כל מה שחשוב ויפה
מאי וויטסון. צילומים: מ"ל
מאי וויטסון. צילומים: מ"ל

פרס עזריאלי לפרויקט המציע להפוך טחנת קמח לבית ספר לאדריכלות

דנה עזריאלי: העבודות שהוגשו לתחרות מרגשות, וניכר בהן רצון לשינוי ולפתרון סוגיות חברתיות וערכיות

בשנה ה־18 לקיומה של מסורת הענקת פרס על שם דוד עזריאלי לפרויקטים מצטיינים של סטודנטים לאדריכלות, הוכרזו הזוכים בשבוע שעבר: מאי וויטסון מאוניברסיטת תל אביב, שקטפה את המקום הראשון, ליבת שרה עדן ויובל ידלין מבצלאל, שזכו במקום השני, ואסמא אבורייא מהטכניון, שזכתה במקום השלישי.

התחרות נושאת הפרסים היא חלק מפעילותה של קרן עזריאלי לעידוד ותמיכה במצוינות וביצירתיות של תחום התכנון האדריכלי, ומידי שנה מוגשות לתחרות 15 עבודות גמר של סטודנטים בבתי הספר לאדריכלות בארץ. השנה, לדברי דנה עזריאלי, יו״ר קרן עזריאלי ישראל ויו״ר קבוצת עזריאלי, כל העבודות היו מרגשות וניכר בהן רצון לשינוי; הן בניסיון לפתור סוגיות חברתיות ע״י ניצול משאבים קיימים ובנייה מחודשת, והן בשאיפה לקדם הכלה וחיים משותפים, ערכי חינוך, דת ודמוקרטיה ועוד.

מאי וויטסון

מאי וויטסון

טקס הענקת הפרסים התקיים השנה באופן מקוון, וחבר השופטים הורכב מאדריכלים בכירים בזירת התכנון המקומית: פרופסור אלינער קומיסר־ברזקי, אדריכלית ומתכננת ערים, שכיהנה בעבר כדיקנית ביה״ס לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, כמתכננת מחוז ירושלים במשרד הבינוי והשיכון וכמהנדסת העיר; אדריכלית רחל פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון במשרד יסקי מור סיון אדריכלים, שזוקפת לזכותה הובלת פרויקטים רחבי היקף שביצע המשרד בארץ ובחו״ל; אדריכל גידי בר אוריין, בעלים משותף של משרד בר אוריין אדריכלים, הנודע בזכות עשייתו הפורייה בתחום ההתחדשות עירונית בתל אביב יפו; אדריכל גיל שנהב, שותף בכיר בכנען שנהב אדריכלים ומייסד בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית; ואדריכל גבי בועז־עובד, אדריכל ראשי ומנהל תכנון בקבוצת עזריאלי.

״הטחנה הבאה״, הפרויקט הזוכה של מאי וויטסון, בוגרת בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, מציע התערבות בטחנת הקמח הממוקמת במפגש הרחובות שלבים ודרך בן צבי ביפו, והסבתה לבית ספר לאדריכלות, כהמשך לקמפוס מכללת תל אביב יפו הסמוך, ותוך שימור רוח המקום היצרני ושילובו במרקם העירוני המתהווה. השימוש החדש המוצע למקום מקפל בתוכו תפיסת עולם מקיימת, לצד דיאלוג פילוסופי שבו אובייקט שאיבד ממשמעותו בהקשר אחד הופך לסימן חדש בהקשר אחר, ומקנה למרחב משמעות מעגלית, שנעה במתח שבין ארעיות ונצחיות.

הפרויקט של וויטסון מכבד את המבנה הקיים ומתייחס לאיכויות של חלליו, בעודו חותר לייצר יחסי גומלין בין החוץ והפנים, בין הישן לחדש, בין התוכן החדש שנוצק לתוכו לבין החלל, ובין הטחנה למרחב העירוני.

בנימוקי הזכייה במקום הראשון, ציין צוות השופטים את העניין שטמון בפרויקט מבחינת הקשרו ומבחינת המטרה שעמדה בבסיסו, כמו גם את איכות התכנון, את תשומת הלב לפרטים, ואת ההתייחסות המכבדת למקום, לבניין ולחומר הקיים במרקם האורבני. עוד ציינו השופטים כי ״הפרויקט מתאים מאד לבית ספר לאדריכלות, כשבתוך החופש המוחלט ליצור האדריכלית אינה מציגה מוצר חדש אלא בוחרת ליצור ׳בתוך קופסה קיימת׳״.

birds
ליבת שרה עדן ויובל ידלין

ליבת שרה עדן ויובל ידלין

ליבת שרה עדן ויובל ידלין

״הר מוביל עמק״, הפרויקט של ליבת שרה עדן ויובל ידלין, בוגרות בצלאל, מציע מחשבה מחודשת על תעלת המוביל הארצי היוצאת משימוש בבקעת בית נטופה, תוך עיסוק במערכת היחסים המורכבת שבין תשתית, מרחב ואדם. הפרויקט מציע פיתוח ממוקד של נקודת המפגש בין תשתית הבטון של המוביל הארצי עם הציר שבין בועיינה־נוג׳ידאת לעילבון, והפיכתו למוקד חינוכי־חקלאי; למרחב המספק מגורים לצד לימודים ורכישת ידע חקלאי, תעסוקה לתושבים מקומיים, ואפשרות לקידום פעילות מחקרית לטובת ענפי חקלאות הבקעה.

באמצעות הפיתוח הממוקד של תוואי המוביל הארצי, התעלה הופכת מגורם קוטע לחלק אינטגרלי מהמערכת הביוספרית הקיימת, ומעצימה את המתח הייחודי שבין ההר לעמק בבקעה. בתוך כך הפיתוח יכול לחזק את מעמדה של הבקעה, הן כאתר תיירות לאומי והן כאתר מורשת חקלאית עולמי.

״בחירת הנושא בפרויקט, שמתמקדת בהפיכת המפריד למחבר בשילוב של אוכלוסיות, שימושי קרקע בינוי ופינוי, ראויה לציון״ נאמר בנימוקי הבחירה של השופטים, אשר ציינו גם את הרגישות וההבנה שעלו מפיתוח הנושא ואת החקר המעמיק שהיה כרוך בו כראויים להערכה. לדבריהם ״הפרויקט מתבסס על רעיון של שימוש באלמנט קיים והפיכתו למארגן של מרחב, תוך זיהוי הפוטנציאל ועשיית RE USE בדומה למה שנעשה בהיי ליין שבניו יורק או בפארק המסילה בתל אביב״.

אסמא אבורייא

אסמא אבורייא

אסמא אבורייא

״תהליך א־פורמליזציה״, הפרויקט של אסמא אבורייא מהטכניון, שזכתה במקום השלישי, בוחן את מרחב הנגב כזירת התנגשות בין תכנון פורמלי־ממסדי לבין תהליכי ארגון עצמי וא־פורמלי שהתגבשו לאורך הזמן במרחב, ומתמקד ביישוב הבדואי אבו תלול כמקרה מבחן. הפרויקט בוחן ארבעה ממדים מרחביים ביישוב: התרחבות מגורי המשפחה הגרעינית, תוואי השטח והנוף, מבני הציבור ותשתיות המים, ודרכם מציע פרדיגמת תכנון חדשה המייצרת משא ומתן בין התכנון הפורמלי־ממסדי לבין דפוסי הצמיחה שנחשפו מלמידת החברה והתרבות המקומיים. דיאלוג זה מוצג בתכנון המרחב ובאדריכלות באזור התפר בין המרקמים הבנויים, ומציע הכלה של ערכים סותרים ומשלימים במרחב הציבורי והפרטי בכפר.

״זהו פרויקט אופטימי הצופה לעתיד נכון יותר״ ציינו השופטים בנימוקי בחירתם. ״הפרויקט נוגע בדואליות אמיתית של שתי שפות תכנון, כפי שהן המשתקפות בשתי תרבויות שונות. הפרויקט שואף לבנות אפשרות לדיאלוג וחיים משותפים בין שתי התרבויות, תוך יצירת מרחב אפשרי להתפתחות מקבילה. הרעיון שבבסיס הפרויקט מעודד חשיבה אודות האופן שבו תרבות משפיעה על תכנון אדריכלי ומחבר בין תהליכים פורמליים ובלתי פורמליים, תוך שילוב המצב הגיאוגראפי התשתיות ומבנה הקרקע״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden