כל מה שחשוב ויפה
אסף עשת, CLIXO. צילומים: מ״ל
אסף עשת, CLIXO. צילומים: מ״ל

אסף עשת: לכל אורך הדרך היה לי חשוב ליצור משהו שהוא לא יותר מדי מוגדר

קליקסו, הצעצוע שפיתח אסף עשת, משלב עקרונות של צעצועי בנייה קלאסיים (כמו לגו) עם החופש התלת־ממדי של אוריגמי וקיפולי נייר. ״לגלות את המוצר בכל פעם מחדש וליצור ברמה הכי אינטואיטיבית עם מעט ביקורת עצמית ושיפוטיות״

יובל: הי אסף, מה קורה? איפה אני תופס אותך עכשיו, בניו יורק, נכון?

אסף: כן, אתה תופס אותי ביום שימשי בברוקלין ניו יורק

יובל: אז תעשה לנו רגע תקציר הפרקים הקודמים, כמה זמן אתה בניו יורק, מה הביא אותך לשם, ומה מעשיך בעיר הגדולה

אסף: אני גר ועובד בניו יורק כבר עשר שנים. הגעתי לכאן אחרי רצון לשינוי והזדמנות ללמד ב־NYU. תמיד רציתי לגור תקופה בניו יורק וכשהגעתי לתקופת נסיון, התאהבתי בעיר ונשארתי.

אני כבר הרבה שנים מתעסק בהמצאה ועיצוב של צעצועים. יותר מוקדם בקריירה שלי עבדתי עם חברות צעצועים כמו מאטל, טומי ואחרות וכמה שנים אחרי שהגעתי לכאן החלטתי להקים חברת צעצועים משלי בשם Toyish. לפני קצת יוצר משנה השקנו קו מוצרים שנקרא קליקסו (Clixo), שמבחינתי ממש מהווה גיבוש של ידע ותשוקה שנצברה לאורך השנים בעבודה בתחום

יובל: אז רגע לפני קליקסו, שיצא לי לשחק איתו והוא די ממכר, מה עושה לך את זה בצעצעועים? (ולא שזה עניין של גיל אבל בן כמה אתה בכלל?)

אסף: אני בן 47, אבל עדיין מחזיק בסקרנות שמאפיינת ילדים, ואני חושב שזה מה שמדליק אותי בעולם הצעצועים. זה עולם שלם שמתעסק בפליאה ופנטזיה. צעצועים מוצלחים מייצרים הפתעה, גילוי ולמידה בכל פעם מחדש, ועבורי זה תמיד היה משהו שמשך אותי. לפני ההתעסקות עם צעצועים עיצבתי מוצרים שהדגש שלהם מאוד פונקציונלי, וזה קצת שיעמם אותי. רציתי להתעסק בעולם יותר קסום ותמים

יובל: מה למדת ואיפה ומתי? איך הגעת לעיצוב?

אסף: מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי ליצור. ציירתי המון מגיל צעיר, בניתי טיסנים, למדתי אנימציית סטופ־מושן, מלא דברים משכו אותי בעולמות הקריאייטיביים. בתור נער נסעתי הרבה על סקייטבורד (הימים הטובים של הכיכר ברמת השרון) ושם נחשפתי לאופנה וגרפיקה, בעיקר מקליפורניה, שמאוד משכו אותי ופתחו לי את הראש. אני חושב שזה היה הצעד הראשון המשמעותי שלי לעולם הויזואלי ולגרפיקה.

החלטתי אחרי הצבא ללמוד עיצוב גרפי בויטל בפלורנטין, ועשיתי שנת מבוא שבמהלכה התאהבתי בעולם התלת־ממד ובמה שיכול להציע לי. החלטתי לשנות מסלול וללמוד עיצוב מוצר. הלימודים בויטל היו מדהימים. הייתה תחושה באוויר של חלוציות ושאנחנו מקימים משהו יחד עם כל המורים שם. זה היה בשיא של הסדרה פלורנטין וכל האזור שקק חיים. היה ממש כיף

יובל: וואוו. החזרת אותי לגמרי לניינטיז…

אסף: אני עדיין חי קצת בניינטיז ( :

יובל: יפה. אבל בוא נמשיך לשנות ה־20 של המאה ה־21 ולקליקסו. בוא נתחיל בהגדרה היבשה – איך אתה מגדיר אותו?

ככל שהסתכלתי על לגו וצעצועי הרכבה קיימים, הם נראו לי קוביתיים, קשים, חדים, קצת מוגבלים ושייכים לעולם של בנייה והשקפת העולם של מבוגרים על אסתטיקה של לבנים וארכיטקטורה. הבנתי שאני יותר מחובר לעולם הדמיון של ילדים שהוא הרבה יותר ״עגול״ וחופשי ומתפתח מרעיון לרעיון במהירות, ופחות הולך אחרי חיקוי אסתטי, תמה או נמדד במבחן התוצאה

אסף: האמת שהיה לי חשוב לכל אורך הדרך ליצור משהו שהוא לא יותר מדי מוגדר. קליקסו זה צעצוע פתוח שמשלב עקרונות של צעצועי בנייה קלאסיים (כמו לגו) עם החופש התלת־ממדי של אוריגמי וקיפולי נייר. התוצאה מאפשרת לילדים, ואפילו למבוגרים, לגלות את המוצר בכל פעם מחדש וליצור ברמה הכי אינטואיטיבית עם מעט ביקורת עצמית ושיפוטיות

יובל: מאיפה הגיע הרעיון? מה היה הטריגר?

אסף: וואוו, שאלה טובה. זה לא שקמתי בבוקר אחד, הסתכלתי במראה וזה נולד כרעיון. קליקסו נולד מתוך תהליך למידה שלי לאורך הרבה שנים בתחום והבנה של מה הופך צעצוע לטוב, ומה אני יכול ליצור שהוא שונה ממה שילדים שיחקו בו עד אז.

שנים שאני מלמד באוניברסיטה איך לגבש רעיונות ולטפח יצירתיות ועובד הרבה עם נייר. באיזשהו שלב הבנתי והרגשתי שצריך להיות קיים משהו שמאפשר בנייה פשוטה בחופש הצורני והתלת־ממדי שיש בנייר. וכשזה קרה, ככל שהסתכלתי על לגו וצעצועי הרכבה קיימים, הם נראו לי קוביתיים, קשים, חדים, קצת מוגבלים ושייכים לעולם של בנייה והשקפת העולם של מבוגרים על אסתטיקה של לבנים וארכיטקטורה.

הבנתי שאני יותר מחובר לעולם הדמיון של ילדים שהוא הרבה יותר ״עגול״ וחופשי ומתפתח מרעיון לרעיון במהירות, ופחות הולך אחרי חיקוי אסתטי, תמה או נמדד במבחן התוצאה. הבנתי שאני יוצא לדרך ומתחיל לפתח אלטרנטיבה וחיבור למקום מאוד בסיסי ויצירתי בעולם של ילד

יובל: ואז? מה אתה יכול לספר על התהליך עד למוצר הסופי?

אסף: כשהרעיון רק התחיל להתגבש נפגשתי עם ירון ברלב, חבר יקר ואיש פיתוח מחונן, שעד אז ייצר עפיפונים לגלישה (צעצועים למבוגרים) :). יצא לנו לעבוד יחד בעבר ותמיד היה תענוג גדול. ישבנו בסלון שלי בברוקלין, סיפרתי לו על החזון ולשנינו היה ברק בעיניים. החלטנו לשלב כוחות ולעבוד על זה יחד כשותפים. הבנו מהר מאוד את הפוטנציאל והתחלנו לרוץ קדימה.

הרבה עבודה והמון למידה לכל אורך הדרך. השקנו את קליקסו, ואפילו פתחנו חנות ראשונה בברוקלין בסוף הקיץ שעבר, אבל קדמו לזה שנתיים וחצי של פיתוח עם למעלה מ־1,000 דגמים, מחקר חומרים, אינספור טסטים עם ילדים, הורים ומחנכים, שנתנו לי ולצוות שלי אפשרות לשפר ולהביא את קליקסו לשלב שידענו שאנחנו מוכנים לייצור ולצאת לשוק.

באופן אישי היה חשוב בכל התהליך הזה שאנחנו בונים קונספט ואקו־סיסטם שלם מעבר למוצר עצמו, ולא רק מתעסקים ברעיון נקודתי. כלומר, היום אנחנו נמצאים במקום שאנחנו יודעים איך המוצרים שלנו מתפתחים, לאן אנחנו הולכים, ואנחנו אפילו בונים את המכונות על מנת לייצר אותם – וגם שם מחדשים לא מעט. כשהייתי יותר צעיר בקריירה התעסקתי אך ורק ברעיון ולא הבנתי כמה כל מה שמסביב חשוב על מנת שזה באמת יצליח.

אני חושב שגם חשוב ללמוד מהילדים וההורים אחרי שהמוצר יוצא לשוק ולהשאיר מקום להבין לאן זה צריך להתפתח, מה חסר, מה ״האמת״ של המוצר. אחד הדברים המיוחדים בקליקסו הוא שבחיים לא דמיינו עד הסוף (ולא רצינו) מה ילדים מסוגלים לעשות מזה – אני כל יום רואה דברים מדהימים שילדים עושים ששולחים אותנו חזרה לתכנן ולהבין מה הלאה

יובל: מה לדוגמה? מה הכי הפתיע אותך?

אסף: לדוגמה, כשאני רואה שילדים בונים ומבינים איך ליצור בקליקסו יותר מהר ממבוגרים. הם גם הרבה פחות שיפוטיים, וכשילד בונה לדוגמה כלב, זה יכול להיות הרבה יותר חופשי וב־100 צורות שונות, אבל מבוגר ממש צריך לראות כלב על כל אבריו והרבה יותר ״מדוייק״.

יש לי פה שכן, ילד בגיל 6 על הספקטרום, שמגיע לחנות כמעט כל יום לשחק בקליקסו (ועם הכלב שלי, שיש להם קשר קסום), והוא בונה דברים שפשוט משאירים אותנו עם פה פעור. אמא שלו מקסימה ושולחת לי באינסטגרם דברים שהוא עושה בבית כמעט כל שבוע וזה מהמם. זה פשוט מרגש לראות איך זה מתחבר למקומות נכונים ומשחרר ילדים לבנות ללא גבולות

יובל: מקסים. אז השאלה שאני הכי רוצה לשאול זה איך צעצוע פיזי מתקבל היום בעולם הדיגיטלי של משחקי המחשב המציאות הרבודה והמטאוורס? מה הוא צריך להיות כדי להצליח?

העולם הדיגיטלי לא ייעלם, אני גם לגמרי מבין את היתרונות שמשחקים כאלו מציעים לילדים ולהורים. אני חושב שעבורי זה מתחיל בהבנה שאין טעם להילחם בזה ושיש זכות קיום לשני הדברים

אסף: העולם הדיגיטלי לא ייעלם, אני גם לגמרי מבין את היתרונות שמשחקים כאלו מציעים לילדים ולהורים. אני חושב שעבורי זה מתחיל בהבנה שאין טעם להילחם בזה ושיש זכות קיום לשני הדברים. יחד עם זאת, אני מאמין שאנשים תמיד רוצים לחזור לדברים פיזיים, פשוטים שמנתקים אותם קצת מהמסך השטוח והמידע הרווי שמציף אותם. הקורונה האיצה את זה והוכיחה את הרצון וההבנה של הורים שזה גם מאוד חשוב להתפתחות, לפוקוס וללמידה של ילדים.

דבר נוסף שמאתגר, אבל גם מעודד אותי, הוא שצעצועים פיזיים של היום צריכים ללמוד ולהסתגל למצב החדש שנוצר. בסופו של יום הם צריכים לייצר יותר רבדים וגמישות מחשבתית, שפעם אולי פחות ראינו בצעצועים, אחרת זה פשוט משעמם ילדים מהר מדי. אחד הדברים שיש לדוגמה בקליקסו, מעבר לחופש בבנייה, הוא רובד נוסף שעובד במקביל ומציע פידבק תחושתי וקולי של חיבור הצורות, שממש מספק וגורם לילדים להמשיך לבנות כמעט ברמה התת מודעת

יובל: וזה משהו שתכננת, הפידבק הקולי הזה?

אסף: כן, כמובן. רק על הפיצ׳ר הזה השקענו המון עבודה וניסויים לדייק את התחושה למשהו שעובד נכון

birds

יובל: אז מה עכשיו? יש מחשבות על פיתוחים עתידיים?

אסף: בטח, כל הזמן. היום אנחנו קצת יותר חכמים לגבי מה צריך להגיע הלאה. לפעמים הרעיונות והרצון להגשים אותם זה דבר שעובד יותר מהר, אבל כשמוציאים מוצר חדש עם לוגיקה חדשה לשוק צריך להתאפק ולהבין שצריך לעשות הכל בשלבים וקצת יותר לאט. לוקח זמן להגיע למודעות בשוק ולאנשים להתרגל למוצר וצריך להתאים את הקצב.

אבל אני ממש מתרגש לקראת מה שאנחנו נוציא הלאה – יש מלא דברים סופר מגניבים!

יובל: מהמם. נמתין בסבלנות. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים? אולי איפה אפשר לקנות?

אסף: התחלנו באמריקה הגדולה אבל מתרחבים לאט לאט לעוד מדינות והיה לי הכי חשוב להביא את זה לישראל כמה שיותר מהר. בארץ חברנו לליאורה המדהימה מענטל, שיש לה נסיון רב שנים להביא לארץ אחלה צעצועים. התחלנו ממש לפני כמה חודשים והיום אפשר למצוא את קליקסו בלא מעט חנויות, ממוזיאון תל אביב, מריונטה וטויסים ועד חנויות מעולות בירושלים, רמת גן וצפון הארץ, או בחנויות כמו מקום השראה באלוני אבא ורבים וטובים אחרים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. בועז קוסטר

    כל הכבוד אסף על מוצר נהדר וכתבה מקסימה – המון הצלחה לוקאלית וגלובאלית!

  2. Gil

    Looks really cool, where can I buy this?

  3. יואב זיו

    כל הכבוד אסף, בהצלחה!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden