איהב ג׳אריס עיצב פתרון חלופי לחזייה וזכה עבורו בפרס באיטליה

עיצוב שמלות ערב מרובות מחוכים הביאו את מעצב האופנה איהב ג׳אריס לחקור את עולם החזיות ואת ההשפעה והקשר בין לבישת חזייה לסרטן השד. שאלת המחקר שלו הייתה כיצד אפשר להגן על השד הנשי מפני נורמה חברתית שמגדירה את מראהו ומכתיבה את תפקידו. במחקר הוא בדק את התפיסות החברתיות השונות בנושא השד הנשי, שדרכו נשים מתבטאות ומביעות כוח ועוצמה.

נקודת המוצא שלו הייתה שהחזיה מקבעת את השד ולא מאפשרת לו להתנועע – בשונה משאר האיברים בגוף, ובעיקר בגוף האישה. לטענתו, כתוצאה מהלבישה ההדוקה, החזיה פוגעת במערכת ניקוז הלימפה, שעם הזמן מתפתחים בה גושים שעשויים להפוך לגידולים סרטניים.

את עבודת המחקר עשה ג׳אריס במסגרת לימודיו לתואר השני בעיצוב בשנקר. בנוסף למחקר פיתח ג׳אריס גם מערכת לבוש שמגנה על השד ובאותו העת מאפשרת לו לא לסבול מהלחץ של החזיה ולמלא את תפקידו. המערכת עשויה בד במבוק משולב בבד גסטוז: השילוב בין השניים יוצר את האפקט שמספקת לבישת חזייה, ואילו השימוש בחומרים טבעיים יוצר אפקט נינוח שאינו פוגע בבריאות. לצד אלה, מציין ג׳אריס, לבד הגסטוז יש גם אפקט מרפא – במידה ונדרש כזה.

אני רוצה להשמיע את הקול שלי בתחום העיסוק שלי – זה ממלא אותי ומכניס בי שמחה, ואני רואה בזה שליחות. להיות מעצב אופנה זה לא רק לעצב לטובת תצוגות אופנה – יש בזה הרבה מעבר

מדובר במערכת לבוש ששומרת על הגוף ועל החזה הנשי ובה בעת גורמת לו להיראות טוב. המערכת עוטפת את פלג הגוף העליון, במיוחד את השדיים, ויוצרת מראה נשי שעטוף כמו בעור שני, וגורם לאיבר לחיות ולממש את טבעו מבלי לפגוע בו.

על העבודה זו זכה ג׳אריס בפרס Oscar Della Moda לשנת 2022. זו השנה התשיעית שבה מוענק הפרס על ידי מועצת מעצבי האופנה של איטליה והלשכה הלאומית לאופנה איטלקית, עבור אופנת נשים המקדמת ערכים של חדשנות, סביבה וקיימות, וגם על עבודה עיצובית יוצאת דופן במובן של חדשנות תרבותית ואתית. ג׳אריס היה הנציג הישראלי היחיד שזכה בפרס. הוא זכה בקטגוריית הפלטינום – הקטגוריה הגבוהה ביותר. יחד איתו היו גם מעצבים מצרפת, איטליה, ספרד, הודו סין ועוד.

״האישה הקדמונית לא לבשה חזייה״ אומר ג׳אריס. ״באפריקה, לדוגמה, שם נשים לא לובשות חזייה, רק 1% מהן לוקות בסרטן השד, לעומת העולם המערבי שבו אחוזי המחלה גבוהים״.

הנשים לא מודעות

ג׳אריס, בן 37, הוא בוגר התואר הראשון בעיצוב אופנה והתואר השני בעיצוב משנקר, וגם בעל תואר שני בתלבושות תיאטרון וקולנוע מאוניברסיטת תל אביב. לאחר לימודי התואר השני יצא להתמחות בבית הספר לאופנה סיינט מרטין בלונדון, שם התמחה בתחומי עיצוב ופיתוח חזיות.

לדבריו, התשוקה לאופנה החלה כבר כשהיה ילד והיה משרטט עיצובי אופנה. בנוסף על פעילותו כמעצב אופנה הוא משמש, החל משנת הלימודים הנוכחית, כמרצה במחלקה לעיצוב אופנה בויצו חיפה, ומעביר קורס מחוכים כקונספט לתלמידי שנה ג׳ ובניית קולקציה לתלמידי שנה א׳.

אני עדיין עוסק ביצירת מחוכים שבנויים מחישוקים של ברזל שמטרתם להכניס את הגוף הנשי ל״כלוב״ שמהדק את המותן ומבליט את השדיים. אבל זה מטריד אותי, ולכן חיפשתי פתרון אחר

״הבחירה בתחום התמחות זה התאימה לי, כבעלים של מותג לשמלות ערב, גבר שמעצב מלבושי נשים. החיפוש אחר מה שמעורר התפעלות ומה שמושך את העין מלווה אותי בתהליכי היצירה. במקביל, התפיסה העיצובית שלי מושפעת מהחברה ומהסביבה שבה גדלתי.

״אני עדיין עוסק ביצירת מחוכים שבנויים מחישוקים של ברזל שמטרתם להכניס את הגוף הנשי ל׳כלוב׳ שמהדק את המותן ומבליט את השדיים. אבל זה מטריד אותי, ולכן חיפשתי פתרון אחר. נשים אוהבות את המראה שמחוך מייצר ומבקשות ממני לא אחת את המחוך עוד ועוד. הן לא ממש מודעות ללחץ שנוצר כתוצאה מכך״.

את הסטודיו, שנושא את שמו ומתמחה בעיצוב שמלות ערב ושמלות כלה, הוא מנהל בכפר יאסיף, מקום מגוריו נכון להיום. 95% מלקוחותיו הן נשים מהמגזר הערבי־ישראלי, ולאחרונה אף הוזמן להציג בתצוגות אופנה בדובאי, שם זכה לפופולאריות רבה. אחד המאפיינים הבולטים בעיצוביו הוא שילוב של מחוכים.

״קהל לקוחותי אוהב את המראה המהודק, ומכאן ברור הקשר בין עיצובי המסחריים לעבודת המחקר שקיימתי. חשוב לזכור שבחברה הערבית כל ארוע מורכב ממספר ארועים שדורשים מספר מערכות לבוש, כך שלרב אני נדרש לעצב יותר מבגד אחד לכל לקוחה. בזכות התצוגות בדובאי נחשפתי ללקוחות חדשות ובהן שחקניות של סרטים בסגנון בוליווד. יש לי גם לקוחות מאיחוד האמירויות, ואפילו הלבשתי את מלכת היופי של לבנון״.

תהליך העיצוב מתחיל מסיפור שמהווה את מקור ההשראה, שנובע בדרך כלל משיח עכשווי שמתרחש בעולמו. כך לדוגמה, בקולקציה האחרונה שלו, מקור ההשראה היה מוות. ״לפני כן ההשראה היתה השילוב בין מציאות לדימיון – עסקתי בכל מה שאנשים מנסים להעביר באמצעות הרשתות החברתיות, ולפני כן, מקור ההשראה היה מסיכות.

״לפני הכל אני רוצה להמשיך ולעסוק בפתרונות אופנתיים עם ערך חברתי״, הוא אומר לסיום. ״אני רוצה לעשות משהו למען החברה ולמען האחר. אני מבין שיש לי אחריות גדולה כמעצב אופנה, במיוחד ככזה שמעצב לנשים. אני מחויב לעצב להן אופנה נוחה ובריאה.

״אני רוצה להשמיע את הקול שלי בתחום העיסוק שלי – זה ממלא אותי ומכניס בי שמחה, ואני רואה בזה שליחות. להיות מעצב אופנה זה לא רק לעצב לטובת תצוגות אופנה – יש בזה הרבה מעבר״.