כל מה שחשוב ויפה
גור ענבר, סטודיו נחשון, ארקו קולקשיין, איתי בר און. צילומים: נעם בן גוריון מוסרי
גור ענבר, סטודיו נחשון, ארקו קולקשיין, איתי בר און. צילומים: נעם בן גוריון מוסרי

LOCAL DOT COM: המסע של אורי סלע אחר העיצוב הישראלי

במקום שהבית יהפוך למחסן של אלי אקספרס, אורי סלע מרימה בספר חדש למעצבות ולמעצבים המקומיים, למרות שאם תשאלו אותה אין כזה דבר ״עיצוב ישראלי״

יובל: הי אורי, מה קורה? לא כל יום (אני מניח) שאת מוציאה ספר חדש

אורי: הכל טוב. אכן

יובל: יפה. אולי נתחיל בשם? LOCAL DOT COM (אהבתי!)

אורי: תודה 🙂 חיפשתי שם שיעביר את המסר שהמקומי הוא בעצם גם בינלאומי. כל מעצב מהמעצבים שבחרתי יכול וראוי לדעתי לשחק גם בזירה הבינלאומית. ומעבר לכך, היום בלחיצת כפתור כל לוקלי הוא גם בינלאומי

יובל: אז מאיפה הגיע הרעיון להוציא ספר על עיצוב ישראלי? ובאותה הזדמנות מתבקש שתספרי על עצמך בכמה מילים

אורי: בעשור האחרון אני מנהלת את LINERS, ארגון לטיפוח יזמות בשוק המקומי. הרקע שלי הוא תעשיה וניהול, באתי מעולמות של ניהול שיווק והתגלגלתי לכתיבה בדה מרקר, על רקע מיזם אופנה שניהלתי בעבר. רצה הגורל ועם היציאה לעצמאות חליתי בסרטן השד, וזה טיפה טרף את הקלפים 🙂 התמודדתי עם שנה של טיפולים ולאחריה חזרתי בנחישות להקים ארגון שישקף את הרעיון שאני מאמינה בו.

אם אני מוציאה את מי שעוסק בתחום, אני חושבת שאין מספיק דגש לעשיה המקומית. העשיה הזאת חשובה הן ברמת הערך של תמיכה בכלכלה מקומית, ביוצרים שמקיפים את האזור הגאוגרפי שאתה גר בו, סוג של סולידריות, והן משום שהיא מייצגת ערכים של מקוריות, אינדווידואל ואלו ערכים שמאוד חשוב לטפח כחברה וכפרטים בתוכה

עיצוב: אביגיל ריינר, הסטודיו

עיצוב: אביגיל ריינר, הסטודיו

יובל: ואיך משתלב בכל זה כתיבה על עיצוב?

אורי: אני כותבת עיצוב כבר שנים רבות. עוסקת בתוכן שקשור לעולמות העיצוב והיה לי קל לבטא באופן הזה את הרעיון שלי.

יובל: אז רק גם נגיד שכמה שנים את כבר כותבת על עיצוב בישראל היום?

אורי: בישראל היום אני כותבת קצת יותר משנה

יובל: ומתי עלה הרעיון לכתוב ספר? ואיך התגבש על מה ומי לכתוב?

אורי: בשלוש השנים האחרונות ערכתי תחקיר על פיתוח טעם אישי ואינדווידואל. התחקיר התבסס ברובו על המון המון המון שיחות עם אנשים. לפעמים הם בכלל לא ידעו שאני עורכת איתם תחקיר.

שמתי לב שאנשים קונים דברים לבית כשהערך המרכזי הוא הערך האסתטי. כלומר, נכנסים לאלי אקספרס וקונים ואזה ב־2 דולר. שמתי לב שערכים אחרים לא באים בעת הקניה שלהם לידי ביטוי, למרות, שחלק גדול מהם מאמין בערכים הללו (לדוגמה, של תמיכה בכלכלה מקומית או של עבודת כפיים).

באופן הזה הבית הופך להיות מחסן של המון דברים יפים מאלי אקספרס אבל לא מחובר אליהם שום סנטימנט או ערך אחר מבלבד היופי. הבנתי שאם אדגיש את הערך של עבודה עמלנית, יצירת כפיים, אאיר את היוצר המקומי, פשוט שיידעו שהוא קיים. אז אולי אצליח להעלות את המודעות ולגרום לשלב בין כל הרכישות גם רכישה שהיא ערכית יותר.

מאוד התלבטתי לגבי הפורמט. לא היה לי ברור שזה יהיה ספר. בעיקר משום שהספרים מאוד מחוברים למשהו מסחרי מאוד ורציתי לברוח מזה, אבל בסופו של דבר הבנתי שזאת הפלטפורמה המתאימה ביותר למה שרציתי להגיד ולאיך שרציתי להגיד

גור ענבר

גור ענבר

מון שרי, נועה פיין, סטודיו קוזי, אדם שלוי, מאור אהרון

מון שרי, נועה פיין, סטודיו קוזי, אדם שלוי, מאור אהרון

גור ענבר, סטודיו רייש, סטודיו VALLER, סטודיו NACHSHON

גור ענבר, סטודיו רייש, סטודיו VALLER, סטודיו NACHSHON

מאור אהרון

מאור אהרון

אורי סלע. צילום: נעם בן גוריון מוסרי

אורי סלע. צילום: נעם בן גוריון מוסרי

יובל: איך בחרת את המשתתפים? יש הרי כל כך הרבה (וגם המון טובים)

אורי: ווואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו זה היה קשה. ביקרתי בהמון המון המון מקומות. מעבר לטכניקות ותהליכים מעניינים ובשורה עיצובית, הכנסתי גם פן אישי כפילטר נוסף. את הפריטים של כל אחד מהמעצבים שבחרתי הייתי שמחה לראות גם בביתי הפרטי. ועדיין היה לי קשה. אני חושבת ש־LOCAL DOT COM הוא פרויקט הרבה יותר גדול מספר ולכן יש לי תחושה שבמהלך הזמן אמצא את הדרך לשלב עוד מעצבים ראויים

יובל: אז אני יודע שזה קשה אבל אין ברירה: תני דוגמה ל-2-3 מעצבות ומעצבים שמשתתפים בספר ותסבירי למה החלטת להכניס אותם

אורי: חחחחחח זה באמת קשה. אמממממ סטודיו נחשון – הם ההוכחה ליצירה שנראית אדריכלית ומתוחכמת, ומציעה באותה הנשימה חוויית משתמש נגישה ונוחה. וגם הירידה לפרטים עד רמת המחברים.

תמר דגני – אורגת שטיחים סופר מקוריים אבל מה שמקורי יותר הוא טכניקת הייצור שלה שבה היא משלבת חוטי ברזל שמחלידים וצובעים את הטקסטיל. התוצאה מרהיבה (לטעמי) ולדעת כיצד היא יוצרת את המוצר הופך אותם מרהיבים עוד יותר.

דפי רייס דורון העניקה את אחת האינטרפרטציות העכשוויות לסמל המיסטי של עין הרע. סמל שאפילו סובל במידה מסוימת מזלזול, הפך אצלה לפריט דקורטיבי עם משמעות. מרכז האישון הוא מערך של מראות שיוצרות השקפות אין סופית שהיא סוג של השתקפות אל תוך עצמינו. וחוץ מזה שמדובר בכדור זכוכית מקסים

יובל: מסכים. יופי של דוגמאות. בואי נדבר על הטקסט ואז (ספוילר) תבוא השאלה הקשה באמת. אבל לפני: איך ארגנת את הטקסט? כי ראיתי לדוגמה שההתחלה היא תמיד סיפור המותג ולא הסיפור, או הסיפור של המעצב.ת. האמנם כולם מותגים?

אורי: אני מניחה שאם הייתי נותנת שלוש דוגמאות אחרות היית מגיב אותו הדבר כי באמת מדובר בנבחרת מוכשרת מאוד. הטקסט עדיין לא ערוך מבחינת סדר ההופעה שלו, אני מרשה לעצמי עוד מעט לחכוך בעניין הזה כך שיהיה הנכון ביותר.

יש בטקסט המון רבדים – יש סיפור של המותג, וסיפור מכונן של המעצב עצמו על הנקודה שבה בחר במקצוע (או שהמקצוע בחר בו), וגם סיפור (זה ספוילר קטן) על הרכישה המשמעותית הראשונה של פריט מעוצב. זה הוליד סיפורים מקסימים ומרגשים. המעצבים שלחו את התמונות של המוצרים המעוצבים שקנו לפני 20 ויותר שנים זה מקסים!

יובל: את חייבת לתת דוגמה עכשיו

אורי: ווואייייי אוקי הכייייי ספוילר אמאל׳ה

הבחירה של תומר נחשון – הוא בחר באולר של חברה בתפוצה בינלאומית מוכרת בתחום, Laguiole, שמזוהה עם סגנון חומרים ופרטי גמר מסורתיים. הסכין מאוד נפוצה בצרפת ובאזור הדרום במיוחד ואף באזורים הכפריים נפוץ שנושאים אותה ביום יום.

יחד עם זאת מה שמשך את תשומת הלב שלו הוא העיצוב המסורתי בשילוב עם גמרים מודרניים וחלקים, המתכת בגמר מט וידית העץ אינה אקספרסיבית אלא מעץ אבוני חלק ושחור מוחלט, ללא פיתוחים או קישוטים.

האולר הזה כמובן אצלו עד היום והוא מסמל עבורו משהו. זה הערכים האלו שאני מדברת עליהם, החיבור, הכוונה, הסיפור שעומד מאחורי מה שאנחנו עושים ובמה שאנחנו בוחרים

יובל: יכול להבין למה הוא בחר את זה. ועכשיו לשאלה הקשה: אז מה זה עיצוב ישראלי? בישראל? יש כזה דבר? מי שתקרא את הספר, מה היא תבין?

סטודיו iota, ארקו קולקשן

סטודיו iota, ארקו קולקשן. כפולות מתוך הספר בעיצוב הסטודיו

סטודיו רייש

סטודיו רייש

סטודיו ויהי

סטודיו ויהי

סטודיו NACHSHON

סטודיו NACHSHON

יעל פוליאקוב

יעל פוליאקוב

אורי: אני חייבת לומר, וזאת כמובן רק ואך דעתי האישית – אני לא מוצאת שיש דבר כזה עיצוב ישראלי. יש עיצוב ישראלי כי הוא מעוצב בישראל אבל ממש לא מעבר לזה. אני מרגישה שהוואזה של גור ענבר תהיה רלוונטית גם בסלון במילאנו וסט כוסות האספרסו של סטודיו דווקא יכול להימכר בלב הסוהו של מנהטן. אני כן חושבת במונחים של כלכלה מקומית אבל בעיני אין כזה דבר עיצוב ישראלי.

מי שתעיין בספר תקרא את הסיפור שעומד מאחורי היצירה, אני הייתי רוצה שהיא תבין שעיצוב הוא לא רק ואזה יפה הוא עולם הרבה יותר רחב, שנעים להיכנס אליו, להכיר אותו, לבוא איתו במגע. זה הופך את הבחירות שלנו להרבה יותר משמעותיות. הייתי רוצה ליצור חיבור בין הקראת לבין המעצבים שבספר, לערכים שהם מייצגים, למקומות שמהם הם באים

יובל: אז עוד שאלה: מה הסיפור עם מובילי הדיעה? מה קורה שם, למה זה היה לך חשוב?

אורי: אני רוצה להנגיש את העיצוב ככל האפשר. יש משהו מאוד מוזיאלי בתפיסה כשאומרים עיצוב ישראלי. רציתי להראות כיצד אפשר להביא את העיצוב לידי ביטוי בתוך חללים ביתיים מעוצבים.

בחרתי מובילי דעה שהם עצמם מזוהים עם מקוריות ואינדווידואל. רציתי להראות דרך הבחירות שלהם סוג של הצעות הגשה לחללים שעוצבו כולם על טהרת העיצוב המקומי. הבחירות שלהם מלוות גם בנימוק הבחירה וזה מעניק ממד מעניין נוסף.

יובל: לא בטוח שהבנתי מה הם בחרו ואיזה חללים מוצגים שם: הפקה מיוחדת? זה הבית שלהם? זה הם בחרו מתוך המעצבים שמשתתפים בספר?

אורי: כל אחד בחר חלל – פינת אוכל, חלל מגורים או פינת כתיבה. הם קיבלו אתר ובו היו כל פריטי המעצבים שמופיעים בספר, ובחרו את הפריטים לחלל שבחרו. אל בחירת הפריטים הם צרפו את נימוק הבחירה ועל בסיס ובהשראת אלו, עוצבו סטים של חללים, שצולמו בהפקת צילומים מיוחדת שנערכה עבור הספר.

יובל: הבנתי! כלומר ככה את יכולה להראות לא כל מעצב בנפרד אלא חיבורים

אורי: בדיוק!

ארקו קולקשן, סטודיו NAMA, סטודיו מבוע, מאור אהרון, סטודיו דווקא

ארקו קולקשן, סטודיו NAMA, סטודיו מבוע, מאור אהרון, סטודיו דווקא

סטודו רייש, סטודיו VALLER, סטודיו NACHSHON, סטודיו iota, ארקו קולקשין

סטודו רייש, סטודיו VALLER, סטודיו NACHSHON, סטודיו iota, ארקו קולקשין

ארקו קולקשין, תמר ברניצקי

ארקו קולקשין, תמר ברניצקי

נועה פיין, ABS אבי בן שושן, גור ענבר, עדי ניסני, סטודיו דווקא

נועה פיין, ABS אבי בן שושן, גור ענבר, עדי ניסני, סטודיו דווקא

יובל: יפה. אז רק לפני שנסיים – מילה על קמפיין ההדסטארט?

אורי: בחרתי מתוך עקרון לא לגייס חסויות מסחריות ולא לגבות תשלום מהמעצבים. זאת הסיבה שבחרתי במימון המונים. השקעתי המון בספר, בשלב הראשון מכיסי, וכרגע מגייסת את הסכום הדרוש לסיום ההפקה – גרפיקה, הדפסה וכאלה. כל רכישה מקדמת את הפרויקט אל קו הסיום, וכולי תקווה שירכשו מלא ספרים ואני אוכל להדפיס את הספר ♥️😇♥️

בהדסטארט זה הכל או כלום. קצת מלחיץ אבל אני רואה שיש התעניינות טובה וזה כיף ♥️ הלוואי שימשיך ככה

יובל: אינשאללה. מה עוד? אולי מילה על העיצוב והפורמט? בכל זאת ספר עיצוב…

אורי: אביגיל ריינר ואור סגל מ״הסטודיו״ הן המעצבות הגרפיות של הספר, שהולך להיות צבעוני מאוד. כל מעצב יאופיין בצבע אחר. זה גם יפה בעין וגם מעלה מאוד את הרמה האינטואיטיבית של הדפדוף בספר. ותהיה גם מהדורה מוגבלת של 250 עותקים שבה יופיעו עוד אלמנטים קצת יותר מיוחדים בעיקר מתוך תהליך העבודה על הספר.

יובל: אחלה. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שניפרד?

אורי: שיהיו לכולנו ימים טובים ומעוצבים ♥️

birds

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden