כל מה שחשוב ויפה
FLO, אלה ברייטמן
FLO, אלה ברייטמן. צילומים: שלו אריאל

אלה ברייטמן: בגדים הם חיוניים כמו אויר לנשימה

״מחויט ישראלי״: Flo, מותג האופנה של אלה ברייטמן מבוסס על ״סגנון אירופאי, קלאסי ומחויט, אבל מותאם לאקלים ולצרכים של נשים בארץ״

עמית: הי אלה, מה שלומך? איך את עוברת את ימי הקיץ הלוהטים?

אלה: הי עמית, חם מאוד, אין ספק, אבל יש לי בגדים קרירים שעוזרים. מקווה שגם שלומך טוב

עמית: כל עוד אני במזגן, אני מתעלמת ממה שקורה בחוץ

אלה: בדיוק 🙂

עמית: ספרי לי קצת על עצמך. איך הגעת לעיסוק באופנה?

אלה:: גדלתי במוסקבה הקומוניסטית, ואחת הבדיחות האהובות עלי שמרוב מחסור, בכל חנות היו שלוש חולצות בשש שורות. לקראת גיל 12 הבנתי סופית שאני ממש לא מתחברת למה שיש לאופנה הקומוניסטית להציע, והתחלתי, בעזרת אימא של חברה טובה, לתפור לעצמי בגדים. מגיל 15, חוץ ממעיל, את כל הבגדים שלי אני תפרתי

עמית: וואו. מעניין. ומגיל 15 איך זה מתפתח?

אלה: אז כבר הבנתי שזה מה שאעשה, למרות שהיו עוד אופציות ותחומים שאהבתי. אבל ההורים רצו שאהיה רופאה, והלכתי לתיכון שמכין לרפואה. כעבור חצי שנה של לימודים קיבלתי ממש דיכאון, ואני לא טיפוס דיכאוני, והבנתי שזה לא בשבילי. התחלתי הכנות בסתר למבחני קבלה למכללה לעיצוב בתאטרון, זה היה בעזרת חברה שכבר למדה שם.

כשסיפרתי לאימא היא לא התרגשה, זו הייתה מכללה יחידה ברוסיה הענקית, התחרות הייתה בלתי אפשרית והיא הייתה בטוחה שלא אתקבל. כשהתקבלתי היא הייתה בשוק. היא ואבא הפעילו עלי לחץ אדיר כדי שאוותר, אבל ידעתי כבר אז מה זה לעשות משהו שאתה לא אוהב. עמדתי על שלי והתחלתי את הלימודים. למדתי שנה וחצי, ובשנת 1991 עלינו ארצה. ב־1993 התקבלתי ללימודים בשנקר למגמת עיצוב אופנה

עמית: מה שצריך לקרות קורה… בבית לא תפרו?

אלה: ממש לא! גדלתי בבית של שני מהנדסים (-: ילדה מרדנית. בתרבות הסובייטית זה לא פשוט בכלל, אבל דווקא בתרבויות נוקשות יש יותר מרדנים כי יש נגד מה למרוד 🙂

עמית: מתי סיימת את שנקר? מי הנחה אותך בפרויקט הגמר?

אלה: סיימתי את שנקר ב־1997, תמרה יובל ג׳ונס הייתה המנחה 

עמית: תמרה היא חלום. מה כלל פרויקט הגמר?

אלה: פרויקט הגמר היה בהשראת נשל הנחש: ישבתי בחדר מלא כלובי נחשים באוניברסיטת תל אביב, למדתי נחשים ויצאתי משם עם שקית עם כל מיני עורות נחשים. העורות היו השראה לתחושה, לחוויה שבדים יכולים להקנות. 

עמית:: וואו… נשמע לא פשוט בכלל. אני חייבת להודות שהקולקציות שלך היום מאד רחוקות מנחשים ועולם התוכן של העולם הזה. איך מפה התפתחה הקריירה העצמאית שלך?

אלה: אני כבר לגמרי לא בעולם הנחשים. כשאתה צעיר בן 24 אתה לא מגובש כבן אדם, ואתה מנסה את עצמך בכל מיני אופנים. יותר מאוחר גיליתי שהצד החזק שלי הוא דווקא מחויטים, ואני מתמקדת במוצר ובאיזו הרגשה הבגד נותן

עמית: מתי הקמת את המותג העצמאי שלך?

אלה: העבודה הראשונה שלי לאחר שנקר הייתה ב־No Name, אחרי זה עבדתי בעוד מספר חברות מסחריות, כמו ראש אינדיאני, הוניגמן ועוד. כעבור שמונה שנים התחיל להתגבש אצלי סגנון אישי ורציתי לעשות בגדים משלי. ב־2005 התחלתי בקטנה לייצר ולשווק לחנויות. ב־2006 הציעו לי לבקר בתערוכת Bread& Butter בברלין. 

אמרתי לעצמי למה לבקר? אני רוצה להשתתף! וככה הכל התחיל. עקב בצד אגודל. שלחתי בקשת השתתפות, התקבלתי, ועיצבתי קולקציה במיוחד לתערוכה. הצעתי לחבר שלי דאז להצטרף ולהיות שותף. הוא לא מעצב, הוא מגיע יותר מהתחום הארגוני־ניהולי. 

מכיוון שאני לא מגיעה ממשפחה עשירה או עמידה, לא היה פשוט לאסוף את הכסף לתערוכה, אבל בסוף עשינו את זה. בדרך למטוס צעקתי לעצמי: עשיתי את זה! אני נוסעת עם קולקציה לברלין!

עמית: איזה סיפוק… תענוג! איך היה שם?

אלה: היה לי את הביתן הכי קטן בתערוכה, זה מה שיכולנו להרשות לעצמנו. לשמחתנו, כבר בשעה הראשונה של התערוכה קיבלנו הזמנה גדולה מחנות בבלגיה. ההזמנות לא רק כיסו את ההשתתפות אלא גם איפשרו לנו להתחיל את יצור יותר גדול בישראל.

עמית: וכבר אז זה היה Flo?

אלה: באותה תקופה השם של המותג היה Goya, כי זה היה הכינוי שלי. בסוף 2013 עשינו שינוי בכל הלוגיסטיקה שעמדה מאחורי המותג, והשותף שלי הביא את השם Flo by Ella Braitman. בלטינית זה לנשום, והסיבה היא שמבחינתנו בגדים הם חיוניים כמו אויר לנשימה

עמית: יפה. יש משהו מרגיע בשם הזה

אלה ברייטמן

אלה ברייטמן. צילום: מ״ל

עמית: את יכולה להגדיר את הסגנון שלך, מה מאפיין אותך?

אלה: לסגנון שלי היום אני קוראת מחויט ישראלי. זה אומר שהקו מבוסס על סגנון אירופאי, קלאסי ומחויט (מה לעשות שזה המקום שממנו אני באה:)) אבל מותאם לאקלים ולצרכים של נשים בארץ. הבגדים קלים יותר מבאירופה, נושמים ונראים איתם מצוין לאורך כל היום. 

חשוב לי לשים דגש על התאמת הגזרות לגוף המשתנה של אישה בגילאי 40 ו־50, טשטוש מצד אחד ומחמיא לאזורים שטוב להחמיא להם

עמית: כלומר? הלקוחה שלך היא לרב אישה בשלה? בוגרת? ובהתאם, מה טווח המידות שאת מציעה?

אלה: מרבית הלקוחות שלי הן מעל גיל 40, והגזרות מתאימות לנשים דקיקות אבל מאוד יחמיאו לנשים עם מבנה בינוני עד רחב (שזה הרוב). המידה הכי גדולה היא XL, זה נע בין 44-46, תלוי בדגם. אבל חשוב לי שידעו שלמידות גדולות יותר אנחנו תופרים בהזמנה אישית בסטודיו, וגם את המידות הקיימות אנחנו מתאימים בסטודיו (לשמחתי החנות והסטודיו שוכנים באותו המקום כך שזה קל ונוח)

עמית: אני חייבת לציין שאת פונה לקהל שלא בהכרח טופל ומטופל כקפידה. שאפו לך שאת נותנת תשומת לב לאותן נשים. את רוצה להגיד גם כמה מילים על הקולקציה החדשה – קיץ 2021

אלה: תודה, אני רואה בשירות, מוצר בפני עצמו שחשוב לא פחות מהמוצר שנמצא על המדף.

עמית: מסכימה איתך. לצערי לא כולם חושבים כמוך…

אלה: לגבי הקולקציה: אחרי שנת הקורונה שהייתה לא פשוטה ומאתגרת לכולנו, הרגשתי שאנחנו צריכים אופטימיות, ומה יותר אופטימי מחופשה אביבית בפריז? העונה הרצון שלי היה לעשות בגדים שמרגישים איתם מצויין, שהם משמחים, ושנראים בהם מוקפדים אך ללא מאמץ. והנונשלנטיות הזו, היא הכי פריזאית בעיניי

עמית: מה כוללת הקולקציה, ומה טווח המחירים?

אלה: הקולקציה כוללת מכנסיים בגזרות שונות, שמלות וטופים. טווח המחירים 299-849 ₪. לצד הקולקציה הזו אני מציגה את Flo Essential, שבה מוצעים פריטים קלאסיים לכל השנה שהם בסיס לכל מלתחה. טווח המחירים של הקו הזה הוא 270-699 ₪. יש גם קולקציית ערב מצומצמת, שמרביתה נתפרת בהזמנה אישית, והמחירים שלה מתחילים ב־1,150 ₪

עמית:אני מניחה שאת עובדת כעת כבר על קיץ 22. והחורף כבר ממש בתהליכי ייצור? רוצה להגיד על זה משהו?

אלה: קולקציית הקיץ כבר בתכנון, אבל בשלב הזה רק בראש שלי 🙂 לעומת זאת, קולקצית הסתיו כרגע ביצור, אני רק יכולה להגיד שההשראה המרכזית שלה היא ׳׳הבגד כתכשיט״, ואני מבטיחה שאלו יהיו בגדים שיהיה כיף ללבוש אותם

עמית: אני ממש מחכה להתרשם

אלה: תודה רבה 🙂

עמית: עוד שאלה לסיום: איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים מהיום? או כמו ששואלים ״מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?״ (-:

אלה: אני רואה את העסק שלנו מזדקק ופועל לפי מתכונת של שוקולטייר בלגי; שהתוצרת שלו זה המיטב. החלום שלי זה לייצר בדים משלי, ובכך להיות ייחודית. מה שהכי חשוב לי שימשיך לפחות בעשור הקרוב, זה תמיד להיות בית אופנה קטן, ייחודי ואיכותי, שזה הדי־אן־איי שלי כאדם וכמעצבת

עמית: אני מבטיחה להמשיך ולעקוב אחריך. מאחלת הצלחה

אלה: תודה רבה רבה 🙂

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden