כל מה שחשוב ויפה
נירית בנימיני בן־מאיר, Destabilized Common Grounds. צילומים: מ״ל
נירית בנימיני בן־מאיר, Destabilized Common Grounds. צילומים: מ״ל

RCA 2021 // נירית בנימיני בן־מאיר

בפרויקט הגמר ב־RCA נירית בנימיני בן־מאיר מתבוננת באמצעות טחב על הקשר בין חברה ואקולוגיה: כיצד הכשלון בלנסות לייצר חברה אנושית בריאה, והעיסוק ביחסי היררכיה ותחרות, מובילים למשבר אקולוגי

למדה במסלול Information Experience Design. בת 41, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל.
niritbin.com


התואר הראשון שלי היה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. לאחר יותר מעשור של עיצוב ספרים והוראת טיפוגרפיה במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, חיפשתי מסגרת שבה אוכל לפתח יצירה עצמאית ולבחון אפשרויות נוספות בתוך שדה העיצוב.

במסלול Information Experience Design יש שילוב בין דיסציפלינות שונות דרך העיסוק בחוויה וזה סיקרן אותי: מחשבות על עיסוק בחושים, דרך חוויה במרחב, אינטרקציה עם טכנולוגיה ועד ביו־ארט. דבר נוסף שסיקרן אותי הוא הדגש על עיצוב ככלי ביקורתי, פרפורמטיבי וספקולטיבי וזה התאים למה שחיפשתי. ארזתי את כל המשפחה ונסענו ללונדון. 

ואז הגיעה הקורונה

הקורונה הופיעה ושיבשה את כל ההתנהלות בקמפוס, יצרה אתגרים אך גם אכזבות, כמו לראות עיר כמו לונדון, שהיא עמוסה באירועי תרבות, נסגרת. אבל משהו במצב הזה היה מרתק, אולי משום שהייתי תחת הלך רוח מחקרי. התקופה הזו עוררה בי מחשבות על אורח החיים שאליו התרגלנו, על הדברים שאנו מפספסים כשאנו מתרוצצים, וכמובן על הפערים במפגש דרך המסכים. נתקלתי בלונדון אחרת, ותשומת הלב שלי נדדה לכיוונים שלא חשבתי שיעסיקו אותי. 

הלימודים עברו למתכונת משולבת, שיעורים בזום וסדנאות פיזיות בקפסולות או עבודה מרחוק עם טכנאי הסדנה. התחוור שהערך המרכזי של הרויאל קולג׳ הוא דווקא באנשי הסגל ובסטודנטים ולא בהכרח באמצעים המשוכללים. היתרון בזום היה שהתאפשר לקבל הרצאות מאורחים שלא היו מגיעים לולא הזוםף ולעיתים דווקא המפגש בזום יצר סוג של אינטימיות. 

פרויקט הגמר

פרוייקט הגמר שלי, Destabilized Common Grounds, מורכב ממיצב פרפורמטיבי, וידאו וסט של סדנאות. הוא מזמין היכרות עם יצור מפתיע, קולוניות של צמחי טחב. הפרויקט בוחן כיצד אינטרקציה עם צמח זעיר שגדל בקהילה, מעודדת אמפתיה ויחסי גומלין בין אדם לסביבתו הביולוגית והאנושית.

בעבודה אני מתבוננת על הקשר בין חברה ואקולוגיה: כיצד הכשלון בלנסות לייצר חברה אנושית בריאה והעיסוק ביחסי היררכיה ותחרות מובילים למשבר אקולוגי. קולוניית הטחב היא מטאפורה לקהילה ולכלכלה, כשההתערבות שלי או של הקהל באקלים של הטחב מייצרים מטאפורה נוספת.

צמחי הטחב המסתוריים צצים ונעלמים לסירוגין בתגובה לאקלים. אלה צמחים עתיקים ועמידים בצורה בלתי רגילה: הם יכולים לשרוד אלפי שנים תחת תנאי יובש או קיפאון ולהתעורר לחיים כשהתנאים משתפרים.העמידות שלהם קשורה גם בעצם היותם חלק מקהילה.

הקהילה מגינה על הפרט ומייצרת סביבה המתאימה לצמיחה ואף מעשירה את הקרקע עבור צמחים ובעלי חיים אחרים. העובדות האלה ריתקו אותי, מצאתי עניין בהשוואה בין התנהגותה של קולוניית טחב לתפיסה הניאו־קפיטליסטית; הטחב הוא כמעט אנטי־תזה לקפטיליזם. הוא צומח לאט מאוד ונמוך והוא נמנע מתחרות, הוא צומח היכן שאחרים מתקשים לגדול.

במסגרת העבודה הקהל מוזמן להשפיע על האקלים של שטיח טחב על ידי שימוש ברסס מים או באויר חם ויבש. צמחי הטחב מגיבים מיידית ומשנים את הופעתם. מצלמות מנטרות ומשדרות בזמן אמת את השינוי שמתרחש על שטיח הטחב, פעם אחת דרך עדשת מיקרוסקופ ופעם נוספת דרך פילטר אדום המדגיש את האיזורים המתייבשים.

האזורים האלו נמצאים במצב של התגוננות, לעומת האיזורים המשגשגים. המעגל שנוצר בין התערבות בני האנוש, לבין שטיח הטחב נראה כמו טריטוריות נוף. הדרמה שנוצרת בעזרת סט המצלמות והמקרנים המתעדים את האינטרקציה, מעוררים מחשבות ורגשות באשר לטיב יחסי הגולמין בין אדם לסביבה.

בסדנאות שטיח הטחב הופך ללוח משחק, כל משתתף מקבל טריטוריה ועליו לדאוג שהיא תהיה המשגשגת ביותר. בקרב כמה קבוצות שהתנסו במשחק נוצרה דינמיקה מעניינת, כשבמהלך המשחק השחקנים פתחו אמפתיה כלפי הטחב, וויתרו על ההזדמנות שלהם לנצח. הם שיתפו פעולה על מנת לוודא שכל איזורי הטחב יקבלו תנאי אקלים טובים.

birds

Data Fossils

Data Fossils הוא פרויקט שעשיתי בשנה הראשונה, במסגרת בריף שעוסק בספקולציות על חפירות ארכיאולוגיות עתידית; כלומר, מעין השערה מה ימצאו אנתרופולוגים וארכיאולוגיים בעתיד מהקיום שלנו כעת. 

הנחתי שהחוקרים העתידיים האלה יהיו מכונות ומחשבים. ניסיתי לתאר מהלך שבו אותן מכונות מנסות להבין כיצד יוכלו לשחזר מבנה ארכיטקטוני מתוך קובץ תמונה. המכונות יעבדו את המידע של הקובץ על בסיס פקודות ופילטרים דיגיטליים הקיימים היום בתוכנות עיבוד תמונה ותלת־ממד. אך בצורה אוטומטית וחסרת הפרספקטיבה של העין האנושית, המכונות בסופו של תהליך יפלטו פלט של הדפסת תלת־ממד של התוצר המתורגם.

 התוצר הוא תוצאה של צילומים שצילמתי בפארק שבו פזורות רפרודוקציות רומנטיות למבנים עתיקים כגון המקדש של בכחוס וכדומה. את הצילומים העברתי דרך שלושה פילטרים בשלוש תוכנות כדי ליצור תרגום של התמונה לתלת־ממד. 

בחלק מההפילטרים נוצרה לדוגמה משמעות חדשה לשינויי אור וצל. בחפצים שהתקבלו מתקיימת ההכלאה בין המבנה לבין סביבתו, ענן הופך להיות חלק מהמבנה, כמו גם, עצים והשתקפות של מבנה בשלולית וכדומה. החפצים מעוררים מחשבה על הדרך שבה אנו מייצרים קטגוריות והגדרות על מנת לתאר ולהבין את עולמנו.

Data Fossils

Data Fossils

עתידות

 הפרוייקט שלי והסדנאות יוצגו בגלרייה Contemporary Sculpture Fulmer בשיתוף עם Collective Matter ובתערוכה קבוצתית ב־Menier Gallery. בנוסף אני בשיתוף פעולה עם בוגרת נוספת וחוקרת צמחים מקיימברידג׳ כדי לפתח הלאה את תוצרי הפרויקט, בשאיפה להציג אותו במקומות נוספים ולשלב אותו בתוכניות אקדמיות בשיתוף עם חוקרים מתחומים נוספים ובמיזמים אמנותיים. אז אני נשארת כאן שנה נוספת ומקווה לעוד הרפתקאות. אבל בלי קורונה!

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden