כל מה שחשוב ויפה
עומר אסא. צילום: ארז דיקמן
עומר אסא. צילום: ארז דיקמן

עומר אסא מלביש את עולם הביטוח במשקפיים ורודים

עומר אסא, מוביל עיצוב המוצר בחברת האינשורטק Lemonade, אוהב להפתיע את המשתמשים, לגרום להם לחייך, וליצור חוויה שגם תדבר לאמא או לחבר הכי טוב שלהם. אפילו (או דווקא בגלל) שבסוף מדובר בביטוח

כדי לרכוש ביטוח לחיית המחמד שלכן באפליקציה של Lemonade, תצטרכו קודם כל לחיות בארצות הברית או במספר מדינות באירופה; ושיהיה לכם כלב או חתול כמובן. בשלב הראשון תצטרכו לשוחח עם בוט בשם מיה, שתוכננה להיות הכי קרובה לאדם אמיתי – כזו שתגרום לחילופי הדברים להרגיש אותנטיים ואמיתיים. כמה אמיתיים? בשלב מסוים התשובה שהיא תקליד תהיה בג׳יבריש, מה שמיד יגרום להרמת גבה: מאיפה זה הגיע? זה לא אמור לקרות עם בוט.

אבל שניה לאחר מכן היא תמחק את הטקס, תתנצל, ותגיד שהיא מצטערת ושהיא רק מזיזה את החתול מהמקלדת לפני שהיא ממשיכה. ״אנחנו אוהבים להפתיע, לשבור פרדיגמות – במיוחד של עולם ה־UX״, מסביר את המהלך עומר אסא, מוביל עיצוב המוצר בחברת ה־insuretech למונייד. ״יש את האופן שבו אפליקציות מתנהגות שכולם מכירים, וזה חשוב להבין ולהכיר אותו, אבל אנחנו תמיד נחפש למצוא איך אפשר לדחוף קדימה. וזה לא יכול לקרות בלי גב מסיבי של ההנהלה, שתמיד דוחפת ואומרת בוא נעשה יותר מגניב, יותר מטורף״.

זה לא מתנגש לפעמים עם שימושיות? אני הרי לא צריך את הג׳יבריש והחתול שלכאורה עלה למיה על המקלדת.

״קודם כל הכי חשוב זה שנענה על הצורך הראשוני והבסיסי – שיהיה שימושי; אם אני מתחיל תהליך כלשהו שאני אוכל לסיים אותו. אבל חשוב לנו שזה יהיה ׳למוניידי׳, מושג שנזרק פה הרבה: שיהיה פאן, שיהיה קליל, שיהיה פשוט. לדוגמה, אתה תמיד תראה כפתור קול־טו־אקשן אחד שמוביל אותך לשלב הבא. זה לא טופס ארוך, זה מוביל אותך מנקודה אחת לסיום שלה.

״המוטו שלנו הוא we aim to delight: אנחנו לא נשענים בהכרח על מה שכולם מכירים ושהוכיח את עצמו. בכל אינטראקציה הכי ׳משעממת׳ כביכול, אנחנו שואפים שהיוזר יגיד ׳תראה, הם רציניים, הם השקיעו בזה׳. אלה הדברים שבסוף החברים שלך משתפים: האנימציה הנחמדה, ההפתעה – אני משתדל לחשוב ככה על כל דבר. קל להישען על הדבר הרגיל, ׳זה עובד, זה שימושי, המשתמש יעבור לשלב הבא. אבל זה לא מספיק״.

בסוף זו שאלה של מינון.

״נכון, זה תמיד יהיה בקונטקסט. אנחנו לא רוצים להתיש את הלקוחות, זה הדבר האחרון שאחנו רוצים שיקרה. אנחנו רוצים ליצור חוויה חיובית. אני חס וחלילה לא מזלזל – מה שאנשים מכירים זה הבסיס של הרבה ממה שאנחנו עושים, אנחנו בונים על זה. אבל תמיד יהיה גבול ותמיד ננסה לפרוץ אותו בלי שהשומרים יירו עלינו…״.

טובים בלרכך את המכה

אסא, בן 37, הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה (2013), החל את דרכו המקצועית בחברת פרויקטים שעשתה אפליקציות, אתרים, מסכי מגע לכנסים, סרטונים ועוד. ״זה אחד הדברים הכי חשובים שעשיתי, בית ספר רציני להמשך הדרך, לעבוד על שמונה פרויקטים במקביל, לעבוד עם לקוחות – זה ניסיון מאוד חשוב״. כעבור שנתיים עבר לעולמות המוצר והסטארט־אפים עד שהגיע ב־2019 ללמונייד כמעצב מוצר בכיר.

החברה, שהוקמה בשנת 2015, מציעה מוצרי ביטוח לצרכנים בדור ה־Y ומבקשת להנגיש להם את עולם הביטוח הסבוך והבירוקרטי. ״המטרה כבר אז הייתה לעשות מהפכה באחת התעשיות הכי סבוכות ובירוקרטיות, תעשייה ששנואה על ידי הלקוחות שלה״.

בניגוד לחברות ביטוח ״רגילות״, הפנייה לחברה נעשה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, שכוללת שיחה של שתי דקות עם אותה מיה, וזה כל מה שנדרש בכדי לרכוש ביטוח של החברה. פעילות החברה החלה בניו יורק עם ביטוח תכולה בסיסי, וכיום החברה פועלת ברוב מדינות ארצות הברית ומציעה שירותי ביטוח לבית, לרכב, לבעלי חיים וביטוח חיים לתקופה קצובה. בנוסף היא פועלת גם באירופה בהולנד, צרפת וגרמניה.

איך עושים מהפכה?

״דבר ראשון שמים את המשתמש במרכז, ובגלל שזו חברת טכנולוגיה היא שמה את חווית המשתמש במרכז. נתחיל בעובדה שתוך כמה דקות ותשובות על כמה שאלות באפליקציה יכול להיות לך ביטוח. אנחנו משתמשים המון ב־AI, יכולים לתת תשובות מהר מאוד ולסגור מהר מאוד תביעות ביטוח. מעל 30 אחוז מהתביעות מטופלות ונסגרות תוך שלוש שניות ללא התערבות אדם.

״מעבר לכך זה ניכר בתוצרים שלנו ובדרך שבה אנחנו חושבים על המוצר ועל העיצוב שלו. אנחנו שמים את חווית המשתמש במרכז; איך המשתמשים מרגישים כשהם מתממשקים איתנו, כשהם באים איתנו במגע: בטון אנד וויס, בעיצוב, ב־UX, בפרטים הקטנים – הזיקוק של מה זה אומר לגרום למשתמשים להבין שאנחנו רציניים לא פחות מהתעשייה הישנה. כי הרי מה זה נחשב חברה רצינית? אפור, מעונב, ואנחנו באים עם הצבע הוורוד.

״מעל 60 אחוז מהלקוחות שלנו הם ׳ניו בורן׳ בעולם הביטוח (או במילים אחרות ׳אוי לא אני צריך לעשות ביטוח׳). אנחנו טובים בלרכך את המכה הזו: עברת לדירה משלך, אימצת כלב, אתה צריך לעשות לו ביטוח. הקמת בית, גדלת, יש לך כסף, אתה צריך לבטח את הבית, את הרכב, את המשפחה״. 

הפרטים הקטנים – הזיקוק של מה זה אומר לגרום למשתמשים להבין שאנחנו רציניים לא פחות מהתעשייה הישנה. כי הרי מה זה נחשב חברה רצינית? אפור, מעונב, ואנחנו באים עם הצבע הוורוד

איך האסטרטגיה נכנסת לעיצוב.

״בהתחלה היה מוצר אחד ודף בית שמספק שירות רק למוצר אחד. אבל אז הגיעו המוצרים האחרים, והתחלנו לחשוב איך אנחנו מקשרים בין כל מני דברים שאם חושבים על זה, המילה היחידה שמקשרת ביניהם היא המילה ביטוח.

״כשאני מבטח את החתולה שלי, אכפת לי ממנה הרבה יותר מהחפצים שלי, מאם גנבו לי את הטלפון או המחשב קיבל מכה. תחשוב שפתאום נכנס אלמנט של חס וחלילה כשבעל חיים נפטר – כמה זה שונה, אפילו בטון אנד וויס של בוא תבטח את הדירה שלך; או התמודדות עם אובדן, תאונה וכן הלאה. איך אנחנו בכל זאת מכניסים את כל העולמות האלו תחת המעטפת של המותג, של הנראות של למונייד״.

birds

איך באמת?

״בסוף הגענו למעין סטוריבורד של החיים שלך – שבסווייפ אתה עובר ממוצר אחד לשני. אתה לא חייב שיהיה לך את כל הביטוים – לכל מוצר יש ׳הומפייג׳׳ משלו, אבל אני יכול בקלות לדעת שבעוד כמה שנים כשאקנה בית למונייד תהיה איתי. 

״מעבר לכך, כשאתה עושה ביטוח בית לדוגמה, אתה לא מתממשק עם האפליקציה. אצלנו זה לא רק חס וחלילה אם יקרה משהו. בביטוח רכב לדוגמה אתה חייב לנסוע עם האפליקציה פתוחה, ככה אנחנו יודעים אם אתה נוסע בטוח, אם יש עצירות פתאומיות.

״ואם אתה נוסע מעט זה גם טוב לנו כי אכפת לנו מהסביבה. כל איקס קילומטרים אנחנו נוטעים יער שאתה יכול לראות המחשה שלו. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלדור הזה וליוזרים שלנו אכפת יותר מהסביבה. בנוסף, בתכנית הגיב־באק של למונייד, כל שנה, עד 20 אחוז מהפרמיה שלך אם לא מימשת, הולך לצדקה שאתה בוחר. ואתה יכול לראות כמה כסף עמותות קיבלו בעמוד ייעודי בצורה חוויתית וכיפית״.

ציור ורוד של חתול

אם לחזור לביטוח חיות המחמד, אסא מספר שזה אחד הפרויקטים שיותר חשובים לליבו והיה המוצר הראשון שהוא שונה משמעותית מביטוח דירות. האתגר שאיתו התמודד היה איך להכניס את המוצר הזה לעולם הוויזואלי והמותגי של למונייד. ״סט חדש של איורים? כלבים, חתולים ומלונות? עד עכשיו ציירנו בתים ומכוניות, וצריך להיות יותר רגיש״.

למה הכוונה?

״מי שעושה ביטוח בריאות לחיית מחמד צריך לספק היסטוריה רפואית ואחת מהשאלות הייתה אם יש לחיה מצב רפואי קיים. בהתחלה היית לוחץ כל כפתור והיה נפתח מסך עם רשימה ארוכה של תנאים מקדימים. זה היה מבלבל,  ניסינו לחדד את המסר, מהם אותם מצבים, אבל זה לא היה מספק. רצינו להיות הכי ברורים ושקופים עם המשתמשים, על מה הם צריכים להצהיר, ולפיתרון שהגענו קראנו nose to tail – עם חמש שאלות ספציפיות של מצבים שכיחים.

״במסך הראשון יש אנימציה של חיה עם ׳כאילו׳ סריקה. עבדנו על זה המון זמן, איך לגרום לזה להיראות מקצועי, למרות ששוב, זה ציור ורוד של חתול – ולא סוכן עם עניבה״. 

מה החלק שלך בכל הסיפור?

״יוצא לי לעסוק הרבה בעיקר בהצלחה של מוצרים חדשים, אני דואג שהחוויה תהיה תואמת בכטלם ובמקביל עובד על פרויקטים חיצוניים של הפרודקט והמותג. על המוצר של חיות המחמד עבדתי מהיום הראשון, אותו הדבר עם ביטוח הרכב, התנעתי את התהליך והגיע מעצב שלקח את זה כדי להפוך את זה למוצר מצליח. אנחנו עובדים בצוותים. כשהגעתי ללמונייד היה מעצב אחד חוץ ממני, ומאיירת. היום אנחנו 13 מעצבים, שיצא לי לגייס ולראיין 90 אחוז מהם״.

אתה עדיין מעצב?

״אני משתדל להיות הרבה הנדס־און, במקביל לגיוס מעצבים חדשים ומנטורינג. חלק גדול מהצוות הם ג׳וניורים שזאת העבודה השנייה שלהם, או אפילו הראשונה; זה לא מובן מאליו. אם רואים את הניצוץ והכישרון, אנחנו אוהבים להשקיע בהם; אני אוהב לגדל מעצבים.

כוח העל שלנו כמעצבים זה לקחת את כל המידע הזה, הדאטה, הרעיונות מהמשתמשים, הביקורות באפ־סטור והצרכים העסקיים, ולזקק אותם לחוויה שיזכרו. זה כוח העל שלנו וצריך לשמר אותו

״הצוות מורכב מאנשים שבאים ממקום של קראפט, מאהבה ליצירה, רובם לא עשו בהכרח תואר בתקשורת חזותית. בהרבה חברות אין מספיק אנשים שהם מייקרים בדם שלהם, אנשים שבאו ליצור. זו רגישות שמעצבי UX צריכים: אתה מעצב חווית משתמש לבני אדם, ואתה יכול לספר סיפור באנימציה שיוכל להפוך פיצ׳ר קטן למשהו טיפה מחוץ לגבולות. אלה האנשים שאני רוצה להקיף את עצמי בהם: מעצבים צעירים צריכים להשקיע בקראפט שלהם יותר מהכל.

״אם תשאל אותי מה אני בבסיס אני מעצב גרפי, זו האהבה שלי. אני מצייר מגיל אפס והעובדה שאני יכול להתפרנס מזה היום מפוצצת לי את המוח. הפריווילגיה לעשות משהו שאני עושה מגיל אפס היא משהו שאנשים שוכחים. כוח העל שלנו כמעצבים זה לקחת את כל המידע הזה, הדאטה, הרעיונות מהמשתמשים, הביקורות באפ־סטור והצרכים העסקיים, ולזקק אותם לחוויה שיזכרו. שמישהו יעבור אותה ויגיד ׳וואו, אני רוצה שאמא שלי תעבור את זה ושהחבר הכי טוב שלי יעבור את זה׳. זה כוח העל שלנו וצריך לשמר אותו״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

6 תגובות על הכתבה

  1. "אנחנו באותה סירה"

    אין תמיד ידעתי שאתה תותח!

  2. עינבל ויסמן

    כתבה ממש מעניינת. אהבתי את האסתטיקה של לימונייד. הגרפיקה והאיורים נקיים ועם זאת ידידותיים. זה שילוב מנצח של נקי וידידותי.

  3. אביב

    למונייד תמיד הייתה ותהיה מושא להערצה בכל מה שקשור לעיצוב וחווית משתמש. הם ייחודים ויוצאי דופן בעולם הזה וכיף לראות סוף סוף את הפנים מאחורי 🙂

  4. עומר יחיד ומיוחד!

    אלוף!

  5. sami

    את השפה היפה והעבודה הקשה עשו הרבה לפניו ומוזר שזה לא הוזכר, קצת לקחת קרדיט לא שלך, בכלל כל הטרנד של מנהלי עיצוב שמשלמים לפורטפוליו לאיזו כתבה מיצה את עצמו לפני הרבה זמן, זה מגוחך.

  6. אסף

    נשמע מעניין. חלק מהדברים כבר מתחילים להיראות ולהישמע כמו daddy jokes.
    חבל שלקחת קדריט על דברים שלא אתה חתום עליהם מבלי לתת קרדיט למי שייצר את השפה של למונייד מלכתחילה ואתם נהנים לייצור מהשאריות.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden