כל מה שחשוב ויפה
נינו ביניאשוילי. צילום: יעקב ישראל
נינו ביניאשוילי. צילום: יעקב ישראל

נכון לעכשיו: נינו ביניאשוילי, ראשת המחלקה לתקשורת חזותית, מכללת סמי שמעון

מאמינה בקול חדש, יחודי ובועט שצומח בנגב; לא חושבת שאפשר לעשות עיצוב או תקשורת חזותית בלי תרבות *ו*טכנולוגיה. נינו ביניאשוילי, ראשת המחלקה לתקשורת חזותית במכללה האקדמית על שם סמי שמעון, מסכמת סמסטר ראשון

לפני שנתיים, בקיץ 2020, קיבלה נינו ביניאשוילי הצעה יוצאת דופן: להצטרף לצוות ההקמה של מחלקה חדשה לתקשורת חזותית. ואם זה לא הספיק, מיקום המחלקה היה מפתיע גם הוא: המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון בבאר שבע, שהחלה לפעול בשנת 1995 ומפעילה קמפוס נוסף גם באשדוד.

ביניאשוילי – שהספיקה ללמוד בין השאר בירושלים, המבורג, טיביליסי ושטוקהולם – מספרת ש״זה עולם אחר ממה שהכרתי. למכללה יש מוניטין מצוין, תשתיות מדהימות, אוכלוסיה שצמאה לעיצוב ויכולה ורוצה להתפתח בכיוונים יצירתיים. חשבתי שזו בשורה של ממש לצעירים וצעירות שמתגורים בדרום, שיש להם כישרון, אבל לא רוצים לעבור למרכז, לירושלים או לצפון״.

המחזור הראשון שהחל את לימודיו בחודש אוקטובר האחרון, מונה 42 סטודנטים, ״מירוחם, דימונה, אילת, קרית גת, באר שבע, אשדוד, עוטף עזה, שדרות, ויש גם כמה סטודנטים שעברו לנגב מהמרכז והצפון. פטריוטים לדרום, הם לא רוצים לעזוב, רוצים להישאר״. במקביל נפתחה גם מחלקה לאדריכלות, ובשנת הלימודים הקרובה עתידה להיפתח גם מחלקה לעיצוב תעשייתי.

מה עבר לך בראש שמציעים לך את הדבר הזה?

״בהתחלה ההצעה הייתה רק לתת פידבק על תכנית הלימודים שנכתבה, ולחזק את שנה א׳. יש לי רקע רציני באקדמיה, למדתי בכל מיני מקומות וארצות, לא רק בישראל. הצעתי כמה הצעות, תרמתי את חלקי. ואז הציעו לי בהתחלה ללמד, ולאט לאט נבנה התפקיד. לא תכננתי לנהל מחלקה, אבל ראיתי שזו הזדמנות להתחיל משהו חדש, לייצר קהילה חדשה במקום צמא. זה עניין אותי והתברר שיש לי כוחות שלא ידעתי על קיומם״.

שחר אוגלבו

שחר אוגלבו. צילומים: מ״ל

עמרי חיות

עמרי חיות

נופהר טפר

נופהר טפר

מה החזון שלך למחלקה והאם הוא היה נראה אחרת במקום אחר שהוא לא באר שבע?

״החזון קודם כל להיות במרכז הזירה העיצובית הישראלית, להשמיע קול יחודי ולפרוץ לזירה הבינלאומית. חשוב לי הכשרת אנשי מקצוע בעלי מוטיבציה ויכולת להשתלב במהירות בשוק העבודה. אני רואה מוטיבציה אדירה אצל הסטודנטים בשנה א׳. חשוב לי לקדם אותם, לפתח עין נוספת, שרואה מעבר, שרואה בין האותיות.

״והחזון קשור גם למקום: לרצון להשמיע קול חדש, יחודי ובועט שצומח בפריפריה מעבר למיינסטרים העיצובי המוכר; רצון להקנות חשיבה אסטרטגית עיצובית לדור צעיר ומתפתח בנגב״.

והחזון קשור גם למקום: לרצון להשמיע קול חדש, יחודי ובועט שצומח בפריפריה מעבר למיינסטרים העיצובי המוכר; רצון להקנות חשיבה אסטרטגית עיצובית לדור צעיר ומתפתח בנגב

מה זה אומר קול חדש יחודי? מה היית רוצה שהוא יהיה?

״לא להיות כמו אחרים; וזו עובדה, הם לא כמו אחרים. זו אוכלוסיה אחרת, פטריוטית, ששייכת למקום גיאוגרפי מסויים. הנוף בדרום ובנגב הוא אחר, ועד עכשיו לא שמעתי את הקול מהדרום בתחום שלי של התקשורת החזותית. אני רוצה שתהיה התייחסות למקום הגיאוגרפי היחודי הזה.

״המחלקה היא חממה לטיפוח כשרונות בתקשורת חזותית בכל האינסוף אפשרויות שהסטודנטים יכולים לחבר, להוציא לאור ולהשמיע. לא היית רוצה לקרוא איזה ספר או קומיקס שקשור לנגב? ברור שכן. או סרטון שמתייחס לאזור? אני בעד איכות, אבל במקום שהיא גדלה וצומחת. ברגע שזה צומח מפה יש לזה השפעה. מוקדם מדי לדעת ולהגיד מה יהיה הקול הזה אבל הפוטנציאל קיים. חכו להפתעות״.

שווה לכל נפש, חלומי ואוונגרדי 

ביניאשוילי, בת 41, עלתה לישראל מגאורגיה בגיל 19, לאחר שסיימה את הלימודים בטיביליסי במגמת אמנות (״למדנו פיסול, רישום, ציור אקדמי על בסיס הרנסאנס. הכי מודרני שלמדנו היה אימפרסיוניזם״). בישראל החלה ללמוד לתואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ״למרות שהתקבלתי גם לאמנות, תקשורת חזותית הרבה יותר עניינה אותי״.

למה?

״הייתי צעירה והעברית שלי לא הייתה מספיק טובה כדי להבין את השיח האמנותי. מעבר לזה ריתקו אותי טיפוגרפיה ואיור. אבא שלי עיצב פונטים בגאורגיה והיינו משוחחים על האנטומיה של האות, הרווחים בין האותיות, מילים, שורות. טיפוגרפיה והאות העברית מאוד משכו אותי״.

היא סיימה את הלימודים בבצלאל בשנת 2005 והחלה לעבוד כמאיירת וכמעצבת בחברה שפיתחה תכניות לימודים לבתי ספר. ״אז הבנתי שהייטק זה מגניב והכל, אבל שיותר מעניין אותי לפתח את השפה האישית שלי. חיפשתי איפה ללמוד תואר שני, ולאחר שבדיוק צפיתי בעשרה סרטים של אינגמר ברגמן, ככה הגעתי לשטוקהולם״.

בשטוקהולם ביניאשוילי למדה תואר שני בסטוריטלינג / עיצוב גרפי באקדמיה לאמנות ועיצוב של העיר. ״המטרה של התכנית לקדם את הנרטיב הוויזואלי בכל המובנים ובכל הפורמטים: זה לא חייב להיות משהו קלאסי, כל דבר אפשרי – התייחסות לזמן, חלל, איור, טקסט״.

birds

ב־2009 הקימה את הוצאת הספרים בוקימן, שבה יצאו עד כה תשעה ספרים, ביניהם של ההיסטוריון בעז נוימן ז״ל, אנתולוגיה מאויירת על זכרונות ילדות, ועוד. ב־2010 חזרה לארץ והחלה לעבוד בסטודיו מג׳נטה לעיצוב תעשייתי (״הרחבתי את האופקים והתחברתי לחומר בצורה אחרת, בכל מה שקשור לעבודה עם מתכת״). כעבור שנתיים נסעה עם בן זוגה לצפון אמריקה, לשהות אמנית בארכיון בטורונטו ובמרכז להיסטוריה יהודית בניו יורק. 

מאז ועד היום העבודות שלה פורסמו בכתבי עת ועיתונים בארץ ובחו״ל, ביניהם מוסף הארץ, World Literature Today ו־Das Magazine; היא הציגה בתערוכות בארץ ובעולם; העבירה סדנאות והרצאות בנושאי איור, דימוי וטקסט, ולימדה במשך ארבע שנים בבית הספר לעיצוב של המכללה למנהל.

בשנת 2018 זכתה בפרס מוזיאון ישראל הנחשב לאיור ספר ילדים על שם בן יצחק, על איוריה לספר ״על שפת הים השחור״, שכלל חמישה סיפורים קצרים שכתבה ואיירה, צרור אגדות מומצאות המשולבות במיתוסים עתיקים מגיאורגיה שמסופרים מחדש בטון חידתי וביקורתי

בנימוקים להענקת הפרס כתבו השופטים ש״השפה המקורית שיצרה ביניאשוילי מאחדת כתב ותמונה, ולמרות הצמצום הצבעוני לשחור ולבן, היא מגישה לקוראיה יצירה עשירה ומפתיעה. יצירת ביכורים זאת היא ספר קריאה שווה לכל נפש, חלומי ואוונגרדי, המציג לראווה את שליטתה הווירטואוזית של האמנית באיור וסיפור חזותי כאמצעי אמנותי מורכב ורב פנים״.

סטודיו במחלקה

סטודיו במחלקה

סטודיו במחלקה

סטודיו במחלקה

העיסוק רב התחומי של ביניאשוילי יבוא לידי ביטוי גם בכנס הראשון שהיא מארגנת במחלקה שיתקיים בחודש הבא, תחת השם Transmedia. ״זו תהיה הפתיחה הרשמית של המחלקה עם תערוכה וסדנאות, על האופן שבו סיפור / עלילה / נרטיב יכולים להתפרס על פני פלטורמות ומדיומים שונים. המושג טרנסמדיה ממחיש את השיטה ואת אופן העברת המסר או החוויה דרך סיפור בטכנולגיות ופלטפורמות שונות; זה לחשוף את האפשרויות של תקשורת חזותית״.

מה את יכולה לספר על תכנית הלימודים עד עכשיו?

״מעבר להקניית יסודות, אחד משיתופי הפעולה בסמסטר ב׳ שאני מאוד גאה בו, הוא עם מוזיאון האיסלם ועמי המזרח בבאר שבע, בהנחיית נעה סגל. הסטודנטים יעצבו לוגו לתערוכה שתתקיים בחודש יולי. הם יעבדו עם טקסטים אמיתיים, יפגשו את האוצרת, ואולי אחד מהם יזכה. 

״שיתוף פעולה נוסף הוא עם האוניברסיטה העברית, בהנחיית דן רוברט להיאני. לקראת כנס על פאזוליני, הסטודנטים שלנו יעשו מחווה לבמאי שצילם בישראל בנגב, ויצרו סרטונים שיוצגו במהלך הכנס״.

חשוב לי שהבוגרים יוכלו להשתלב בתעשיות טכנולוגיות מתקדמות, במערכות חינוך ותרבות, בגופי תקשורת, במשרדי פרסום, וגם שתהיה להם האפשרות להיות עצמאים. אין מספיק משרדי עיצוב גרפי בדרום, והבוגרים שלנו יכולים לפתוח סטודיו איפה שהם גרים

איך את תופסת את תחום התקשורת חזותית באופן כללי?

״תקשורת חזותית היא תחום רחב ומשגשג: אנימציה, איור, VR, AR, אינטראקטיב. אני אמנם מאיירת ונאמנה למסורת של איור וטיפוגרפיה ותקשורת חזותית, אבל אני מאמינה שהדור הנוכחי של הסטודנטים צריך להתקרב יותר לטכנולוגיה, לעולמות המטאוורס ומעבר. 

״בסמסטר הראשון לדוגמה, עשינו לסטודנטים סיור בירושלים. ביקרנו בלייטריקס (אנחנו רוצים בהמשך לאפשר לסטודנטים בשנה ג׳ להתמחות שם), בבית הנסן, בבית האמנים ובמפעל. בסמסטר הזה נקיים סיור בתל אביב במאנדיי, בוויקס ובמוזיאון תל אביב. מוזיאונים, תרבות וטכנולוגיה קשורים אחד לשני; אני לא חושבת שאפשר לעשות עיצוב או תקשורת חזותית בלי אחד מהשניים.

״בנוסף אני מנסה לחשוף את הסטודנטים לאט לאט גם לזירה הבינאלומית, ויש לי תכניות לפגוש ראשי מחלקה בגרמניה, בדנמרק, ולאפשר שיתופי פעולה וחילופי סטודנטים כמו שעשיתי אני. בנוסף אשמח לפתוח להם את האפשרות להמשיך ללימודים בתארים מתקדמים״.

ומבחינת אופק תעסוקתי?

״קודם כל חשוב לי שהבוגרים יוכלו להשתלב בתעשיות טכנולוגיות מתקדמות, במערכות חינוך ותרבות, בגופי תקשורת, במשרדי פרסום, וגם שתהיה להם האפשרות להיות עצמאים. אין מספיק משרדי עיצוב גרפי בדרום, והבוגרים שלנו יכולים לפתוח סטודיו איפה שהם גרים״.

והקשר למכללה? יש תכניות לשיתופי פעולה עם מחלקות אחרות?

״זו פקולטה לעיצוב עם שתי מחלקות, ובשנת הלימודים הבאה יהיה גם עיצוב תעשייתי ונעבור לבניין נפרד. כל המחלקות רוצות לעשות איתנו שיתוף פעולה, זה יקרה. שיתופי פעולה בין־מחלקתיים הם דבר בריא גם לסטודנטים וגם למוסד, והתכנית היא לקיים גם קורסים בין־מחלקתיים, כמו לדוגמה אינפוגרפיקה והנדסה כימית, או רובוטיקה, אריזה ומיתוג. התחום שלנו כל כך רחב והוא יכול לגעת בכל מחלקה ובכל תחום״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden