בית האמנים תל אביב // תערוכות אוקטובר 2021

שולי בורנשטיין וולף / ויטרז׳ים רכים

אוצרים: ורה פלפול, אריה ברקוביץ

יצירתה של שולי בורנשטיין וולף משלבת באופן חופשי אך מושכל חומרים שונים, יום־יומיים, כמו זכוכית, קרמיקה, קנבס ממוחזר וגזור מעבודותיה בעבר לכדי השלם האורגני. בהשראת ארט נובו האמנית אוספת ומשתמשת בגופי זכוכית מתקופות וסגנונות שונים (אהילי זכוכית, בקבוקים, כדים) ומחברת בין הישן לחדש, בין הפונקציונלי לקישוטי, בין עבודת יד לרדי מייד התעשייתי. ביצירות רב שכבתיות, רבדים של צורה וצבע מייצרים תחושה של גלוי ונסתר פיזי ומטאפיזי, חומר ורוח.

סדרת העבודות החדשה בתערוכה ״ויטרז׳ים רכים״ מורכבת מעבודות עגולות, העשויות כקולאז׳ עמלני ממאות תגזירים בצורה של עלעלים קטנים. סדרה זו היא מחווה לספרו של איטלו קלווינו ״הערים הסמויות מהעין״, שבו הסופר מאתגר את הקורא ואת הדמיון האנושי באמצעות תיאורים של ערים פנטסטיות ומרהיבות, שמסופרות דרך עיניו ודמיונו של מגלה הארצות וההרפתקן הנודע מרקו פולו. עבודותיה העגולות של וולף מהדהדות בצורתן את הרוזטה – חלון הוויטראז׳ העגול והגדול שאפיין את הכנסיות בתקופה הגותית ולאחריה.

בברלי ג׳יין סטוארט / מסע במרחב הזמן לרומניה

אוצרים: ורה פלפול, אריה ברקוביץ

נופים נוכריים, מבנים עתיקים לצד מגדלים מודרניים, בתי כנסת, עיירות הרריות ששיפוליהן משתברים אל לגונה כחולה ובה ספינות מפרש גדולות – כך נפרשות בפנינו עיירותיה של רומניה, בעקבות מסע אישי שערכה בברלי ג׳יין סטוארט במשך שלוש שנים. בציורים של סטוארט כמו עמד הזמן מלכת. היא מצליחה לחבר בין אירועי העבר להווה, רותמת את סיפורי המשפחה וחיי היהודים של פעם לרומניה העכשווית: התיאטרון היידי בבוקרשט, בתי הכנסת, מבנים חילוניים, אורבניים וכפריים – כולם שלובים אלו באלו ומעידים על השינויים החברתיים בקהילה ברומניה, על הקשר ההיסטורי ועל טראומות העבר של יהודי רומניה, שסבלו מפרעות ואפליה קשה עוד מהמאה ה־19, וחלקם הגדול הובלו למחנות ההשמדה ונטבחו במלחמת העולם השנייה.

תערוכה זו ממשיכה את העיסוק של סטוארט, אמנית המתגוררת בלונדון ומגדירה עצמה יהודייה מאמינה, באדריכלות בתי הכנסת ובקהילות שסביבו. התוצאה היא פסיפס של מראות וסגנונות ציור, הנע בין התיעודי לנאיבי ולגרפי.

בברלי ג׳יין סטוארט. צילום: מ״ל

גילה שנל / צריבת הזמן

אוצרת: אירית לוין

עבודותיה של גילה שנל בתערוכה ״צריבת הזמן״ נוגעות באסתטיקה של בליה והתפוררות החומר באמצעות טכניקות של צילום ושל עיבוד מצעי מתכת (אבץ, ברזל ואלומיניום) בחומצה. היא שואבת השראה מסביבות עזובות וזנוחות, פריטים שעברו תהליכי התכלות, דימויים בעלי מרקמים וחומריות עכרוריים – נקרים בדרכה בחיי היום־יום. ״בעיקר אני בוחנת טקסטורות… אני מבודדת אותן מהקשרן ומשנה את גודלן באופן שמעניק להן משמעויות חדשות. הטקסטורות הן מופשטות, כך שהן מצליחות לעורר מגוון של רגשות ומשמעויות״. היצירה הפואטית, שבה נמתחים גבולות החומר לעיתים עד להתפוררות וכליה, אוצרת בחובה הלכי רוח הנוגעים בחלוף וברובדי הזיכרון האישי.

גילה שנל. צילום: אבי אמסלם

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

אברהם שיף / נופת נופים

אוצר: אריה ברקוביץ

הציורים של אברהם שיף עוסקים בנוף מקומי. נופים וצמחייה שאותה הוא רואה בטיולים, מצלם ואחר כך מצייר. שיף מצייר בשמן על בד, בסגנון פיגורטיבי שנוטה לאימפרסיוניזם.

הסדרה מחולקת לשני גופי עבודות: צמחי צבר ונופים, שבהם מודגש השביל המוביל לעומק פרספקטיבי. בציורי הצבר הוא בונה קומפוזיציות דינאמיות, בהן נראים חלקי הצמח בתקריב מפורט, עד כדי קוצים ופירות הצבר. אלה נראים מוחשיים ומעניקים לציור תחושה של מקומיות שורשית שאותה הוא מחפש. כבן הדור השני לשואה, לדבריו, ציורי הצבר מדגישים עבורו את החיבור לארץ ומעניקים לו תחושת ביטחון. בציורי הנוף הוא מרבה להתרכז בדרך ובשביל, שמהווים מעין מטאפורה לאהבת הארץ וההליכה בנופיה מתוך אופטימיות יופי ורוגע.

אברהם שיף. צילום: מ״ל

גד קולר / סביבה אופטימית

הציור הנאיבי של גד קולר מספר את חוויותיו היומיומיות. בתערוכה הנוכחית ציוריו הפכו יותר צבעוניים ואף מופשטים, ומשדרים אופטימיות וחדוות חיים. בציוריו ניכרת אהבת הצבע ואהבת האדם. הקומפוזיציות ממלאות את הבד, הצורות העגולות והצבעוניות העליזה משקפות אמת פנימית אינטואיטיבית, ללא מסננים רציונאליים, שעוברת ומקרינה גם על הצופה.

גד קולר. צילום: מ״ל

עוד יציגו:

האמן הוותיק גבי בן זנו יציג בתערוכה ״ראש״ סדרת ראשים בפיסול ובקולאז'. הפסלים עשויים מוטות ברזל חלודים, שמחוברים זה לזה כערמת גרוטאות, ויחד יוצרים צורה שמזכירה ראש אנושי, בגישת הגשטלט, כשהצופה משלים את הדימוי בעיני רוחו. התערוכה מורכבת מתלת מימד ודו מימד, מציגה מעין וריאציות מוזיקאליות על נושא הראש. הקווים כמו מרחפים באוויר, מפרקים ומרכיבים צורות מורפולוגיות שבסופו של דבר נראות לנו כצופים מוכרות אבל גם פתוחות לדיון על מציאות ואשליה.

ישראל מושינזון יציג בתערוכה ״האניגמה של הטרנספיגורציה״ סדרת עבודות חדשה הבוחנת את היחס בין צורה לתוכן בפיסול. מושינזון, שעוסק בפיסול ומיצב משנות ה־70, בודק במהלך הזמן את מהות היצירה הקונספטואלית. הוא יוצר מיצבים פיסוליים שבודקים את המורפולוגיה של האובייקט תוך הצבת שאלות על מיקומו בחלל והיחס שבין צורה, מיתאר צבע וסביבה.

האמנית זיו צפתי תציג קיר אמן – עבודת תבליט ״פומפיי אהובתי״, שאצרה טובה אלדד.

זיו צפתי. צילום: מל