כל מה שחשוב ויפה
הנתבים של בזק בעיצוב של Prime
הנתבים של בזק בעיצוב של Prime. צילומים: מ״ל

Manyone הדנית רוכשת את Prime הישראלית

אחרי שהוציאו את הנתב של בזק מהארון, ועשור לאחר הקמתו, סטודיו פריים נרכש על ידי ענקית העיצוב והאסטרטגיה הדנית, בעסקת רכישה מדווחת של שישה מיליון דולר

את היום שבו החל קמפיין הפרסום לנתב החדש של בזק (ב־2019), עומרי בר זאב – מנהל הקריאייטיב ושותף מייסד של Prime – לא ישכח כל כך מהר. ״זה היה משוגע״, הוא נזכר, ״אני לא אשכח את היום הזה: אני נוסע בבוקר לעבודה ופתאום כל איילון מלא בנתב. אמא שלי מתקשרת ואומרת, ׳אתה יודע שיש ליד הבית שלי שלט עם הנתב החדש של בזק׳.

״הילדה שלי חוזרת מבית הספר מצביעה על השלט ואומרת ׳אבא, תראה׳, ובכל מקום מופיע עיצוב שהמשרד שלך אחראי עליו. ופתאום חברות אחרות מבינות את הכוח של עיצוב: אם בזק עושה משהו גדול כל כך, עם קמפיין פרסום גדול כל כך, בהשתתפות עומר אדם, זה אומר משהו; ופתאום גם המשרד מתחיל לקבל חשיפה גדולה״.

בשבוע שעבר התרחש אירוע נוסף שבר זאב ככל הנראה גם לא ישכח במהרה: פריים, שעוסקת בתחום עיצוב ופיתוח מוצרי טכנולוגיה, נרכשה על ידי חברת Manyone, ענקית העיצוב והאסטרטגיה הדנית. החברה תהפוך לזרוע הישראלית של מניוואן ותשתלב בפרויקטים בינלאומיים בהקפים גבוהים ומשמעותיים שבהם עוסקת הרוכשת (כל זה קורה חודש לאחר רכישה דומה של סוכנות המיתוג והעיצוב Awesome, שעשור לאחר הקמתה נרכשה על ידי דלויט).

פריים מעסיקה כ־35 עובדים ופעילה בעיקר בעולמות העיצוב והפיתוח של מוצרים טכנולוגים שונים. החברה הוקמה בשנת 2011 על ידי דוד קלר, המשמש מאז כמנכ״ל החברה; בר זאב, המשמש כמנהל קריאייטיב; ואיתי עמיר, המשמש כמנהל הטכנולוגיה. בין לקוחות החברה בזק, תדיראן, מובילאיי, אינוויז ונייקי. 

על פי הדיווח, סכום הרכישה הכולל הוא כשישה מיליון דולר ובמסגרת עסקת הרכישה יקבלו מייסדי פריים גם מהון המניות של החברה הרוכשת. במסגרת העסקה פריים תצטרף לקבוצת מניוואן העולמית, שמונה כ־220 עובדים בתשע מדינות שונות ברחבי העולם, ותהפוך למשרד העשירי בחברה לצד משרדים נוספים בניו יורק, לונדון, סינגפור והונג קונג.

מימין: עומרי בר זאב, דוד קלר ואיתי עמיר

מימין: עומרי בר זאב, דוד קלר ואיתי עמיר. צילום: אייל טואג

משרדי פריים בתל אביב

משרדי פריים בתל אביב

בר זאב מספר שהמגעים בין פריים למניוואן התחילו בתחילת 2020, ״אבל אז התחילה קורונה והכל נמוג. לקראת אמצע הקורונה הם שוב פנו אלינו ואמרנו בואו נתחיל לשתף פעולה. התחלנו להראות להם קייס־סטאדיז, מצגות, היה מינגלינג של התחלה, ומהר מאוד הם אומרים תקשיבו, זה אחלה, אבל אנחנו רוצים לקנות אתכם״.

איך הגבתם?

״היינו צריכים לחשוב אם זה מתאים לנו. זה כמובן נורא מחמיא, אבל הדבר הכי חשוב להבין על פריים הוא שהיא לא רק של דוד, איתי ועמיר – היא שייכת לכל הצוות שלנו. זה סטודיו מאוד צוותי, משפחתי, וחשבנו אם זה יהיה טוב לכל הקבוצה; מה נפיק מזה, איך נוכל לצמוח, מה הערך מבחינת המיצוב פה בארץ, בעולם.

״היעד שלנו היה לצאת לעולם, היה לנו ניסיון לצאת ללונדון שלא הצליח, בגלל פערי תרבות, אבל פה זיהינו הזדמנות גדולה. משיחה לשיחה, מזום לזום, אנחנו רואים שהתרבות שלנו משיקה – התכניות העסקיות, התרבות הארגונית. הם אמרו יש לכם אוטונומיה מלאה לנהל את הביזנס, לא נתערב, למעט לעזור לכם לגדול ולהכניס תהליכים יותר משמעותיים, עם נגישות ללקוחות מעניינים יותר מהצד שלהם. 

״אז אמנם יש פה רכישה של 100 אחוז, אבל אנחנו שותפים לכל התהליך. בתלוש אני הופך להיות שכיר אבל פריים נשארת במנדט שלנו, גם אם מעכשיו אנחנו נקראים פריים מניוואן. אחד המניפסטים שלהם הוא we are many that act like a one. מאוד התחברנו לזה – בפריים אין אני, אנחנו מדברים באנחנו, וגם הם ככה, וזה משהו שמאוד קסם לנו״. 

לא גוש פלסטיק לבן תקוע כי חייבים אינטרנט

בר זאב, בן 40, הוא בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר (2009), והתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בצלאל (2014). הוא הכיר את עמיר בלימודים בשנקר, ולאחר מכן השניים הכירו את קלר בדה־ויז׳ן, תכנית המתמחים של כתר. 

״החזון שלנו מהיום הראשון היה להיות גלובליים. אני זוכר שישבנו בבית של איתי בפלורנטין, זה היה מאוד רומנטי, וכתבנו תכנית עבודה לחמש השנים הראשונות (ככה לימדו אותנו בתואר השני בבצלאל). הסתכלנו על משרדים גדולים בעולם – פרוג, איי־די־או, ניו דיל – ואמרנו ׳אנחנו רוצים להיות כמוהם׳. נכנסנו לעניינים עסקיים, כמה אנחנו רוצים להרוויח, כל המספרים נשמעו לנו דמיוניים לחלוטין, אבל אחרי שנה כבר הגענו ליעד שהצבנו לעצמנו לחמש שנים. כנראה היינו בהערכת חסר…״.

keyview smartype

keyview smartype

הפרויקט הראשון של החברה היה ב־2012, מקלדת ה־smartype של חברת keyview, שהקים דב מורן, ״הוא ליטרלי הקים לנו את הסטודיו״, מספר בר זאב בחיוך. בראיון לפורטפוליו מאותה שנה סיפר קלר על הבחירה בפריים כשם הסטודיו.

״חשבנו המון על השם, והבנו שעיצוב זה הרבה יותר מלהופיע בדיזיינבום או בתערוכה. רצינו להתאים את השם לסוג העבודה שאנחנו רוצים לעשות. היות והחלטנו בשלב מאוד מוקדם שאנחנו לא רוצים לעשות design for designers, אלא לעבוד מול חברות ומול לקוחות גדולים יותר, חשבנו על שם שישדר מקצועיות, מקצוענות, אלגנטיות, מצוינות.

״השם הזה מכיל את הכול במידה מסוימת. אנחנו רוצים להיות בעוד כמה שנים prime.total design experience, ולתת גם מענה לתחום ה-UX/UI וכו׳… אבל אלה תוכניות לעתיד. אנחנו (וזה קצת רומנטי) רוצים לשנות את העולם״.

הנתב החדש של בזק

הנתב החדש של בזק

בתחילת הדרך רוב הפרויקטים של הסטודיו היו בעבור חברות סטארט־אפ קטנות, ועם הזמן הגיעו חברות מבוססות וגדולות יותר, ותהליכים גדולים ומורכבים יותר. הפרויקט המשמעותי הראשון של פריים היה הנתב של בזק. עד אז בזק לא נהגה לפתח ולעצב מוצרים משלה אלא לקנות מוצר קיים ולשים עליו את הלוגו שלה (עם ההתאמות הנדרשות).

״סמנכ״ל החדשנות של בזק באותה תקופה היה גיל רוזן, איש עם חזון מדהים״, מספר בר זאב. ״הוא בא עם הרעיון להוציא את הנתב מהארון ולשים אותו במרכז הבית. התחרינו במכרז, עשינו סדנה עם עובדים ממחלקות שונות, נוצר חיבור טוב, ולימים קיבלנו את הפרויקט״.

מה הביג דיל בלעצב נתב?

״אם אתה מוציא את הנתב מהארון כדי לשפר את הקליטה שלו, הוא חייב להיראות אסתטי. הכרטיס האלקטרוני שלו היה יחסית גדול ואז אמרנו נשכיב אותו, כדי שתראה רק את החזית שלו.

״בשביל לתת לו אוירה חמימה יותר הוספנו לפלסטיק חומר דמוי עץ. יש היום טרנד גדול של דיגיטל קראפט – לקחת מוצרים דיגיטליים ולתת להם מראה של פעם, וזה מה שרצינו שיקרה: שתוכל לשים את הנתב ליד הטלויזיה בסלון, כאוביקט שמשתלב בצורה הרמונית עם שאר הרהיטים, ולא איזה גוש פלסטיק לבן שתקוע שם רק כי אתה חייב שיהיה לך אינטרנט. 

״זה התגלה כהצלחה רצינית – אנשים רצו את הנתב של בזק, להתחבר לאינטרנט של בזק בזכותו. יש פה חברה שחושבת על הלקוחות שלהם עם מוצר שיכול להשתלב בצורה הרמונית בבית שלהם. הם מכרו עד היום מעל חצי מיליון נתבים״. 

birds

בחודש שעבר יצא הדור החדש של הנתבים, שמיועדים לאינטרנט הסיבים של בזק. ״הגיע בריף חדש, מכרז חדש, ולשמחתי זכינו באמון שלהם מחדש. זה לא לתת הצעת מחיר וזהו: הצגנו איך אנחנו רואים את האסטרטגיה העיצובית של הנתב הבא. היה לנו ברור שהוא צריך להיות המשך של הראשון, בקו שממשיך את העיצוב הקיים. זה לא להתחיל מאפס, זה לקחת את הדי־אן־איי הקיים – שילוב של עץ, הפאטרן של חורי האוורור – ולהמשיך איתו״.

וגם הפעם הכרטיס האלקטרוני הגדול הכתיב את העיצוב. ״בהצלחה התוצאה הייתה מוצרים ענקיים וברגע מסוים אמרנו שאנחנו חייבים לחשוב אחרת. התחלנו לחשוב מה יש בסלון: ואזות, פמוטים, פסלים, ואז אמרנו בואו נעשה פסל דיגיטלי. ומה מאפיין פסל, נגיד של ברנקוזי? כל הפסלים מורכבים מגוש שיש ועליו ראש או חרב, ומכאן הבנו שאנחנו צריכים לייצר את החלוקה לשני חלקים״.

מה הלאה? מה קורה עכשיו?

״אין שינוי משמעותי. מניוואן מתחילים לשתף אותנו בתהליכי העבודה הגלובליים מהצד שלהם. אנחנו נחשפים למתודולוגיות, מייצרים פגישות משותפות ללקוחות שלנו ושלהם, שבהן כל אחד יתרום את הצעת הערך שלו. הם משלימים אותנו ואנחנו אותם – זה מה שיפה פה.

״מודל העבודה הוא קבוצות היברידיות: יש פרויקט חדש, מרכיבים קבוצה מסניפים שונים בעולם, ומתחילים לגשת לפרויקט הזה ולפתח אותו, כל אחד יביא לשולחן את הערך שלו. יש פרויקטים בינלאומיים סופר מרגשים שעוד לא היו פה בתעשייה, ואת אותה עבודה מצטיינת שאנחנו עושים בארץ, אני רק מחכה לראות איך היא תתפתח עם חברות בינלאומיות מסביב לעולם״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden