כל מה שחשוב ויפה
מתוך התערוכה אבות ובנים
מתוך התערוכה אבות ובנים. צילומים: איתן ברנט

הרשימה המשותפת // 29.7.2021

אבות ובנים בחולון, מפיקאסו עד קנטרידג׳ בירושלים, פרסטרויקה בחיפה, הלוליין מסתתר בתהומו בגלריה זוזו

אבות ובנים בגן המוזיאון בחולון

במרכז אבות ובנים, תערוכת החוצות  בגן המוזיאון בחולון, נמצאת הכמיהה לאבהות של אוצר התערוכה, רפי וזאנה. התערוכה מציגה 40 צילומים של הצלם איתן ברנט, המתמחה בצילום אמנותי לצד צילום מסחרי של מותגי אופנה וספורט, כפרויקט משותף עם וזאנה, מנהל אגף תרבות ואומנות בעיריית חולון ואב ליונתן. 

סדרת הצילומים המוצגים מבוימים ומאורגנים בקומפוזיציות מתוכננת המייצרות פרשנויות שונות לדמות האב, ומתייחסות לקשר שבין אב ובנו. הצילומים מתארים מערכת יחסים קרובה וחמה, בשונה מהתפיסה של דמות האב החזקה ובלתי מושגת שחווה האוצר בילדותו. הבחירה במצולמים מוכרים מהתרבות הישראלית מעמיקה את השאלות לגבי מעמדו של דמות האב בתא המשפחתי בכלל, ובתפיסה התרבותית המקומית בישראל בפרט. 


מפיקאסו עד קנטרידג׳: חגיגה על נייר במוזיאון ישראל

התערוכה מפיקאסו עד קנטרידג׳: חגיגה על נייר (אוצרת: טניה סירקוביץ׳) במוזיאון ישראל בירושלים כוללת כ־130 עבודות רישום של אמנים מרכזיים שפעלו במאה ה־20, כולן מאוספי המוזיאון וחלקן רואות אור בפעם הראשונה. בין האמנים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה שמות ידועים כמו פיקאסו, מאטיס, שאגאל, קנדינסקי, דאלי, פולוק, רותקו, קנטרידג׳, ג׳אקומטי, דושאן, מגריט, מירו ועוד. 

אמנים אלה האמינו באידיאולוגיות שונות, החזיקו בתפיסות עולם מגוונות ויצרו בטכניקות חדשות כדי לבטא רעיונות מהפכניים. כך, התערוכה קושרת בין האידאולוגיה של כל אחד מהאמנים לזרמים המרכזיים שפעלו במאה ה־20, בהם קוביזם, אקספרסיוניזם, דאדא, סוריאליזם, אקספרסיוניזם מופשט, פופ ארט ומינימליזם. 

אגון שילה, נער קורס (פול ארדמן?)

אגון שילה, נער קורס (פול ארדמן?). צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל

וסילי קנדינסקי, סביבה רועשת

וסילי קנדינסקי, סביבה רועשת. צילום: עופרית רוזנברג, מוזיאון ישראל


״פרסטרויקה בחיפה״ במוזיאון העיר

מוזיאון העיר חיפה מציין 30 שנה לעלייה הגדולה של שנות ה־90 מברית המועצות בתערוכה פרסטרויקה בחיפה (אוצרת: יפעת אשכנזי), מושג שפירושו בנייה מחדש. התערוכה מספרת את סיפורה של העלייה כולה, על תהליכי קליטתה בחברה הישראלית בכלל ועל קליטתה בעיר חיפה בפרט; על מה שהותירו מאחור ומה שבנו מחדש, על געגועים, אכזבות, שמחות, קשיים ויכולת הסתגלות.

התערוכה מהווה ציון דרך נוסף במדיניות האוצרותית של מוזיאוני העיר חיפה, הרואה במוזיאון מקום של שיח על תהליכים חברתיים שהתרחשו ועדין מתרחשים בחברה הישראלית. מתוך מחשבה זו בחרו להתייחס לאוכלוסייה ה״אישית״ שלהם. כמחצית מהעובדים והעובדות במוזיאון הם עולים מברית המועצות לשעבר, והתערוכה מפנה את תשומת הלב לאותם עובדים ועובדות הנמצאים במוזיאוני חיפה מעל 20 שנה, והם הלב הפועם של התערוכות והתרבות החיפאית.

קסני קולסניק, ללא כותרת

קסני קולסניק, ללא כותרת

צעצועים סובייטים

צעצועים סובייטים. צילום: דורית יורדן דותן

ולד בראילובסקי, דיוקן עצמי

ולד בראילובסקי, דיוקן עצמי. צילום: מ״ל


birds

הלוליין מסתתר בתהומו בגלריה זוזו 

התערוכה הקבוצתית והלוליין מסתתר בתהומו בגלריה זוזו (אוצרת: רותי שגיא), עוסקת ברובדי הקרקס השונים. המילה קרקס (Circus) הנגזרת מהמילה היוונית מעגל, משמשת כמטאפורה בתערוכה. כמעין מראה אין סופית שלעולם לא נגמרת. 

החלל המרכזי מוקף בחללים משניים וחבויים, המאפשרים הצצה לעולם הקרקסי ולאחורי הקלעים שלו. בניסיון להעתיק את חווית הקרקס הנעה בין מציאות לדמיון, בין מצבי קסם לחרדות דרך אימה להומור ודרך טירוף להגיון.

מציגים: גילי אבישר, עדי אדר, יצחק בן יעקב (אופנהיימר פריץ), מרגה דה־בריין, הדס טובל, טל טנא צ׳צ׳קס, רויטל לסיק, יהודית מזרחי, רותם מנור, קובי סיבוני, רינת פודיסוק רייזנר, יואב פלי, שירה קמרד, צביקה קנטור, טל שוחט, נועה שיזף. 

יואב פלי, ללא כותרת

יואב פלי, ללא כותרת

צביקה קנטור, חם ויפת

צביקה קנטור, חם ויפת. צילום: פליקה ק.

רויטל לסיק, אוהל קרקס

רויטל לסיק, אוהל קרקס. צילום: אברהם חי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden