סהר שלו: גברים ישראלים מתעניינים באופנה כמו בכל מקום אחר בעולם

מה קורה כשמערבבים קוניאק עם גבר שהוא אושיית אופנה? מקבלים שיתוף פעולה שמניב את ״אוסף״ (Ossef), חנות פופ־אפ לבגדי גברים בעיצוב מקומי, שתתמקם ברחוב יהודה הלוי בתל אביב ותפעל במשך שבועיים. החנות תציע מגוון של פריטי לבוש עדכניים, אקססוריז וחפצים מיוחדים שנאספו בקפידה על ידי סהר שלו, שמגדיר את עצמו כחוקר תרבות ואיש תוכן שעוסק באופנה ובלייף־סטייל.

שלו, שחגג ממש לאחרונה 50, נולד במזכרת בתיה. הוא גדל בבית שלא ממש צרך תרבות, אבל עודד אותו ואיפשר לו תמיד להשביע את הצורך האין־סופי שלו בעולמות התוכן שבהם הוא עוסק עד היום. ״הייתי נוסע באוטובוס בכל יום שישי ממזכרת בתיה לראשון לציון, כי שם יכולתי להשיג את עיתון העיר ואת חדשות, ובאמצעותם לנשום וללמוד את תל אביב. במזכרת בתיה היו רק מקומונים של השפלה״, הוא צוחק.

הוא לומד במחלקה ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, שותף במיזמים בעולם האמנות כמו WALK TALK של דפנה איש הורביץ, ו״אני בעיקר ספוג״ הוא מעיד על עצמו. ״אני צרכן תרבות כבד. הכל מעניין אותי – קולנוע, ספרים, תערוכות אמנות, ירידים, הכל. כן, אני מונע לא פעם על ידי FOMO, אבל מאז הקורונה אני משתדל להאט את הקצב״.

אתה אוהב את מה שאתה עושה היום?

״שאלה טובה. ברטרוספקטיבה על חיי אני שואל את עצמי הרבה שאלות מהסוג הזה, ביניהן גם מה אני רוצה לעשות מחר (ולא בעוד חמש שנים, בטווח המיידי). אני כותב באופן רשמי כבר יותר מ־12 שנים. זה התחיל בהגרסיונר, בלוג שאייל דה־ליאו ואני הקמנו יחד בשנת 2009. הוא עסק באופנה, עיצוב ואמנות מנקודת מבט גברית־אירונית, ופנה לישראלים שהיו אז רעבים למידע על מה שמתרחש בעולם״.

אופנה היא אמנות?

״אני לא חושב שהיא אמנות, אני גם לא באמת יודע מהי אמנות. יש לה הגדרה אחת? אני חושב שאופנה נושקת בהרבה תחומים לאמנות. היא שואלת שאלות שאמנות טובה שואלת. אבל רוב הזמן אופנה קשורה לכלכלה ולגוף האדם; לא כמו אמנות פלסטית, שלא שואלת את השאלות האלו. ברור שהיום אופנה הפכה ליותר מלגיטימית בעולמות האמנות, כפי שאפשר לראות בתערוכות האופנה שהפכו למנוע הכנסות גדול עבור מוזיאונים בעולם״.

כמי שעסקו, כתבו ונשמו תרבות, אמנות וגם אופנה, שלו ודה־ליאו ניהלו אינסוף שיחות, עד שעלה הרעיון של כתיבת בלוג, שנחשב אז לפריצת דרך. ״מדובר בתקופה שבה לא ממש היו בלוגים״, מזכיר שלו. הבלוג הפך תוך מספר שבועות לפופולרי וצבר עדת מעריצים. בימים טובים קראו אותו למעלה מ־5,000 איש. ״זה המון ביחס לתקופה ההיא; וגם היום זה מספר קוראים מכובד״.

זה היה מספיק כנראה כדי שהשניים יקבלו פניה מליסה פרץ, שערכה אז את מוסף גלריה של הארץ, עם הצעה לכתוב טור משותף שהתפרסם אחת לשבועיים בשם ״מועדון הג׳נטלמנים״. בטור סקרו השניים את כל מה שאמור לעניין גברים אניני טעם.

 בתקופה שבה הקמנו את הבלוג שאלו אותנו מסביב ובהרמת גבה ״מה כבר יש לכתוב על בגדי גברים? הרי מדובר בסך הכל במכנסיים וחולצה״. היום גברים ישראלים מתעניינים וצורכים אופנה ממש כמו שקורה בעולם כולו. אנחנו כבר ממש לא מאחור

״בתקופה שבה הקמנו את הבלוג שאלו אותנו מסביב ובהרמת גבה ׳מה כבר יש לכתוב על בגדי גברים? הרי מדובר בסך הכל במכנסיים וחולצה׳. ותראי מה קרה מאז בתחום. אני לא מדבר על הבועה התל אביבית. היום גברים ישראלים מתעניינים וצורכים אופנה ממש כמו שקורה בעולם כולו. אנחנו כבר ממש לא מאחור״.

כלי תקשורת אאוט, רשתות חברתיות אין

בהמשך מונה שלו לתפקיד כתב האופנה של הארץ. הוא המשיך לכתוב את הטור לבדו, ובמקביל התפרסם טור שבועי של מבקר האופנה שחר אטואן. ״את מבינה מה היה כאן?״, הוא שואל ולא ממש בגעגוע, ״היתה תקופה שבה כתבו בעיתון שלושה כתבי אופנה: שחר אטואן, הילה אוחיון ואני. לא חלף עשור ומה קרה מאז? הפרינט בתהליך גסיסה סופי ותחום האופנה שינה את אופי הכיסוי שלו לחלוטין. הוא אולי אפילו הפך למיותר בתקשורת המסורתית״.

בשנת 2015 עזב שלו את עיתון הארץ לטובת תפקיד כתב האופנה בידיעות אחרונות למשך ארבע שנים. ״כלי התקשורת הם כבר לא הגורם המשפיע והמניע. מי שמכתיב היום את הדברים הן הרשתות החברתיות או הידוענים. אבל הם חייבים להיות משולבים ביצירת תוכן בעל ערך מוסף ובאירועים מחוללי יח״צ כדי לייצר הד תקשורתי״.

מה קורה עם אופנת הגברים בתוך כל זה?

״המהפכה העולמית באופנת גברים החלה לפני קצת יותר מעשור – עם בלוגים, אתרים ייעודיים, שבועות אופנה שייחדו מסלולים לגברים ועשרות מעצבים חדשים שהציעו אופנה חדשה ולא מתנצלת. בישראל המהפכה הזו איחרה להגיע, אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לשיח הולך וגובר סביב אופנת גברים. אנחנו רואים גברים שהם משפיענים, ואפשר להבחין בגל חדש של מעצבים מקומיים שמייחדים קולקציות לגברים ומציעים מגוון אפשרויות לקשת שהולכת וגדלה״.

בנקודה הזו שלו הבין שיהיה מענין לקבץ כמה מהמותגים החדשים האלה, לצד כמה מעצבים יותר ותיקים, כדי לסמן נקודת ציון. ״הפופ־אפ הנוכחי הוא רגע בזמן שאמור להלום את מה שאופנת הגברים המקומית מציעה: מבגדים בהשראת וינטג׳ כמו של טלי קושניר, לבגדים שעשויים מבגדי וינטג׳ upscycle כמו של המותג HAR, לבגדים בהשראת בגדי עבודה ויוטיליטי כמו של Havie, לסגנון סטריט כמו של Perre, לבגדים שהדפסים עומדים במרכזם כמו רוני בר, Forest או Lazy Eye Ppl, ולבגדי ספורט בניחוח אמריקנה של Going Places. לצד כל אלה תשתתף גם המעצבת החדשה יפעת פינלקשטיין שכבר מוכרת ביפן ומעצבי אקססוריז כמו הכובעים של ענר שבח והתיקים של Uriel Stuido״.

זו חנות שמייצגת מציאות שאנחנו יכולים להיות גאים בה. לא רק הודות לסצנה המבעבעת של אופנת גברים, אלא גם הודות לטעם המגוון, לתעוזה ולריבוי הסגנונות של הקהל הישראלי – שלא קונה רק ברשתות אלא גם מחפש פריטים ייחודיים ומקומיים שיהלמו את המקום והזמן הנוכחי

מה התפקיד שלך במיזם הזה?

פנו אלי ממותג הקוניאק Hennessy וביקשו לייצר בחסותם אירוע מחולל יח״צ לקהל היעד הטבעי שלהם – הגברים. התפקיד שלי היה לאצור את התוכן לאירוע; לבחור את מעצבי האופנה שישתתפו בו ולתת את הטון העיצובי של המקום.

״זו חנות שמייצגת מציאות שאנחנו יכולים להיות גאים בה. לא רק הודות לסצנה המבעבעת של אופנת גברים, אלא גם הודות לטעם המגוון, לתעוזה ולריבוי הסגנונות של הקהל הישראלי – שלא קונה רק ברשתות אלא גם מחפש פריטים ייחודיים ומקומיים שיהלמו את המקום והזמן הנוכחי. אני מעריך שהצלחנו לאגד תחת חנות אחת את המעצבים המסקרנים והטובים מכולם ולאפשר, כנראה לראשונה, לגברים מכל רחבי הארץ להכיר, למדוד ולקנות אופנת רחוב מקומית, מקורית ובועטת״.

אז מה עוד מרגש אותך?

אני אוהב להיחשף לדברים חדשים כל הזמן. מצד אחד ההיחשפות התמידית והאינטנסיבית הזו וסדר היום העמוס שלי גורמים לי לעיתים לכהות רגשית. אבל אז, כשאני נחשף למשהו שמרגש אותי, אני מתרגש מההתרגשות של עצמי. זה יכול להיות בכל תחומי התרבות והאמנות״.

אם כך, מה תעשה כשתהיה גדול?

״הואיל ואני כבר גדול, אני עדיין מנסה לפצח את הדבר הזה של מה אני רוצה לעשות בעוד עשר שנים. בכל עשור זה משתנה קצת ולמרות זאת, החלומות שלי תמיד נשארים בסביבות התרבות והעשייה המקומית. אני מתעסק במחקר שלי בלבוש ואופנה בחיי היום יום, ואני מניח, הודות לקצב שבו אני חי לפעמים – שעדיין אתבוסס בעולמות האלה ולא במטאוורס או בכל עולם מקביל אחר. אני בקושי מספיק את זה הפיזי הנוכחי״.

---

Ossef
יהודה הלוי 72, תל אביב
1-15.4