כל מה שחשוב ויפה
שרון ברויאר, בית האמנים ירושלים. צילומים: אלעד שריג
שרון ברויאר, בית האמנים ירושלים. צילומים: אלעד שריג

בית האמנים ירושלים: תערוכות אוקטובר-דצמבר 2021 

פורטפוליו Promotion: תערוכות חדשות לתומר רוזנטל, רוני פקר, משה ריפנר ושרון ברויאר בבית האמנים ירושלים

תומר רוזנטל / חצות 

תערוכה לזוכה הפרס לציור על שם אסנת מוזס לאמן צעיר לשנת 2021 (ציור)
אוצר מלווה: אלי פטל

בנימוקיהם להענקת הפרס, כתבו חברי ועדת השיפוט (שי אזולאי, מרים כבסה, אלי פטל): ״תומר רוזנטל מציג גוף עבודה מובחן ומגובש. עבודתו עוסקת באופן בלעדי בפעולה של רישום ומחלצת מתוכו מבט פנימי עמוק ועמום כאחד. רוזנטל עוסק בַּפּנִים, בנפש ובמצב שעל פניו נדמה שאינו ניתן לתיאור באמצעות דימוי. עבודתו מתקיימת במרחב איטי.

״מייצרת דמויות, הממוקמות כאנימזם (מונח שטבע האנתרופולוג א.ב. טיילור כאחד המקורות הקדומים לדת, ומשם לנשמה ולנפש) הנע בין הסימלי לאורגני בחלל של שקט מוחלט, כאילו רובצות על סף קיפאון, לעיתים הן מפתות ומגלות לצופה משהו על עצמו, אולי על זרות פנימית או על דבר מה מאיים ומנחם כאחד בפנימיות. עבודותיו של רוזנטל קוראות לריכוז, להעמקה, לצפייה אישית המחייבת מרחב נשימה״. 

מפגש גלריה: שבת, 13.11.2021 בשעה 12:00

תומר רוזנטל

תומר רוזנטל


רוני פקר / מרובע משוכלל

אוצרת: גילי זיידמן

נקודת המוצא לעבודות היא ארוחת ערב עם צהוב זרחני. ״זה לא בריא״, אומרת אחת; ״זה עם כורכום״, עונה השנייה. התערוכה ״מרובע משוכלל״ ניזונה ומתפתחת, הולכת בעקבות תולדות האמנות על מצע מופשט אמריקאי, גברי ולבן. שכבות של חומריות בוחנות במשחקיות ובכובד ראש את השפעותיו של בית גידול. ארבעה חומרים מרכיבים את התערוכה: בד קנווס, שקדי מרק, ״פצפצים״ ומרצפות שומשום; ואִתם הצבע, מובהק או חסר, חלקו דוהה בהדרגה ומשתנה.

היחסים בין צורות, מרקמים ומשמעויות תלויות־מקום מתגבשים, והקריאה המקומית נעה בין פורמליזם לפופ־ארט, שחלקו רדי־מייד. תבניות העתקים, דפוסי פעולה – לייצר מתוכם את אותו הדבר, שוב, ואז למצוא את הפגמים, לכסות ולהאדיר. לדייק. לתחום את הצבע. במחשבה שהולכת אחר הגירויים וחוזרת מהחושים מזוככת; תודעה, המייצרת בעקבותיה תודעות. 

מפגש גלריה: שבת, 20.11.2021 בשעה 12:00

רוני פקר


birds

משה ריפנר / הולדתן של חיות הקודש

אוצרת: מאיה ישראל

הבריאה, ההכלאה וההיברידיות הם הרעיונות שבבסיס עבודות הדיו והמים של משה ריפנר. ביומיום מתפרנס ריפנר כפועל בניין. בזמן היצירה, המכחול מחליף את הפטיש; הדיו והמים מחלחלים אל תוך אבני הבניין; העדין מביס את הקשה. תהליך ספיגה זה מוציא לאור את כתמי המים, המבקשים לחשוף משהו חמקמק ומשובש, השייך לעולמות שבהם נטוע האמן. נראה, שהדיו הונחה על הנייר בספונטניות או נשרטה באמצעות כלי חד.

חיכוך זה בין החוץ לבין עולמו הפנימי של האמן מזמן לריפנר ערוץ חי להופעתם של דימויים המהדהדים דמויות מיתולוגיות, רשמים המחברים פיסות מנרטיבים קדושים וחילוניים, סיפורי חסידים, מעשיות ומדרשי חז״ל לצד השפעות ספרותיות מילדותו – אגדות עם אנגליות וגרמניות. וכך, בדומה לחיות ההיברידיות שברא אלוהים כדי לשאת את מרכבתו, שואף ריפנר לברוא עולם חדש באמצעות הרישומים הכתמיים.

משה ריפנר

משה ריפנר


שרון ברויאר / לאכול מהרצפה

תערוכה בסדרת נדבך 22
אוצרת: רותי סלע 

שרון ברויאר פורשת בפנינו עולם שיש בו זליגה בין תצורות חיים שונות: יצורי אנוש, בעלי חיים, צמחים ומוצרי צריכה. דמויות האדם שרועות על הקרקע ומצמיחות איברים, משל היו עצים או שורשים. ירקות מונפשים מחקים התנהגויות אנושיות. ״לאכול מהרצפה״ מתייחס לשאלות של נימוס, תרבות והיגיינה. להרים מהרצפה ולאכול היא פעולה של לַקָּטים, המחזירה אותנו לריקוד שהיו מבצעים אבותינו קופי האדם.

השם מתייחס גם לפעולת האכילה, שהיא המניע למעשה החקלאי. תזונה מהאדמה היא פרקטיקה אנושית, הקיימת זה אלפי שנים. בעשורים האחרונים מתפתחות שיטות אלטרנטיביות לייצור מזון, ואנו הולכים ומתרחקים מהמקור. אם האדם מוציא לחם מהאדמה, אילו סוגי מזונות הוא יכול להוציא מהרצפה? התערוכה מבקשת להעלות זיכרון חייתי ומזמינה אותנו לחוש ולראות את המבנים התרבותיים הסינתטיים שיצרנו באור חדש, משועשע ומודאג בו זמנית.


בית האמנים ירושלים
שמואל הנגיד 12, ירושלים.
נעילה: שבת 11.12.21 בשעה 14:00 

שרון ברויאר

שרון ברויאר

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden