כל מה שחשוב ויפה
נירה יצחקי, אורלאן ואווטאר בדמותה, בגלריה שלוש. צילומים: רפי דלויה, מ״ל
נירה יצחקי, אורלאן ואווטאר בדמותה, בגלריה שלוש. צילומים: רפי דלויה, מ״ל

ORLAN בגלריה שלוש: אווטארים משתוללים והקהל מת על זה

נירה יצחקי: העשייה שלי לא מונעת משיקולים מסחריים. בשבוע אחד ביקרו בתל אביב שתי אמניות שכל אחת מהן סופר סטאר, אורלאן ומרינה אברמוביץ. את אורלאן אני הבאתי

חגית: ערב טוב נירה, מה שלומך? נראה שאת מדלגת בקלילות וחן מהתרגשות אחת לשנייה! אני תופסת אותך בהכנות אחרונות ליריד LOOP ברצלונה, בעוד שהתערוכה של ORLAN שרק נפתחה מושכת המוני מבקרים לגלריה

נירה: ערב טוב חגית. הייתי אומרת שעכשיו הגדרת את המאפיין העיקרי של העשייה המתמשכת שלי. אירוע רודף אירוע. אני בו זמנית מנהלת הרבה פרויקטים; תערוכות, ירידים, המצאת פלטפורמות חדשות. שלא לדבר על השנתיים שהשקעתי בשיפוץ הבניין והחלל החדש והמהמם של הגלריה ביפו

חגית: מבחוץ קצת קשה לנחש. היה נראה שחיכית בסבלנות רבה (מאוד) לפתיחה המחודשת של הגלריה במעונה החדש. והנה, זמן קצר אחרי הפתיחה, נראה שכל הפלטפורמות עובדות במקביל. אני רוצה לדבר על ההיסטריה בגלריה – לזה לא ציפית?

נירה: האמת שאני לא מופתעת מהתגובות ההיסטריות בתערוכה של אורלאן. היא אמנית פורצת דרך, סופרסטאר בינלאומית והעשייה שלה מעוררת השתאות. היא מחוברת לכל הטכנולוגיות החדשות ועושה בהן שימוש גאוני שמתכתב בצורה אורגנית וחדשנית עם ההיסטוריה שלה. כשהסתובבתי איתה בתל אביב היא עוררה ממש תגובות היסטריות. אמנים ואמניות ניגשו אליה בכל מקום שהגענו ביראת כבוד ששמורה לכוכבי רוק. תחשבי על זה שבשבוע אחד ביקרו בתל אביב שתי אמניות שכל אחת מהן סופרסטאר, אורלאן ומרינה אברמוביץ. את אורלאן אני הבאתי

חגית: חשבתי על זה. וזה אכן חסר פרופורציות… אגב הן נפגשו?

נירה: כמעט. הן היו שמחות להיפגש, אבל התפספסו ביום. זה היה יכול להיות מיפגש ענקיות

חגית: אתן מכירות מזמן? איך נוצר הקשר ביניכן?

נירה: ביני לבין אורלאן יש קשר מתמשך, של למעלה מ־25 שנה. את התערוכה הראשונה שלה בארץ היא הציגה אצלי בגלריה בשנת 1999. בתערוכה אז היא הציגה את סדרת העבודות האיקוניות שלה על הניתוחים הפלסטיים שעברה – אותה סדרה שנמכרה לאחרונה לאוסף מרכז פומפידו. עכשיו כשפתחתי את החלל החדש זה נראה לי חשוב לחנוך את החלל ולפתוח את סדרת התערוכות הבינלאומיות של הגלריה עם אורלאן

חגית: כשאת עובדת עם אמנית בינלאומית בסדר גודל כזה – ואורלאן היא באמת סופרסטאר – מה זה נותן לגלריה?

נירה: יש מספר אמנים בינלאומיים סופרסטארים שהגלריה עובדת איתם, כמו מיכלאנג׳לו פיסטולטו, ויליאם קנטרידג׳, פיטר גרינאוויי. אני חושבת שזה ממצב את גלריה שלוש כגלריה בינלאומית חשובה ועוצמתית, שנמצאת תמיד בחוד החנית ולא מפסיקה לחדש ולהתחדש. כשמציגים אמנים בסדר גודל כזה חייבים להיות מקצוענים אמיתיים. זה רף מאד גבוה

חגית: אחת לכמה שנים עושים תערוכה לאמן כזה? איך את רואה את הסדרה הבינלאומית הזו?

נירה: אם את זוכרת התחלתי את הסדרה הבינלאומית כבר בשנות ה־90. החלל החדש המוזיאלי של הגלריה יאפשר לי להציג עבודות מונומטליות של האמנים (ראי את תערוכת הפתיחה של אמיר נוה שהוצגו בה ציורי ענק ופסלים גדולים מאד). אני בונה עכשיו שיתופי פעולה עם מספר אוצרים ואמנים בינלאומיים שיציגו במסגרת הבינלאומית. שיתופי פעולה שיאפשרו גם דיאלוג עם השדה המקומי

בעיני ORLAN זה בכלל לא גימיק! היא משתמשת בטכנולוגיה החדשה של המציאות הרבודה בדיוק מאותו מקום של הניתוחים הפלסטיים. מאז ומתמיד היא הייתה קיצונית וחדשנית, ומבחינתה זו עוד דרך לחדש ולהפתיע

חגית: אני רואה ועוקבת אחר העשייה שלך שנים רבות, ובאמת סקרנית לגבי השיקולים של גלריה פרטית, שמחליטה להציג תערוכות לעתים מאתגרות, יקרות, שהיו יכולות לתאים לחללים ציבוריים. אז ברור לי שזו מקצוענות, וגם יוקרה. זה חוזר אלייך בפעילות של האספנים, במכירות?

נירה: אני עכשיו נמצאת בברצלונה לקראת פתיחת יריד הוידיאו LOOP עם האמנית אירה אדוארדובנה עם עבודת הוידיאו החדשה שלה. הנוכחות המתמשכת בשדה הבינלאמי יוצרת מיפגשים והזמנות לתצוגות ושיתופי פעולה מרתקים. ועכשיו עם החלל החדש ייתאפשרו פרוייקטים מדהימים.

העשייה שלי לא מונעת משיקולים מסחריים. במובן הזה אני מתנהגת כמו חלל מוזיאלי וגם פתחתי אחד כזה עכשיו 🙂 אבל בסופו של תהליך האספנים מאד מעריכים התנהלות מקצועית ונועזת וקונים!

חגית: ואני משערת שזו אחת האסטרטגיות להרחבת המעגל ולפעול מול אספנים גם בחו״ל

נירה: ברור. האספנים בחו״ל בונים אוספים משמעותיים וזה מאד חשוב להיות איתם בקשר רציף, להציג במקומות שהם מגיעים אליהם

חגית: זה ממש יפה: את מציגה בישראל אמנית צרפתיה ותיקה, נועזת, פורצת דרך, ובה בעת בברצלונה את מציגה אמנית ישראלית צעירה, נועזת ופורצת דרך בכלים אחרים

נירה: תודה ששמת לב לכך

חגית: 😊 תספרי בכמה מילים על LOOP

נירה: היריד הזה הוא היריד היחידי כמעט בעולם שמוקדש בלעדית לעבודות וידיאו ארט. אני נמצאת איתם מתחילת הדרך ושמחה מאד שלא התפתו להתרחב למקומות נוספים. זה המקום שאליו מגיעים אספני עבודות של וידיאו ארט וזה אחד הירידים הממוקדים ביותר שקיימים בתחום הזה. ליריד השנה יגיעו מהאוספים הכי חשובים בעולם כמו Kadist, Julia Stoschek, Maja Hoffman

אירה אדוארדובנה, IronRoad. צילומים: מ״ל

אירה אדוארדובנה, IronRoad. צילומים: מ״ל

חגית: וגם את באת ממוקדת. את מציגה שם רק את אירה אדוארדובנה, עם עבודה חדשה?

נירה: כל הרעיון של היריד הוא הצגת אמן אחד עם עבודה אחת. במקרה של אירה זו עבודה חדשה שתוצג לראשונה בבכורה עולמית. ואגב, העבודה הזו נרכשה לאחרונה לאוסף של מוזיאון תל אביב. היריד ממוקם בבית מלון וכל גלריה מציגה בחדר אחד

חגית: נשמע מפתה ומגניב. הלוואי והייתי!

וכעת נחזור לתופעת אורלאן והתערוכה בגלריה בתל אביב. מה קורה פה? 😱 אמנית בת 70, עם קריירה של 50 שנה, מחליטה לשחק ב־AR (מציאות רבודה, Augmented Reality) ולהציג אווטארים בדמותה, שפורצים מהקיר ומשתוללים בגלריה. והקהל מת על זה 😅 במו עיניי ראיתי מאות אנשים מגיעים לשיח גלריה, וילדים ומבוגרים מתחרים על מקום בצילום עם אווטאר של אורלאן בגודל ענק, עומדת על הראש. ואני מבינה שמגיעים גם רבים שמעולם לא התעניינו באמנות?

נירה: התערוכה פורצת גבולות בכל קנה מידה. האווטארים משגעים את הקהל. מגיע קהל בכמויות מטורפות ועוד רגע נצטרך לווסת את התנועה! אני מאוד נהנית לראות תערוכה שיוצאת ממעגל המסורתי של חובבי אמנות. זה החלום הרטוב של כולנו; להגיע לקהלים חדשים ועדיין להציג אמנות מצויינת. נדמה לי שפה הצלחנו בגדול. בלוקבאסטר אמיתי

המשחק הוא כפול. גם האמירה הזאת שלה זה סוג של משחק כפול; היא מאתגרת את חוקי המשחק של עולם האמנות, של המוזיאונים ושל האספנים. ובכך קובעת כללי משחק חדשים. רוב העותקים של העבודות בתערוכה כבר נמכרו לאספנים

חגית: מסכימה איתך לגמרי. אבל מבחינה אמנותית, זאת לא היצירה שלה בשיא תחכומה. נראה שהיא החליטה פה ללכת קצת על ההומור, הגימיק, אולי כדי להתחבר לדור העכשווי ואולי כביקורת על המשיכה הזו לכל מה שחדש. איך את רואה את זה?

נירה: בעיניה זה בכלל לא גימיק! היא משתמשת בטכנולוגיה החדשה של המציאות הרבודה בדיוק מאותו מקום של הניתוחים הפלסטיים. מאז ומתמיד היא הייתה קיצונית וחדשנית, ומבחינתה זו עוד דרך לחדש ולהפתיע

חגית: אורלאן – תמיד בגופה ובפניה שלה במרכז העשייה שלה – מדגישה משחקי תפקידים ומגדר, זרות ומוזרות, חייזרות, אחרות. היא משתמשת באופרה של פקין כ״אווטאר תרבותי״, כבסיס לשפה הוויזואלית ולדימויים העזים, הצבעוניות, הדוגמאות הגרפיות (באופרה של פקין נשים לא הופיעו על הבמה, רק גברים הורשו לשחק, גם בתפקידי נשים).

אז המשחק הוא כפול – אווטאר תרבותי שממנו בוקע אווטאר דיגיטלי, וירטואלי. אבל היא בעצמה אמרה שזה ״לא חומר לאספנים ולמוזיאונים״, שאנשים אוהבים להתפעל ממציאות מדומה ואמנות רבודה, אבל לא קונים אותה. בינתיים. את רואה תנועה בכיוון הזה?

נירה: המשחק הוא כפול. זה מדויק! גם האמירה הזאת שלה זה סוג של משחק כפול; היא מאתגרת את חוקי המשחק של עולם האמנות, של המוזיאונים ושל האספנים. ובכך קובעת כללי משחק חדשים. רוב העותקים של העבודות בתערוכה כבר נמכרו לאספנים ונשארו למכירה עותקים בודדים ואחרונים בתערוכה

birds

חגית: מה המחיר? כשקונים את הצילום מקבלים גם את האווטאר? הוא יחיה אצלי בבית לנצח?

נירה: מחיר העבודות 20 אלף אירו לעותק, במהדורה מוגבלת כמובן, והאווטאר הוא חלק מהעבודה

ואפרופו אוואטרים ומציאות רבודה ומציאות מדומה – אני עומדת להשיק את הפלטפורמה הדיגיטלית SANDBOX, שתאפשר סביבה לחיפושים, ניסויים וגילויים בתחום האוצרות הדיגיטלית ויצירה למרחבים וירטואליים. זו יוזמה משותפת עם ד״ר ליאור זלמנסון, שבה נקיים אוסף פרויקטים: תערוכות, אפליקציות והתערבויות במרחב הדיגיטלי והווירטואלי; אירוח יוצרים ויוצרות הבוחנים את המרחבים האלו, על שלל תכונותיהם, האפשרויות הגלומות בהם ואף המגבלות המאתגרות את החוויה האסתטית.

אנחנו נאצור נפיק ונעלה תערוכות וירטואליות בשיתוף עם חללים דיגיטליים ווירטואלים בינלאומיים. ה־SANDBOX יהיה חלק מהאתר החדש של גלריה שלוש שעלה לאוויר בימים אלה. ועכשיו אני חייבת לרוץ ולקבל סיור פריוויו פרטי של אספנים VIP בתצוגה שלנו כאן בברצלונה…

חגית: בהצלחה שם וגם פה

נירה: תודה


ORLAN ו אופרת פקין – עיצוב ומציאות רבודה
גלריה שלוש, רחוב הצורפים 15, יפו
נעילה: 17.12

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden