כל מה שחשוב ויפה
הילי לזרוב - סטודיו Other-Wise, בית מלצ׳ט. צילומים: בן רוטשטיין
הילי לזרוב - סטודיו Other-Wise, בית מלצ׳ט. צילומים: בן רוטשטיין

הילי לזרוב מאמין באהבה ממבט ראשון

״בתהליך רגשי כמו חתונה, העיצוב צריך להתמקד ברושם הראשוני שהוא מותיר״, אומר הילי לזרוב על העיצוב של בית מלצ׳ט, מתחם אירועים בתל מונד שמצטרף לאולמות ולמתחמי אירועים נוספים שתכנן

לפני תשע שנים, כשהמעצב הילי לזרוב והילה, חברתו דאז והיום אשתו, החליטו להינשא, כמו כל זוג במצבם הם יצאו לבחון מקומות אופציונליים לקיום האירוע. ״הסתובבנו בין אולמות, אבל לא היה איזה מקום שתפס אותנו, עד שהגענו לגמרי באקראי למתחם שהיה בעבר מועדון כליף המפורסם, ובאחת ידענו שזה זה״, מספר לזרוב, בעליו של סטודיו OTHER-WISE. היום, הוא אומר, ברור לו שאותו ״משהו״ שבו חשו, הוא תמצית העניין ככל שהדבר נוגע לבחירת מקום לעריכת אירוע. 

״אז לא ידעתי לתמלל את זה, אבל היום הבנתי שרגע המפגש הוא קריטי בהחלטה, בפרט כשמדובר בתהליך רגשי כמו חתונה, ולכן העיצוב צריך להתמקד ברושם הראשוני שהוא מותיר. כמעצב זה שם אותי בפוזיציה שאני חייב לייצר אותו, ומדובר בתהליך שהוא סוג של בריאת עולם מאפס למאה; מכלול עצום של ניואנסים ופרטים, שצריכים להצטרף לדבר אחד שלם שידבר אל האנשים״. 

 את משיכתו לתחום האירועים הוא מגדיר כהתעסקות בצד הבריא, השמח והאופטימי של החיים, שעושה לו טוב, אך הרושם שהוא מדבר עליו רחוק מכל אפקט של וואוו גחמני העושה שימוש באלמנטים דרמטיים. נהפוך הוא: האג׳נדה שלו דוגלת באותנטיות ובשפת עיצוב שצומחת מתוך החלל; אם מסיפור שהוא נושא איתו, ואם כזה שהוא רוקם בעבורו על סמך נתוניו הפיזיים או הקשרים תוכניים שקיימים בו ובסביבתו.

לאחרונה סיים לזרוב את עיצובו של בית מלצ׳ט, מתחם אירועים בתל מונד, שמצטרף לאולמות ולמתחמי אירועים נוספים שתכנן בשנים האחרונות, כמו אקו בחדרה או אהובת הספן באשדוד. אם בעיצוב אקו, מתחם השוכן בפאתי אזור התעשייה בחדרה ונושק לנחל שבמקום, סביבת הטבע רקמה לדידו את ההקשר לקונספט עיצובי שנועד לחבור אליה ולהחדיר אותה לחלל הפנים; ובאהובת הספן, אולם ששכן במבנה נטוש ורעוע על קו החוף, זימנה לו קרבת הים השראה לטוויית סיפור על ספינת תענוגות שאנשיה יורדים לנשף – אזי בבית מלצ׳ט חיכתה לו עלילה היסטורית מרובת פרקים.

בית מלצ׳ט. צילומים: בן רוטשטיין

בית מלצ׳ט. צילומים: בן רוטשטיין

אקו. צילומים: אביעד בר נס

אקו. צילומים: אביעד בר נס

אהובת הספן. צילומים: אביעד בר נס

המבנה הוותיק, שהוכרז לשימור, תוכנן על ידי המהנדס נחום־ניקולס פופר בשלהי שנות ה־30 של המאה הקודמת, וייעודו היה לשמש כבית חרושת לזיקוק כוהל, שניצל את פסולת קליפות התפוזים מהאזור שהיה משופע בפרדסים. מופעו היה תעשייתי, וגילם את הסגנון הבינלאומי שרווח באותן שנים; נקי קווים, חף מכל אלמנטים קישוטיים ומאופיין בפשטות פונקציונלית וכנות חומרית.

מאוחר יותר נמכר המבנה והוסב לשמש כגן אירועים, ובשנים האחרונות, עד שנרכש על ידי בעליו הנוכחיים, עמד נטוש. במהלך הזמן, ובעיקר בעת ששימש לאירועים, שולבו בו תוספות למיניהן שנועדו לשוות לו חזות מצועצעת־מהודרת שהתאימה לשימוש החדש ולשם שהוענק לו אז ״בית הלורדים״; שם שנגזר משמם של הלורד מלצ׳ט והלורד ישראל זיו, יהודים אנגלים אמידים שהיו פעילים בקידום המפעל הציוני והפרדסנות באזור השרון בשנות ה־20 של המאה שעברה, ואף בנו לעצמם בתים במקום (שמו של הלורד מלצ׳ט היה סר אלפרד מוריץ מונד, שעל שמו נקראת תל מונד, והתואר לורד מלצ׳ט הוענק לו כשנבחר לבית הלורדים באנגליה). 

את המהלכים האדריכליים בפרויקט ביצע האדריכל שמעון אסבן, על תיק השימור הייתה אמונה האדריכלית רותם זאבי, ועבודת העיצוב הופקדה בידי לזרוב. ״המבנה מוגדר גם כמרכז מבקרים, ובשעות היום שאינן מתנגשות עם פונקצית האירועים שהיא המרכזית, פועל בו אף בית קפה.

״מטבע הדברים השימור הוא מה שהנחה במידה רבה את תהליך התכנון־עיצוב, וכך לדוגמה, כשנדרשנו לבצע תמיכה מחזקת באמצעות יציקות חדשות, הסתבר שהקירות היו ערבוב של לבני סיליקט מקוריות, בלוקים מבוססי חול ובלוקים עכשוויים. המהלך שנקטנו היה חשיפת לבני הסיליקט בלבד, כשכל הבלוקים המאוחרים יותר חופו בשכבת טיח״. 

אחת התוספות מגלגול השימוש הקודם לאירועים הייתה מעין מבנה ארעי שהכיל רחבת ריקודים והוסר בתהליך השיפוץ. הרחבה, שנותרה חשופה חלקית, ״נעטפה״ בוויטרינות מבוססות זכוכית וברזל בחלוקה לריבועים, והקירות עוטרו בכרזות ברוח צעירה וקלילה המחזקות את היותה אזור ריקודים. הפתחים המקוריים, שעל פי הנחיות השימור חייבו היצמדות למקור, חודשו תוך שימוש חומרי זהה, וכך גם גרם מדרגות חיצוני המוביל לקומה השנייה, שהיה תוספת מאוחרת והומר בגרם חדש מברזל. 

לא מזיע, מתאמץ או תפאורתי

כדי לרכך את הממד התעשייתי של המבנה שילב לזרוב על שתיים מצלעות קיר המעטפת אלמנט דקורטיבי בדמות קשתות מפרופיל ברזל שבתוכן משולבות מראות. המראות, שעוצבו במידות ובגרסאות מקושתות שונות, ממשיכות ונכנסות גם פנימה לתוך חלל רחבת הריקודים תוך יצירת המשכיות עם החוץ, ולדבריו הן ״מוסיפות למסת הקיר רובד רך ומעניקות אשליה כלשהי של פתחים״.

חלל הפנים הוא חלל כפול, שחלקו מנוצל כגלריה פתוחה עם גשר שמחבר בין המשרדים הממוקמים בה, והיא צופה אל אזור לובי המצוי תחתיה בקומת הקרקע ונצפית ממנו. הלובי הוא מרכז המבקרים, שנועד לספר את גלגוליו ההיסטוריים של המבנה ולשמר את עברו, וככזה הוא מהווה חלק בלתי נפרד מחוויית המקום ומהנראות שלו; קירותיו עוטרו בצילומים אותנטיים של משפחת מונד/מלצ׳ט לצד כרזות גרפיות ברוח הבאוהאוס.

הריהוט שנבחר בעבורו מאופיין בפריטים קלאסיים כמו ספת צ׳סטרפילד או כורסאות עם קליעה וינאית. ״המודרניזם הגיע לריהוט בשנים מאוחרות יותר, בעוד שהקלאסיקה מתכתבת עם סגנון הלבוש שנראה בתמונות המשפחה. כך שהבחירה בה, אחרי לבטים יש לומר, הגיעה מהסתכלות רגשית. מארומה של עבר שהרגישה נכונה כאן״.

הילי לזרוב. צילום: מ״ל

הילי לזרוב. צילום: מ״ל

birds

לריצוף חללי הלובי והגלריה נבחרו אריחי טרצו כהים החוברים לתקופת הבנייה ובגונם הכהה מהדהדים את המקור המפעלי־תעשייתי. רחבת ריקודים רוצפה באריחי טרצו אך בגון בהיר, וכך גם הרחבה החיצונית שביציאה ממנו ״הגון הכהה היה עלול להשתלט והבהיר אף חובר ויזואלית ליציקות בטון ששולבו בחוץ״.

התקרה חופתה בלייסטים דקים של עץ אורן קרולינה, שטיפול במעכב בעירה שיווה להם גוון מיושן, כמו משומש. ״הלייסטים הדקים מהעץ הפשוט מאזכרים את ארגזי התפוזים שהיו עשויים מהם״, מסביר לזרוב את הבחירה, ששבה ומופיעה גם בקירוי הפרגולות החיצוניות. ״המטרה הייתה לייצר המשכיות בין פנים וחוץ, וככלל, השתדלנו להתחבר לקיים ולא לשלב בעיצוב שום חומר שהוא ׳פייק׳ או זר לרוח המקום, כדי לשמר את הכנות החומרית ואת הממד הגולמי״.

בתוך כך, עמדות המזון שעיצב ייעודית בצורניות של קפסולה עשויות מברזל; עמדת הבר המעוגלת מהדהדת את המוטיב המקושת ומשטחה העליון עשוי טרצו כהה; ומשטח טרצו משולב גם בעמדת בר נוספת שבשטחה של רחבת הריקודים. שולחנות האוכל עוצבו ייעודית במספר וריאציות; עגולים, רבועים או מלבניים, עם בסיסים שונים ומשטחים שונים, ואף הכיסאות שנבחרו אינם זהים, אך חולקים פרשנויות שונות של כיסאות טונט האייקונים.

סביבת החוץ המגוננת להפליא תוכננה על ידי גנים גלים תכנון נוף בשיתוף עם לזרוב, כשהיא סובבת את כל עברי המבנה. מופעה שופע צמחייה ירוקה מגוונת המשתלבת עם ובינות ליציקות בטון, כמשטחים או כמדרכים המשובצים במדשאה, ובשטח פזורות פינות ישיבה לא רשמיות עם כורסאות המזמינות להתרווח בתוכן. 

נראה שהתערבות במקומות קיימים היא הסיפור של לזרוב במתחמי אירועים. ״כל מקום כזה, שיש מאחוריו עבר, מציב ההתמודדות יותר מורכבת כי יש בו אילוצים, אבל בכל מקרה, מה שמוביל אותי לא משתנה. המטרה היא תמיד לייצר מקום שמרגיש נעים, חמים וקרוב, ולא מזיע, מתאמץ או תפאורתי. כזה שמכוון לנינוחות, גם בתחושה וגם בנראות״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. משה לוי

    הילי לזרוב עיצוב מדהים!!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden