כל מה שחשוב ויפה
יונתן כץ
יונתן כץ

RCA 2021 // יונתן כץ

בפרויקט הגמר ב־RCA יונתן כץ עסק במובן הרחב של אקולוגיה וקיימות, כשבמרכזו חקר מתוך עולם האיור את הפוטנציאל הטמון בעורות דגים כחומר גלם, למוצרים אך גם כנרטיב תודעתי

למד במחלקה לאיור. בן 31, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר.
katse-illustrations.com


התואר ראשון שלי היה במחלקה לתקשורת חזותית במסלול איור בשנקר. ידעתי שאני רוצה להמשיך ללמוד איור וחיפשתי בתי ספר באירופה. על התכנית ללימודי איור ברויאל קולג׳ שמעתי עוד לקראת סיום לימודי בתלמה ילין. באותה תקופה אספתי בובות ויניל, ואחד האמנים האהובים עלי היה בוגר טרי של הרויאל קולג׳. למרות שהיו לי עוד אפשרויות בסופו של דבר בחרתי בקולג׳.

ואז הגיעה הקורונה

מרבית תקופת הקורונה נשארתי בלונדון למעט חודש אחד ששהיתי בארץ. לקורונה הייתה השפעה רבה על הלימודים, מעבר לעובדה שהלימודים עברו לאונליין. חל שינוי משמעותי באופן החשיבה שלי כיוצר ובעיקר כמאייר.

התחלתי לחקור טכניקות שטרם הכרתי ולא עסקתי בהן לפני, כמו לדוגמה תלת־ממד. בתור יוצר אנלוגי תקופת הקורנה הייתה מבלבלת ומעוררת מחשבה. חשבתי הרבה על מוצר האיור הפיזי: האם יש בו צורך? ולאיזה מוצר יש השפעה גדולה יותר, לדיגיטלי או לפיזי? 

פרויקט הגמר

בחודשים הראשונים שלי ברויאל קולג׳ התחלתי להתעניין בנושא קיימות, אקולוגיה וההשפעות של שינוי האקלים. בסוף שנה א׳ יצרתי סיפור דמיוני בהשראת המסע של קפטן סקוט לקוטב הדרומי בשילוב דיווחי עיתונות, מאמרים מדעיים וחלקו של האדם בשינויי האקלים בקוטב.

באותה תקופה זכיתי לשתף פעולה עם אליסה פאלומינו ביצור עיצובים ייחודים לפרויקט שלה, Fishskinlab, שבו היא מעצבת וחוקרת אופני שימוש בעורות דגים כחומר גלם הטומן בחובו את היכולת להחליף שימוש בעורות בתעשיית האופנה. כתולדה של הפרויקט המשותף, פרויקט הגמר שלי עסק במובן הרחב של אקולוגיה וקיימות, כשבמרכזו חקרתי מתוך עולם האיור את הפוטנציאל הטמון בעורות דגים כחומר גלם, למוצרים אך גם כנרטיב תודעתי. 

המחקר החל בתיעוד אינואיטים (אסקימוסים) ובעלי החיים בקוטב. התיעוד הסתיים בספר: כל כפולה בספר עסקה בתת נושא אחר הקשור לחיים בקוטב; בהיסטוריה הקולוניאליסטית והמיסיונרית, שינויי האקלים בקוטב, וכמובן איך גילו תושבי הקוטב את הההשפעה העמוקה בין המערכת האקלוגית של הקוטב לההתחממות הגלובלית העולמית.

העבודה על פרויקט הגמר הייתה במקביל לקורונה, שהביאה אותי לחשוב על משמעות מוצרים פיזיים. המחשבות האלו עודדו אותי לאתגר את עצמי וללמוד דרך ניסוי וטעייה לעבוד בתוכנת תלת־ממד. מצד אחד הן מהוות תחליף למוצרי דפוס ולאיור אנלוגי, ומצד שני השפה שנוצרה בעבודה בהן הזכירה עבודת קראפט בתוך עולם הווירטואלי. 

עבדתי על בנייה של עור דג בעולם הווירטואלי, מתוך ההיכרות עם הטקסטורה והתלת־ממדיות שלו. יצרתי הדמיית תלת־ממד של פיסת העור והפכתי אותה לאבטיפוס בעבודה הווירטואלית, ודרכה חקרתי ביטויים חזותיים שונים. העבודה בתוכנת תלת־ממד איפשרה חופש, אורגניות ונסיוניות. השימוש בהדמיות בבניית הנפח והטקסטורה של העורות היה כמו השחלת חרוזים, חיתוכי לייזר או עבודת ריקמה. 

birds

בנוסף לעבודה בתלת־ממד יצרתי דימויים פיזיים; שלב שהיה ייחודי, מרגש ומאתגר. בניגוד להדמיית התלת־ממד שהסתמכה על הנתונים הטבעיים של עורות הדגים, השימוש בעור דג פיזי טמן בחובו את האתגר להעביר דימוי שנוצר רק כפרי דמיוני. מכורח הנסיבות, החלק הפיזי של הפרויקט היה באופן יחסי פחות מפותח מבחינת הגימור שלו. הזמינות של עורות דגים פיזיים הייתה מוגבלת וכך גם הגישה לסדנאות של הבית ספר. אבל מבחינתי הפוטניצאל קיים ואשמח להמשיך לבחון את זה בעתיד.

הערוץ השלישי של הפרויקט היה בניית דמויות של בעלי חיים בעלות נפח. לקחתי על עצמי את האתגר לייצר בכלים הנתונים והידע שהיה לי עד כה, לא רק את הסביבה של הקוטב בתלת־ממד אלא גם את בעלי החיים המרכזיים בפרויקט כסביבה וירטואלית, דב קוטב, קאריבו (או אייל) ונארוול (מעין לוויתן חד קרן). 

בשלב הזה של השנה, העבודה על הפרויקט גמר כבר היתה לקראת סיום, לכן בניית הדמויות של בעלי החיים בעלות נפח בתלת־ממד, הייתה תוצר נלווה שנעשה מתוך רצון לתת פרספקטיבה נוספת לפרויקט הגמר. 

מבחינתי, בצורה מסויימת, זו הייתה סוג של חזרה לשורשי האיור שלי, לפעם הראשונה שנחשפתי והתאהבתי בתחום האיור, דרך בובות הוויניל (דמויות איוריות תלת־ממדיות). כך שלסכם את פרויקט הגמר שלי בבניית דמויות תלת־ממדיות (גם אם בממד הווירטואלי) היה מרגש ומרתק, ובעיקר פתח שפע של השראות ושאיפות לשימוש במדיום הזה בעתיד.

קטלוג חיות בסכנת הכחדה

בסמסטר הראשון של שנה א׳ עיצבתי קטלוג, שכלל 20 סוגים של בעלי חיים ממשפחת היונקים ביבשת אסיה, שנמצאים כיום בסכנת הכחדה. סדרת ההדפסים נעשתה בטכניקה של הפרדת צבעים ידנית והודפסה בהדפסת ריזוגרף בבית הדפוס של הרויאל קולג׳.

הקטלוג נעשה בהשראת עבודת האוצרות במוזיאוני הטבע והאופן התיאטרלי שבו מוצגים בעלי החיים. העבודה היא סטוריבורד מאוייר למיצג דמיוני, שיועד להתקיים במוזיאון הטבע בלונדון. המופיעים הם בני האדם הלבושים ונעים בצורה המתחקה אחרי בעלי החיים, בתוך תפאורה המדמה את סביבתם ״הטבעית״ של בעלי החיים.

הפרויקט בעל שלושה רובדים: חזותי (האיורים והמיצג), טקסטואלי (מידע על מצבם של בעלי החיים ומאמר נלווה), ומוזיקלי (תווים של היצירה ״תמונות בתערוכה״ מאת מודסט מוסורגסקי, שמשמש כפסקול המלווה את עבודה). כל שלושת החלקים יחדיו יוצרים חוויה חזותית עשירה המשלבת סאונד ותנועה.

בתערוכה הטבע מתעורר

בתערוכה הטבע מתעורר. צילום: מ״ל

לפרויקט חשיבות רבה מבחינתי. מעבר לבניית הפרויקט והמחקר של נושא אקטואלי כמו הכחדת בעלי חיים, זו הייתה הזדמנות מבחינתי להמשיך לפתח את הידע המקצועי שלי בתחום הדפוס והפרדת הצבעים הידנית. בנוסף, אני שמח שיצא לי להציג את הפרויקט בשלמותו בפסטיבל האיור האחרון בתערוכה ״הטבע מתעורר״ 🙂

עתידות

סיום תואר זה תמיד שלב מבלבל. אשמח להמשיך לחקור את נושא האקולוגיה, הקיימות ולפתח את פרויקט הגמר שלי. אני חושב להמשיך לחקור את המתח בעבודה הידנית, הארטס אנד קרפטס, בעולם הווירטואלי. אני מאמין שיש כל מיני אפשרויות ליישם את השאיפות האלו, שהויות אומן, עבודה בסטודיו עיצוב למיניהם?

 וכמובן יש מחשבה על להמשיך להתפתח בתוך האקדמיה, אולי לימודי דוקטורט; אני פתוח לכל האפשרויות. בסופו של דבר אני מרגיש שלמרות הקשיים בתואר שני בזמן הקורונה, סיימתי את השנתיים האלה בפתיחות להמון תחומי עניין שעוד נותר לי הרבה מה לחקור בהם.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden