כל מה שחשוב ויפה
ניני ורשבסקי. צילום: נעם בן גוריון מוסרי
ניני ורשבסקי. צילום: נעם בן גוריון מוסרי

ניני ורשבסקי מפרק את המרחב הביתי ומנסה להפוך אותו למקום מכיל ומיטיב

בספרו החדש ״עיצוב. חדשנות. טכנולוגיה״ האדריכל ניני ורשבסקי מתייחס לשינויים שעובר עולם עיצוב הפנים הודות לטכנולוגיה, חידושים, שפות עיצוביות, חומרים וגם - כמובן - בעקבות הקורונה

״השנתיים האחרונות, על כל תקופות הסגרים וחוסר הוודאות שהביאו אותן, חידדו בקרב הציבור את ההבנה לגבי חשיבותו של הבית בחיים שלנו. לא רק בהבט של פרקטיקה, אלא גם בהבט של BEING, המקום המכיל שגורם להרגיש בו הכי נוח״, אומר האדריכל ניסן (ניני) ורשבסקי, מחברו של הספר ״עיצוב. חדשנות. טכנולוגיה״ שראה אור בהוצאת Seeon Strategic Books.

הספר מפרק לגורמים את המרחב הביתי העכשווי, מנתח את תפקידו של כל חלל וחלל תוך סקירת עברו והבנת השימוש הנכון בו היום. הוא מעלה רעיונות, מצייד את קוראיו במידע טכנולוגי חדשני ורלוונטי, ונותן המלצות שתכליתן לסייע להפוך את הבית למקום נוח, מכיל ומיטיב. ״הספר נועד להיות ׳פשוט׳ – במובן הטוב ביותר של המילה״, אומר ורשבסקי. ״תכליתו היא להוציא את נושא עיצוב הבית ממגדל שן אליטיסטי, שנקשר אליו לא פעם, ולהנגיש אותו בצורה בהירה לכולם. רוב המידע היום מגיע דרך האינטרנט, אבל זו לא אותה חוויה כמו שספר ידידותי וקל להבנה יכול לספק״.

כריכת הספר ״עיצוב. חדשנות. טכנולוגיה״

כריכת הספר ״עיצוב. חדשנות. טכנולוגיה״

אדריכלית דנה אוברזון. צילום: עודד סמדר (צילומים מתוך הספר״עיצוב. חדשנות. טכנולוגיה״)

אדריכלית דנה אוברזון. צילום: עודד סמדר (צילומים מתוך הספר ״עיצוב. חדשנות. טכנולוגיה״)

ורשבסקי, בוגר המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ובעל תואר שני במקרקעין טכניון, מרצה במחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון, ובשנים 2012-2019 אף עמד בראשה. כשהוא אינו עסוק באקדמיה, הוא בעליו של סטודיו לתכנון ויזמות, שמתמקד באזורים מורכבים, בעיקר בבת ים. ״התחלתי את הסטודיו כמיזם פרו בונו, בעקבות קשר אישי שהוביל אותי לדיירים שקיבלו התראה על כך שהבית שבו הם מתגוררים הוא מבנה מסוכן. משם זה התגלגל הלאה, לפעילות תכנונית־יזמית בקנה מידה שמקיף שכונות שזקוקות להתערבות בסביבה לטובת שיפור תנאיהן, חזותן ורווחת התושבים שלהן״.

בתקופות הסגרים היה לי פתאום יותר זמן פנוי, והשהייה בבית האירה לי עוד ועוד תובנות והקשרים חשובים שכרוכים בעיצוב מרחב ביתי, וסייעה לי למקד את המחשבה על מה ספר כזה צריך להביא איתו

הרעיון לכתיבת ספר שעניינו עיצוב חללי הבית הולך איתו כבר מספר שנים, כך הוא מספר, והתקופה שטרפה את שגרת החיים כמו שהכרנו אותה – היוותה בעבורו טריגר למימושו. ״בתקופות הסגרים היה לי פתאום יותר זמן פנוי, והשהייה בבית האירה לי עוד ועוד תובנות והקשרים חשובים שכרוכים בעיצוב מרחב ביתי, וסייעה לי למקד את המחשבה על מה ספר כזה צריך להביא איתו״.

בין פריז לחולון

תחום עיצוב הפנים קרוב ללבו של ורשבסקי מאז תחילת שנות האלפיים, אז נסע לפריז והשתלב בעבודה כמנהל פרויקטים בסטודיו של המעצב המוביל אלברט פינטו. שם, לדבריו, נפתח בפניו עולם ומלואו.

״אמנם כבר הייתי אדריכל, אבל בסטודיו של פינטו הבנתי עד הסוף מהו ערכו של עיצוב פנים; מהי החשיבות שלו במובן של חללים נוחים, מעניינים ומסבירי פנים, ומהי משמעותו של ׳טוטאל דיזיין׳. הלקוחות של הסטודיו נמנו על מעמד של בעלי יכולת כלכלית (בלשון המעטה), והעבודה הייתה מגוונת. עיצבנו דירות ובתים פרטיים, חללי מסחר יוקרתיים, יאכטות ומטוסים פרטיים, ואפילו תהליכים מרתקים של שימור טירות עתיקות. העבודה עם פינטו הייתה חוויה נפלאה בעבורי כמתכנן וכאיש מקצוע. היא הפגישה אותי עם עולם שלם של מסורות עיצוב ומיומנויות ידע. במידה רבה היא גם אחראית לזה שהגעתי לאקדמיה״.

אחרי חמש שנים בפריז חזר ורשבסקי לארץ, חמוש בתשוקה להעביר הלאה את הידע הרב שצבר. הדרך הטבעית מבחינתו לעשות את זה הייתה להשתלב במסגרת אקדמית, במחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי בחולון.

שדה דגן אדריכלים. צילום: עודד סמדר

שדה דגן אדריכלים. צילום: עודד סמדר

birds

״תכנית הלימודים במחלקה כללה סטודיו שעסק במגורים, ושיניתי את הנושא שלו לעיסוק בחללים, כי חשבתי שנכון להתרכז במרחב הביתי ולדייק את התוכן שנלמד בו בהתאם. שאלנו בו שאלות כמו ׳מה החלל רוצה להיות׳, והסטודנטים נדרשו לענות עליהן דרך חקר מעמיק ותוך טיפול בכל ההבטים הרלוונטיים: תפקוד פונקציונלי, גמישות, שימושי חומרים, גיבוש שפות עיצוב, חדשנות ושילובי טכנולוגיות. התוצרים שהסטודיו הניב במהלך השנים היו נהדרים, וזה רק העצים אצלי את הרצון לפרסם אותם, לגבש מתוכם איזו אמירה״.

הקורונה, כך נראה, הביאה איתה את ההזדמנות לכך. הסגרים והמצב החדש שנוצר עוררו הסתכלות אחרת על התנהלות מרחב המגורים, האירו צרכים חדשים ומיקדו את הפוקוס על מציאת פתרונות יעילים לחיי היומיום. בתוך כך הם גם העלו את נושא העיצוב לשיח שהזין את המדיה, ובאחד מימי הסגר הראשון הוזמן ורשבסקי להשתתף כמרואיין בתכנית טלוויזיה בדיון שעסק בנושא.

״קיבלתי אישור מיוחד לצאת מהבית, וכשחשבתי על הדברים שאומר הייתה לי הארה אישית. נזכרתי בפרויקטים שהנחיתי בסטודיו האקדמי במהלך השנים, וזה הבהיר לי עד כמה לחקר האקדמי יש מקום בזירת העיצוב ועד כמה הוא חשוב במציאת פתרונות חדשניים. הרבה דברים שקורים ומדוברים עכשיו – כמו היברידיות, גמישות תפקודית או עירוב שימושים – הם דברים שנחקרו בסטודיו במישור הרעיוני, וזה חידד מבחינתי את המקום המשמעותי שיש לאקדמיה טובה שמכוונת נכון בקידום תפיסות חדשניות״.

הרבה דברים שקורים ומדוברים עכשיו – כמו היברידיות, גמישות תפקודית או עירוב שימושים – הם דברים שנחקרו בסטודיו במישור הרעיוני, וזה חידד מבחינתי את המקום המשמעותי שיש לאקדמיה טובה שמכוונת נכון בקידום תפיסות חדשניות

במהלך הסגר השני נסע ורשבסקי ליוון במטרה לקדם את הכתיבה. ״היה לי שלד של הרעיון אבל הייתי צריך לגבש אותו כדי לצקת לתוכו את התוכן הנכון״. תוך כדי התהליך, במסגרת שיתוף פעולה שנרקם באותה עת בין המכון הטכנולוגי חולון ורשת זהבי עצמון, השתלבה הרשת כשותפה־לדרך לספר, מתוך חזון ואמונה בשילוב זרועות מתבקש בין האקדמיה לשוק המקצועי.

״כחלק בלתי נפרד מהחזון לקדם קשר כזה, הרשת תעניק מלגות בגובה כיסוי שכר לימוד שנתי לסטודנטים מצטיינים״, אומר ורשבסקי, שמברך על המהלך. יש בו, לדבריו ״כדי לאתגר ולמנף חתירה למצוינות״.

עיצוב הפנים יוצא נשכר

הספר החדש כמו מטייל בכל אזורי הבית, ומקדיש לכל אחד מהם פרק. הוא מלווה בצילומים של חללים מעוצבים ושל מוצרים חדשניים־עכשוויים. ״השינויים שהתחוללו בשנים האחרונות בכל תחומי החיים, לא פסחו על המרחב הביתי״, אומר ורשבסקי.

״השילוב בין עיצוב וטכנולוגיה מייצר היום תפיסות ואפשרויות חדשות, ומשפיע על כל התנהלות הבית. אחד הביטויים המשמעותיים לכך הוא הצע עצום של חומרים חדשניים, מערכות מתקדמות ומוצרים חכמים, ששילובם בעיצוב הפנים מספק פתרונות מתוחכמים לצרכים ומייצר איכות חיים של נוחות ורווחה – כזו שלפני כמה שנים לא יכולנו לדמיין אותה. קצב הפיתוחים בתחום דינמי מאד ועיצוב הפנים יוצא נשכר״.

ורשבסקי מעיד על עצמו שהוא נרגש עם יציאתו של הספר לאור. ״פתאום אתה מבין שהרעיון ששיחק לך בראש התגשם, ושעבודה של קרוב לשנתיים קרמה עור וגידים״, הוא אומר, ומספק גם אנקדוטה מחויכת.

״הספר כמובן נמצא אצלי בבית, ומסתבר שיום אחד הבת שלי עלעלה בו וראתה את הפרק שעוסק בחדרי ילדים. הבנתי את זה כשבבוקר שלמחרת היא הציבה לי בנחישות רשימת דרישות לגבי עיצוב החדר שלה״.

אדריכלית אורלי דקטר. צילום: עמרי אמסלם

אדריכלית אורלי דקטר. צילום: עמרי אמסלם

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden