כל מה שחשוב ויפה
יהודית איל, מקום 1 בתחרות Michael Marks
יהודית איל, מקום 1 בתחרות Michael Marks

יהודית איל: זרקתי לכד היווני הזה הכל 

האיורים שזיכו את יהודית איל במקום 1 בתחרות בבריטניה במלאת 200 שנה לעצמאות יוון, מפגישים בקולאז׳, על דף אחד, את העבר וההווה של יוון והעולם

יובל: בוקר טוב יהודית, מה שלומך בימים אלו?

יהודית: בוקר טוב יובל. שלומי טוב, שמחה אפילו

יובל: שמחה זה טוב. יש סיבה מיוחדת, חוץ מהפרס שבו זכית במקום ראשון בתחרות בבריטניה לרגל מלאת 200 שנה לעצמאות יוון (מזל טוב!)? או שככה באופן כללי?

יהודית: באופן כללי שמחה לפעמים ופחות בפעמים אחרות, הסחרחרת הרגילה…. שמחה מאוד מהפרס

יובל: אז איך זה קרה? תחרות, בריטניה, 200 שנה לעצמאות יוון…

יהודית: זה קרה במקרה, שוטטות ברשת לחיפוש של משהו אחר לגמרי. נתקלתי במידע הזה, ראיתי את הנושא ותאריך ההגשה והחלטתי להציץ

יובל: ויש לך איזה קשר רגשי או אחר ליוון?

יהודית: הקשר בא דרך לימוד. אני לוקחת קורס נפלא רב־שנים של תולדות תרבות המערב שעיקרו ספרות, אך עם דגש חזק על נקודת המבט הפילוסופית והתרבותית כפי שהיא משתקפת ביצירות. משם שאבתי את האומץ להתעסק עם הנושא הזה שאפילו המארגנים המלומדים כולם הודו שהוא גדול וכבד…

יהודית איל, מקום 1 בתחרות Michael Marks

יהודית איל, מקום 1 בתחרות Michael Marks

יהודית איל, מקום 1 בתחרות Michael Marks

יובל: אז מה היה הבריף? מה היית צריכה לעשות? ומה את יכולה לספר על התהליך?

יהודית: אז מילה אחת על המסגרת כי זה נראה לי חשוב. מדובר בעמותה בשם Michael Marks Awards בבריטניה שעניינה קידום פמפלטים של שירה חדשה באנגלית ובשפות קלטיות. נקודת המוצא שלהם היא שפמפלט (מה שאנחנו נניח קוראים קונטרס המאוגד בכריכה רכה), הוא צורה נגישה ולא מאיימת (פירוש שלי) לציבור כדי להפיץ את אהבת וצריכת השירה.

לקרן מספר שותפים כמו הספריה הבריטית, מוסף התרבות של הטיימס וגם, בין השאר, המרכז ללימודים הלניסטיים בהרווארד ושלוחה שלו ביוון. הקשר היווני הזה הביא לתחרות שלא מן המנין בנושא היווני לכבוד 200 שנה לעצמאות יוון

יובל: הבנתי. אכן חשוב. ובואי נמשיך איתך

יהודית: הבריף היה לשקף את השפעתה של תרבות יוון העתיקה על תרבות המערב; הרבה דברים שקיימים היום הם כידוע ממקור זה. בריף קצת מפחיד, הלכתי איזה יומיים בהתלבטות איומה של מי אני וקטונתי, אבל בסוף זה היה חזק ממני: פתאום משום מקום עמדה לנגד עיני תמונה מסויימת שהייתי חייבת לממש ויהי מה ומשם הכל התגלגל.

נותרו לי רק חודשיים לדדליין אז פשוט הסתערתי בחדווה על הכל , סוג של על החיים ועל המוות, ועשיתי חיים משוגעים עם זה. זרקתי את עצמי בלי חשבון וזה פשוט זרם, לא בלי קשיים, ותוך כדי לימוד בדרך, היה כיף סטודנטיאלי ממש. גדולתו של הבריף היתה שהוא היה אמנם כבד אבל לא הגביל בכלום, אפילו לא בפורמט, חופש אמנותי מחלט!

כל המאמץ שלי היה להפגיש על דף אחד עבר והווה של יוון והעולם. בסך הכל הגשתי שבעה איורים מתוך שמונה שהיה אפשר להגיש. ובסופו של התהליך יצא פמפלט כזה, שבו שירת הזוכה ושמה פיונה בנסון (Fiona Benson) מלווה באיורים ועל השער ובתוך הפמפלט

יהודית איל. צילום: דרי צוראון

יהודית איל. צילום: דרי צוראון

יובל: תגידי משהו על השפה האיורית? הגרפיקה? הצבעוניות? האלמנטים השונים?

יהודית: השפה האיורית היא קולאז׳ית. כל איור הוא עולם סגור כי הוא מייצג נושא שונה, אך יש קו משותף, תחביר דומה. זרקתי לכד היווני הזה הכל – צילומים, רישום, איור במחשב… כדי להבדיל נושא ממשנהו לכל איור יש לוק צבעוני נפרד

יובל: אם אני זוכר נכון את אוהבת להשתמש בקולאז׳ בעבודות שלך (אבל לא רק כמובן). נכון?

יהודית: מאוד. זה נראה לי כמשהו שמבטא את העולם, בטח את העולם של תל אביב. אני שואבת המון השראה מהרחוב ומהגרפיקה של הרחובות

יובל: אז בואי תתני עוד דוגמה או שתיים לעבודות שלך מהתקופה האחרונה?

יהודית: מאחר ואני עושה המון דברים, אביא ארבע דוגמאות: דוגמה אחת היא איור לשער כתב העת לחקר תולדות התקשורת היהודית והישראלית, של מכון רוזנפלד לחקר התקשורת היהודית באוניברסיטת תל אביב, העונה על הנושא הכללי של הגליון: דתות בתקשורת. השנייה הוא קולאז׳, עבודה אישית (אני עושה הרבה פרויקטים אישיים), המורכבת מאלמנטים מפריז ועד רחוב אלנבי, וכן ציור ידני ובמחשב. השלישית אף היא שער ב״קשר״, בנושא פייק ניוז, והוא מתבסס על פאה בלונדינית שרכשתי פעם בשביל פורים… והרביעית היא ספר בנושא מחקר על טעמי המקרא בהוצאת מוסד ביאליק. אחד מעיסוקי הוא עיצוב עטיפות ספרים, בעיקר ספרי עיון

שער בטאון קשר בנושא פייק ניוז

שער כתב העת קשר בנושא פייק ניוז

שער בטאון קשר בנושא דתות במדיה

שער כתב העת קשר בנושא דתות במדיה

MISS WHATEVER

MISS WHATEVER

טעמי המקרא

טעמי המקרא

יובל: איך התגלגלת לספרי עיון? ומה את אוהבת בהבט הזה של העבודה?

יהודית: קיבלתי במפתיע עבודה על ספר אחד, ההוצאה ראתה כי טוב כנראה… הספרים מרתקים וכבדים לעתים, ויש פה אתגר גדול, מה עוד שיש המון שמרנות בתחום. זה מעניין אותי

יובל: מתי זה היה? ספרי קצת על עצמך לטובת מי שלא מכיר.ה?

יהודית: ענין הספרים היה לפני כשמונה שנים.

ביוגרפיה מקצועית קצרה: בוגרת בצלאל עם לימודי השלמה באנגליה על מלגה של המועצה הבריטית לתרבות. אחרי שחזרתי לארץ עבדתי במשרדי פרסום מהגדולים, עבודה שמאד אהבתי אך עזבתי כי עניין אותי לחקור עוד תחומים במקצוע. עשיתי המון דברים במשך השנים: בין השאר איירתי הרבה בעיתונות, הייתי מבקרת העיצוב של דבר; במשך עשר שנים הפקתי, ניהלתי ועיצבתי שישה עמודי אופנה ב״את; ניהלתי את אגודת המאיירים, השתתפתי בתערוכות, לימדתי בוויצו חיפה עיצוב ואיור מספר שנים, וכמובן בכל הזמן הזה עסקתי בעיצוב ואיור

birds

יובל: את הרוב ידעתי אבל לא את מבקרת העיצוב של דבר. קטעים. על איזה שנים אנחנו מדברים? ומה זה אומר? כל מה כתבת?

יהודית: בעבודה בדבר, בשנתיים האחרונות לקיומו, אי שם בתחילת שנות ה־90, עשיתי ביקורות עיצוב ותקשורת חזותית על תערוכות, אך גם על דברים שנראו לי כראויים לתשומת לב הקוראים. כתבת הפרידה שלי היתה הכיף הגדול ביותר: כתבה על מורי ורבי אבנר כץ ז״ל. ראיינתי אותו בקפה שכבר לא קיים ברחוב שינקין, וזה היה סיום מפואר.

בכתבות בדבר, כמו גם בענין אגודת המאיירים, היתה לי מטרה אחת: העלאת מודעות למקצוע, משהו שגם אתה עצמך עושה. זה מה שהתחלנו לעשות בשעתו גם באגודת המאיירים: העלאת המודעות בין השאר על ידי ארגון תערוכות שהראשונה בהם היתה בבית ביאליק, ״איורים חדשים לשירי ביאליק״

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב לספר לפני שנפרדים?

יהודית: מה שחשוב הוא (אחרי שנאחל שהשעמום של הקורונה יעבור כבר) זה לקום בבוקר, אם אפשר שמחים, אך תמיד להיכנס לסטודיו ולדפוק עבודה יצירתית. לא יודעת בשביל מה זה החיים, בשבילי זה זה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. חגית קריינר

    יהודית, ניתקלתי בשמך לראשונה פה. אני מלאת התפעלות מיצירותייך ולא לחינם זכית!!!היצירות מדהימות. כמה ״פשוטות״ ככה מתוחכמות , מלאות תבונה, ידע תרבותי, סימבוליות וכמובן דמיון רב. תבורכי🌹

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden