כל מה שחשוב ויפה
מאי דעאס. צילומים: מ״ל
מאי דעאס. צילומים: מ״ל

מה קורה // מאי דעאס

מאי דעאס חולמת על אי בודד ליצירה נשית ועל אקדמיה לאמנות בטירה. בינתיים היא מציגה בגלריה באום אל פאחם תערוכת יחיד In Between העוסקת בטראומה ובעוצמה

מי?

מאי דעאס, מתגוררת בטירה. מי אני? קודם כל אישה. בטירה, ישראל, 2021, זו הגדרה מורכבת ועמוקה. אישה, אם, בת, בת זוג, ערביה פלסטינית. מוסלמית. אמנית.
אינסטגרם

סטטוס זוגי?

אני מאוהבת שנים רבות באחד והיחיד – סמי. היום הוא בעלי ואב בני.

מה בצלחת?

אני לא שותה חם. שותה ליטר מים על הבוקר ועוד ליטר לפני שינה. צלחת החלומות: ״מאפה זעתר״ מיוחד, מעדן מלכים שאמא שלי מכינה.

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

אני מציגה בימים אלה תערוכת יחיד In Between (אוצרת כרמית בלומנזון. תשאלו אותה על המאפה של אמא מהסעיף הקודם…) במסגרת מקבץ תערוכות יחיד חדשות בגלריה לאמנות אום אל פחם.

כדאי שתדעו לפני שמגיעים שהאישה היא כל העולם ולא חלק ממנו. לנשים יש נוכחות עמוקה בעולם. העבודות שלי עוסקות בזהות האישית והנשית ובמתח הגלום ביניהם. כל זאת, תוך איזכור פוליטי־חברתי מתמיד: היותי ערבייה מוסלמית פלסטינית במדינה יהודית.

אני מציירת מתוך חוויות, דעות ורגשות. העבודות שלי מביעות את המורכבות של כל אישה בהיותה אישה, יחד עם השתקפות של החיים האישיים שלי – סביבתי, מורשתי וזהותי. בציורים שלי אני מעודדת את הצופה לחקור רעיונות ונושאים שונים מנקודת מבטה שלה, אני מנסה לייצג את האמת ולהדגיש את החוזק הנשי, תוך התייחסות למבטה של האישה ולמבט הסביבה והחברה עליה.

birds

העבודות שלי מתעמקות בעקבותיה של טראומה אינדיבידואלית ואוניברסלית, ובאותה נשימה מציגות אותה כיופי וכפצע, כעבודת אמנות וכצלקת. אני מקוה שאני מצליחה להעביר דרך העבודות התמודדות עם משברים והתייצבות מולם במבט ישיר, באומץ ובתעוזה.

בנקודת המבט שלי מסתתר רצון כפול לחשיפה ולהסתרה גם יחד; לרכות וקבלה; יחד עם התרסה ואזהרה מאלימות וכוחות ללא שליטה, הפועלים במרחב האישי והציבורי. רצון לשייכות, יחד עם תחושת תלישות; רצון להתגוננות, יחד עם תחושת יכולת ועוצמה אישית אדירה.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

עוד לא פגשתי את הסופרת שהייתי רוצה לשבת ולשוחח איתה, ד״ר נוואל א־סעדאווי. בטוחה שייצא משם ציור סוריאלסטי.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

אם הייתי עוצמת עיניים לרגע, הייתי רואה אי בודד שנשלט על ידי אמניות נשים. ואם הייתי פוקחת את העיניים לרגע, הייתי רואה אוניברסיטה לאמנות בטירה.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

צעיף של כאפייה ששוליו עשויים משיער, בעבודת יד. מגניב!


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden