדת של ״הום בייס״ – פרויקט רזידנסי חברתי, שמנוהל על ידי האמנים המתארחים עצמם ואינו כפוף לכל גוף, מוסד או ארגון כזה או אחר.

בעוד אחד הגילויים שעלו מהמחקר שערכה היה שלתכניות מסוג זה יש פוטנציאל להפוך למנוף כלכלי, האתגר שאליו חותרת ליטוין הוא יצירת מערכת חלופית בעלת פוטנציאל לשרת את העיר ולא את המערכת הכלכלית. בתוך כך הבית, המרחב הפרטי שמנותק מהבטים מערכתיים וכלכליים, מקבל תפקיד ומעמד של פלטפורמת אירוח לעשייה אמנותית ותרבותית. 

הרעיון שמציב את הבית, העוגן הפרטי של האדם, כעוגן חברתי־ציבורי או כסוכן לשינוי חברתי־תרבותי אמנם נשמע רדיקלי, אך ככל שאנחנו עוסקים בכך אני רואה איך זה יכול לקרות, ויש לכך גם סוג של תקדים

צגלה: ״הרעיון שמציב את הבית, העוגן הפרטי של האדם, כעוגן חברתי־ציבורי או כסוכן לשינוי חברתי־תרבותי אמנם נשמע רדיקלי, אך ככל שאנחנו עוסקים בכך אני רואה איך זה יכול לקרות, ויש לכך גם סוג של תקדים; ארגוני המחתרות לדוגמה, נהגו והתהוו בדלת אמותיהם של אנשים פרטיים״. 

בית ליבלינג, לדברי צגלה, מכיל את שני הרבדים/עוגנים; רובד היסטורי־פרטי, מתוקף עברו כבית מגורים פרטי, ורובד עכשווי־ציבורי, מתוקף היותו מרכז תרבותי השייך לעירייה וככזה הינו חלק מהממסד. ״כפל הרבדים, שנע בין הציבורי־עירוני לפרטי מזמן נקודת מפגש מעניינת וקרקע פורייה לפיתוח פרקטיקות של רזידנסי״.

סברינה צגלה

סברינה צגלה. צילום: יעל שמידט

ענת ליטוין, חוף

ענת ליטוין, חוף

סלי קריסטל, אופני רפאים

סלי קריסטל, אופני רפאים

סלי קריסטל, מים משומרים

סלי קריסטל, מים משומרים

במסגרת שהייתן בדירה בחנו קריסטל וליטוין, כל אחת בדרכה ובאמצעות יצירתה, את היחסים שבין הבית והעיר ובין המרחב הפרטי והציבורי, תוך קיום דיאלוגים עם הקהילה המקומית והמקצועית. הקהילה המקומית צפתה בתהליכי היצירה שלהן ״בלייב״ בעת ביקורים במקום או באמצעות גלישה ברשת, ואת הקהילה המקצועית ייצגו אמנים אורחים שהוזמנו על ידי השתיים ליצור עימן ביחד. 

דיאלוג נוסף, שלא נכלל בין מטרות התערוכה, התפתח בין ליטוין וקריסטל לבין אורחת בלתי קרואה בעליל – מגיפת הקורונה, שקטעה ואגב כך גם האריכה את תקופת הרזידנסי שלהן, שהחלה בספטמבר 2020, והייתה אמורה להסתיים בדצמבר האחרון.

כל מכשולי הסגרים וההגבלות שהובילו לקטיעת רצף השהייה, רק חיזקו נקודות התייחסות רלוונטיות; אם באופן ההתייחסות לפנים ולחוץ כנושא שהעסיק את כולנו בימים הטרופים, ובין אם באופן שבו הם הצדיקו את הדגש ששמנו על ערכו של המפגש הקהילתי

״עירוח בדירה שמה דגש על יצירה שנרקמת מתוך המקום ובהתייחס אליו, לסביבתו ולדיאלוג הנוצר איתם, כך שעד כמה שזה אבסורדי ואפילו מביך לומר זאת, הקורונה יצרה תשתית טובה להתחיל לדבר על הנושא. 

״כל מכשולי הסגרים וההגבלות שהובילו לקטיעת רצף השהייה, רק חיזקו נקודות התייחסות רלוונטיות; אם באופן ההתייחסות לפנים ולחוץ כנושא שהעסיק את כולנו בימים הטרופים, ובין אם באופן שבו הם הצדיקו את הדגש ששמנו על ערכו של המפגש הקהילתי כנדבך משמעותי במהותה הרעיונית כפרפורמנס פתוח לצפייה״. 

ציר ליבלינג

למגיפה, מוסיפה צגלה, אף היו השלכות והשפעות על חלק מהעבודות שנוצרו. ״כך לדוגמה, מאווררות, עבודה שיצרה קריסטל יחד עם אמנית שאירחה, הצלמת לי ברבו. לשתיהן יש אוספים של פריטי טקסטיל ישנים כמו מפות, סדינים וציפיות, שמתוכם הן ׳שלפו׳ את המוטיבים של הדיגומים, הדפיסו אותם על בדים, ובזמן הסגר הציגו אותם במרפסת הצופה אל העיר כמו כביסה שנתלתה ומזמינה לצפות בה מבחוץ.

״פעולה זו, שכונתה על ידן ׳אוורור׳, הדהדה את הצורך באוורור בחוץ שכולנו חשנו, ונדמתה כאקט חשיפה של דברים שהם בדרך כלל אינטימיים ומוצנעים. אגב כך היא ייצגה את קו התפר שבין העירוני והפרטי, תוך בחינת תפקידם של הבית ויושביו בחיי העיר ויחסיהם עימה״. 

עבודות אחרות של קריסטל, שיצירתה הרב־תחומית מערבת מלאכות יד מסורתיות־עמלניות המאופיינות בעידון פואטי, ״מתרגמות״ אוביקטים ומושגים ליצירות רקומות המנכיחות ומשמרות נרטיבים שלעתים כבר אינם. כך בעבודה ״אריח רקום,״ שמבוססת על דיגום של אריח מצויר ששימש בשביל הכניסה לבניין הוותיק; כך ב״הדף״, עבודה שנרקמה בהשראת מכתב מקופל שנמצא בתוך ארנק ישן בבוידם של הדירה בקומה הראשונה, וככזו מופעה שברירי משהו למראה; וכך ב״ציר ליבלינג״, עבודת רקמה המבוססת על מפת הבניינים הסמוכים אליו ברדיוס של 500 המטרים שהותר לציבור לצאת אליו בזמן הסגר.

סלי קריסטל, ציר ליבלינג

סלי קריסטל, ציר ליבלינג

סלי קריסטל, ציר ליבלינג

סלי קריסטל, ציר ליבלינג

סלי קריסטל, אספקת מים

סלי קריסטל, אספקת מים

birds

עבודותיה של ליטוין מהדהדות את הרקע האקדמי־מחקרי שלה, באמצעות מיצבים רעיוניים רלוונטיים, דוגמת ״מיטת שדה״ העוסק באירוח. במרכזו ניצבת ויטרינה, מהסוג שכיכב בסלונים של פעם ושימש לאחסון ותצוגת חפצים שייצגו את האני האישי, אך במיצב של ליטוין היא מאחסנת מיטה שמגיחה ממנה ומיועדת להלנת האמן המתארח בדירה. 

עבודה נוספת של ליטוין היא משחק שיצרה בהשראת משחק המונופול הוותיק, שנודד בין תחנות שהינן הבניינים שבהם שהתה בעולם. בבניינים אפשר לרכוש כלי אירוח שאינם אלא נכסי תרבות וחשיבה, וסופו מגיע לעירוח – עיר דמיונית שמקיימת בתוכה את כל הנכסים שנרכשו. עבודה זו אף מציגה שיתוף פעולה בין ליטוין וקריסטל, שהייתה זו שרקמה את המפה המשמשת כלוח המשחק. 

דירת הרזידנסי של בית ליבלינג מיועדת לקיים שלושה סבבי אירוח בשנה: שלושה חודשי שהייה ועבודה – ללא לינה – וחודש תצוגה של היצירות שנולדו במהלכה. צגלה: ״זו הפעם הראשונה שאנחנו מממשים את התכנית, והעובדה שאחת האמניות המתארחות היא גם חוקרת של תכניות מסוג זה היא משמעותית מבחינתנו כדי להתחקות אחר ׳איך זה עובד׳, או כדי להבין מה עוד אפשר לפתח על בסיס זה.

״לדידנו זהו ניסיון להאיר נקודות קטנות בשפה חדשה שמסמנת את הגבולות שהיטשטשו בין הציבורי לפרטי, ובכל מקרה זוהי רק ההתחלה של אתגר הדרך שהצבנו לעצמנו״.


עירוח בדירה | ענת ליטוין וסאלי קריסטל
אוצרת: סברינה צגלה
פתיחת תערוכה וחנוכת בית ברזידנסי הדירה: שישי 28.5 בשעות 11:00-14:00
בית ליבלינג – מרכז העיר הלבנה, אידלסון 29, תל אביב

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden