כל מה שחשוב ויפה
נינט עם החולצה הרקומה של דניאל מריאש
נינט עם החולצה הרקומה של דניאל מריאש. צילום: רפי דלויה

דניאל מריאש: אני פורח כעת, מרגיש שהזמן שלי הגיע

החולצה הרקומה שלבשה נינט בתצוגת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, איימה לרגע לגנוב מהבוגרים את ההצגה. דניאל מריאש, שעיצב ורקם את החולצה המדוברת, מבין שהוא ״צריך לרדת מהעץ כדי להפוך את העיצוב לפרנסה העיקרית״

חולצה רקומה אחת שלבשה נינט, בתצוגת האופנה של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שהתקיימה בחודש יולי האחרון, דחפה את המעצב דניאל מריאש למרכז הזירה והפכה לשיחת היום אצל הפשניסטיות, שלא יכלו להתעלם מהלוק יוצא הדופן של נינט ההריונית. מריאש – שמכונה על ידי חבריו ״דני מדונה״ – מספר שהחולצה עוצבה ונרקמה עוד במהלך לימודיו בשנקר בשנת 2015, במסגרת פרויקט שבו יצרו סטודנטים לעיצוב אופנה משנקר את הפרשנות האישית שלהם לתלבושות האחידה של בתי הספר.

הגזרה של החולצה הגנרית והגברית, של חולצת התכלת שהיו נוהגים ללבוש בימי שישי בבתי הספר – שמשה עבורו זיכרון של הדף שעליו היה מצייר ומשרבט שלל דמויות, יצורים, סמלים, משפטים, דמויות נשיות ועוד. הרקמה לדבריו, מביאה לידי ביטוי אסקפיזם, ומייצגת את אותם השירבוטים שהיה משרבט בסוף המחברת תוך כדי שיעור משעמם שבו נדד לעולמות אחרים. רקמת הכיתובים הם ציטוטים שונים – רובם משירים של מדונה, ציטוטים מכוננים שליוו אותי בשנים שהייתי תלמיד וגם עזרו לי לברוח לעולמות טובים יותר.

דניאל מריאש

דניאל מריאש. צילום: מ״ל

בתגובה לפרסום ולעניין הרב שלהם הוא זכה בעקבות אותו לוק, הוא אומר ש״עד עכשיו הייתי סוג של היפיפייה הנרדמת. היום אני מרגיש שאני נמצא במקום הנכון שבו אני מצליח להביא לידי ביטוי את הכישרון והיצירתיות לצד השוני והאקספרסיביות שלי. הרבה זמן לא היה לי ברור לאן מועדות פני, אבל היום אני יודע: אני מעצב אופנה.

״יתכן שאני מעצב קצת יותר מורכב, אבל אני לגמרי מנסה לפשט ולהפוך את העיצובים שלי לשווים לכל נפש ומסחריים. אני עושה הכל לאט ובטוח, אבל אני לא מוותר על האני שלי״. וכדי להדגיש את האמירה, הוא מצטט את מדונה, ״עוד אחת״ שמעוררת בו השראה: Express yourself so you can respect yourself.

ילד בן 9 יושב בסטימצקי ומדפדף במגזיני אופנה

מריאש, בן 40, מספר שכבר מגיל צעיר נמשך לכל מה שנשי. ״מאז שאני זוכר את עצמי אני מתחפש לנשים. בפורים, לדוגמה, לא התחפשתי לאסתר, התחפשתי לוושתי; תמיד סיקרנו אותי הנשים החזקות. היום זה נקרא פמיניזם, אז הן היו ׳הרעות׳, המסתוריות. תמיד אהבתי מכשפות, נשים שיש להן כוחות אל טבעיים. הן לא חייבות להיות יפות, אבל אני מחפש שיהיה בהן משהו מעניין.

״גדלתי בבית עם הורים מדהימים, אבל גדלתי בבת ים. והילדות שלי לא היתה פשוטה. אני גיי, אני אחד מבין שני ילדים להורים שעלו מרוסיה. אחי הוא ׳גבר גבר׳, שחקן כדורגל, ספורטאי. אני לא יכולתי להיות כזה, רציתי להיות רק עם ילדות. עשיתי תצוגות אופנה בבית, הייתי מתאפר. המניירות שלי היו של בנות״.

לעולם האופנה הוא נחשף דרך הסופר מודלס שהופיעו במגזיני האופנה, שכבר כילד אסף אותם ״בטירוף״. ״גזרתי אלפי תמונות שתייקתי בקלסרים. בהתחלה הכוכבות שלי היו הישראליות, ירדנה ארזי לדוגמה, אבל מהר מאוד עברתי לבינלאומיות.

״אין אחת שלא הכרתי: הקדשתי את חיי לדוגמניות – לסופר מודלס ודרכן הגעתי לאופנה ולהתאהבות בעולמות האלו. אני זוכר את עצמי כילד בן 9 יושב בחנויות סטימצקי ומדפדף במגזיני אופנה, לא לשמחתן הגדולה של המוכרות״, הוא מחייך.

פרויקט הגמר בשנקר. צילומים: דניאל אלסטר

פרויקט הגמר בשנקר. צילומים: דניאל אלסטר

ומסתבר שיצר האספנות והתיעוד לא שכח. ״אני ממש מנהל ארכיון. יש לי גיליונות ווג משנת 92׳. אני מחזיק באוסף של עשרות קלטות וידאו של תוכניות אופנה מהעולם. אני מכיר את כל המעצבים ותולדות חייהם לפרטי פרטים. אני כנראה מאגר מידע עצום. 

״זה מילא את עולמי: ילד מבת ים שהיה מלא בתשוקה לעולם האופנה, דחוי מבחינה חברתית, אחד שמסוגל לצטט עשרות שמות של דוגמניות ומעצבים שקשה לעקוב אחר כמות הידע שיש לו והייתי אובסיסיבי לעניין. אבל כשהייתי יוצא מהבית, הייתי מתכנן את הדרך שלי, שלא אתקל בילדים מהשכונה שלא ממש חסכו ממני עלבונות. אבל לא לדאוג, ברגע שהכל יצא החוצה פיציתי את עצמי על כל החסכים״.

ואז גם החל הרצון ליצור, לא רק לאסוף? 

״כן, ציירתי קולקציות שלמות לדוגמניות – החברות שלי. הרי לא היו לי חברים, הן היו עולמי החברתי ובניתי להן תצוגות אופנה שלמות. אמא שלי הבינה מעט באופנה ואפילו תפרה, אבל לצרכיה הפרטיים. כשראתה את מה שאני מצייר, את האופנה שאני מעצב, היתה שואלת במבטא רוסי, ׳מה אתה מצייר את הבובות האלו׳. לפעמים ההורים לא יודעים איזה משפטים נצרבים לנו בנשמה״. 

את תופסת אותי בניצנים שלי

לשנקר התקבל מריאש בגיל מאוחר יחסית, בגיל 32 (״אני כנראה לייט בלומר״), ולפני כן למד ספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. ״כנראה שמכל התהפוכות שעברתי, איבדתי את הביטחון העצמי שלי״, הוא מאבחן. ״שנקר היה מן חלום כזה ולקח לי זמן להחליט שאני חייב לממש אותו. לפני כן למדתי שנתיים במכון אבני. היתה לי תחושה שאני חייב את היסודות האלו. לשנקר הגעתי עם ערמה של עבודות״. 

את פרויקט הגמר שהגיש ב־2017, בהשראת הציור של גויה, The Sleep of Reason Produces Monsters, הנחתה עידית ברק. ״הפרוייקט עסק בלא לתת לרעשי הרקע להשפיע עליך, לא לאפשר לשדים לנהל את חייך. ״זה היה פרויקט אפלולי״.

אז איפה נכנסת הרקמה? 

״למדתי לרקום לבד. אני רוקם שנים בחוט ומחט, רוקם חופשי, פועל מתוך הרגש. זה התחיל עוד בלימודים, למרות שלא למדתי בקורס הריקמה שבשנקר. אני לא אדם של חוקים, אני חייב חופש, ולכן החלטתי שאני לא לומד ריקמה, שאני מאפשר לאקספרסיביות שלי לבא לידי ביטוי גם בה״. 

רקמות על הדפסים, עולמות מכושפים

רקמות על הדפסים, עולמות מכושפים. צילומים: צ״ל

ומה היה אחרי שנקר?

״כשסיימתי את שנקר הייתי תשוש. אני בן אדם רגיש וטוטלי והייתי חייב לנוח. הייתי עסוק בהתחבטויות עם עצמי: אני יודע מה אני רוצה, אבל אני גם מקשיב, והמרצים והמנחים הצליחו טיפה לבלבל אותי. הייתי חייב לנוח כדי להתמקד ולדעת לאן פני מועדות. פחדתי שאני פחות מידי פרקטי, שאין לי מקום לביטוי עצמי, אז עבדתי כגנן בגן ילדים. תרגמתי מאנגלית, נתתי שיעורים פרטיים באנגלית ודומה״.

מאיפה האנגלית הטובה? 

״אולי מהז׳ורנלים״, הוא צוחק. ״אבל בכנות: אני קולט ולומד שפות מהר וביסודיות״.

ועכשיו, ארבע שנים אחרי?

״את תופסת אותי בניצנים שלי. אני פורח כעת, מרגיש שהזמן שלי הגיע. אני אולי עושה הכל לאט אבל כמו שצריך, כנראה שהייתי צריך לעבור את הדרך הזו כדי להבשיל. עכשיו אני מרגיש שפרץ היצירתיות חזר אלי; ברור לי שאני לא יכול לעבוד במותג אופנה מסורתי, ושאני חייב להביא לידי ביטוי את העולם הפרטי שלי, עם רקמות וטקסטורות״. 

מה כוללת הקולקציה הנוכחית שאתה עובד עליה?

״אני מעצב סדרה של פריטי אופנה שעליהם אני רוקם ותופר דוגמאות משתנות. בנוסף הכוונה שלי היא גם לפשט ולעצב דברים יותר מסחריים, כך שאוכל לייצר יותר פריטים מכל דגם ולמכור אותם כמובן״.

הקולקציה החדשה בעבודה

הקולקציה החדשה בעבודה. צילומים: מ״ל

birds

איך אתה מתחיל לעצב פריט?

״לפעמים אני מתחיל ממשפט שעובר לי בראש. אני מאד אוהב קולאז׳ים, אוהב שקיפויות, א־סימטריה ואני משתדל להביא את זה לידי ביטוי בדגמים שאני מעצב. אלו לא בהכרח פריטים אלגנטיים, אפשר לשלב אותם עם כל סגנון. בקולקציה הנוכחית משולבים לדוגמה הדפסים של תמנונים, חיה שמשדרת מסתוריות. אמרתי כבר שאני אוהב את העולמות המסתוריים האלו, אני לדוגמה מת על עכבישים״. 

וממה אתה מתפרנס עכשיו?

״אני מתרגם הרבה, עיקר ההכנסות שלי באות עדיין מהאנגלית. אני מלביש ידועניות כמו נינט, עיצבתי את אחת השמלות שבהן הופיעה עדן אלנה שייצגה אותנו באירוויזיון, אני גם מקבל הזמנות פרטיות. הלקוחות שלי הן אלו שיודעות להעריך את העבודה, האמנות וההשקעה. אבל אני גם מבין שאני צריך לרדת מהעץ ולהיות יותר מסחרי, כדי להפוך את העיצוב לפרנסה העיקרית״. 

מה הכי חשוב לך בעיצובים שלך?

״הכי חשוב לי שיקיות, רוק־אנד־רול, ושיהיה COOL. הקולקציה החדשה כוללת פריטים שיש בהם רק הדפסים וכאלו שכוללים הדפסים ורקמות, ולצד אלו לא אפסיק לעצב פריטים שיהיו מלאי טקסטורה ושילובים שבהם אביא את העצמי האמנותי. אני מבין שאני צריך להיות יותר איש עסקים. אולי גם זה יקרה״.

עדן אלנה באירוויזיון

עדן אלנה באירוויזיון. צילום: שי פרנקו

טל קליינבורט, לבושה בחצאית של מריאש

טל קליינבורט, לבושה בחצאית של מריאש. צילום: לנס הפקות

נינט עם החולצה הרקומה של דניאל מריאש

נינט עם החולצה הרקומה של דניאל מריאש. צילום: רפי דלויה

מה החלום שלך? את מי אתה רוצה להלביש?

״אני חולם להלביש את הדוגמנית קריסטן מקמנאמי. בקולקציה שעיצבתי כעת יש בגד שהפנים שלה מופיעים עליו. אני עוקב אחריה מגיל תשע, היא היום בת יותר מ־50. היא האמנות עצמה! היא טוטאלית, היא מוזה, היא מסתורית. היא מעולם לא היתה במיינסטרים, אבל היא אחת ויחידה.

״כמובן שאני רוצה להלביש גם את מדונה, ובארץ הכי אני רוצה להמשיך ולהלביש את נינט. יש לה בייגלה מעל הראש. היא משרה תחושה של מלכותיות״.

ומה אתה רוצה לעשות כשתהיה עוד יותר גדול?

״מעצב אופנה. לא ברור?״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

2 תגובות על הכתבה

  1. מריה מרפלד

    היי, היית ירוצה ליצור קשר עם דניאל מריאש, מעצב האופנה. תוכלו להעביר לי כתובת מייל או טלפון?
    בתודה מראש,
    מריה

  2. עמית

    היי. את מוזמנת לצלצל לדני בטל'
    0544315950
    תודה ושנה טובה
    עמית

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden