כל מה שחשוב ויפה
שושקה, זאב אנגלמאיר, יומנה של מפגינה
שושקה, זאב אנגלמאיר, יומנה של מפגינה

שושקה (זאב) אנגלמאיר: יומנה של מפגינה. עכשיו הספר

הנוכחות של שושקה במחאה שוברת את גבולות הקריקטורה הפוליטית, ויש לה רגישות נדירה לפרטים הקטנים, כמו גם לתמונה הגדולה. מדווחת מהשטח

חגית: הי זאב, בוקר טוב. ברכות על הספר החדש יומנה של מפגינה 💪🏻 איך לקרוא לך בדיאלוג הנוכחי – זאב או שושקה?

זאב: שושקה

שושקה, זאב אנגלמאיר

שושקה, זאב אנגלמאיר

חגית: מעולה. איך את מחליטה מתי את שוש ומתי זאב? יש חוקיות?

שושקה: כי יומנה של מפגינה, היומן של שוש. כשלובשת שוש או מפגינה או יוצרת כשושקה – אני שושקה. כשיושב ליד שולחן עבודה ומחפש את השלט של המזגן: זאב.

חגית: הגיוני. מה שמדהים (אגב המזגן) שלשושקה לא חם בהפגנות – 34 מעלות 130% לחות, את לובשת את חליפת השושקה שלך ונראית רעננה כמו מרלין מונרו בשאנל 5

שושקה: חם חם, אבל שום דבר לא דומה לדקות הראשונות של שושקה, כשבקעה מצדפה לוהטת, שעמדה ביוני בשמש בכיכר ביאליק. שם בושלתי 25 דקות. יחסית לחום ההוא, כל חום אחר קריר ונעים לי

חגית: זה באמת בלתי נשכח. אני חושבת שהבישול הזה הוליד כל כך הרבה דברים. לא רק את הדמות של שושקה אלא את כל אישיותה המרהיבה והפרועה, וזה גם מה שמטעין אותה בכוחות על, כנראה

שושקה: כן, זה שהיה לי ספק אם אשרוד, כשהייתי מקופלת בצדפה, גרם לשושקה להיות טוטאלית, ולהיוולד מחדש

שושקה בקפלן. צילום: רפי מיכאלי

שושקה בקפלן. צילום: רפי מיכאלי

מעצר באיילון. צילום: יותם שפירר

מעצר באיילון. צילום: יותם שפירר

צילום: דניאל קוץ

חגית: היומן מתחיל מתחילת המחאה? הוא נעשה בזמן אמת או במבט לאחור?

שושקה: היומן המאוייר נוצר בזמן אמת, כל יום בחדשים האחרונים. תחילת המחאה שלי היתה לפני שנים, בפעולות אקטיביסטיות שיזמתי

חגית: כן, יודעת, התכוונתי למחאה הספציפית הנוכחית…

שושקה: יצרתי חלק מהעבודות בתחילת המחאה, יומנה של מפגינה התחיל כמה שבועות מאוחר יותר

חגית: אנחנו נמצאים בשבוע 32 של המחאה – 80 עמודים ביומן זה יותר מכפולה לשבוע. את רואה לנגד עינייך שנוצר איזה נרטיב כרונולוגי?

שושקה: נרטיב לאו דווקא סיפורי, אלא של מה שהעסיק אותי באותו שבוע. בפעם הראשונה שפגשתי את מחאת הסבתות ברוטשילד ציירתי אותן, וגם אותי כסבתא. חלק מהעמודים מתיחסים לחגים או לארועים, כמו פטירתם של יונתן גפן ומאיר שלו, שצוטטו בשלטי הפגנות. התייחסתי גם לארועים קשים יותר, בטחוניים, להסתה ולגזענות, לרילוקיישן, לכיבוש, כל מה שהעסיק ומעסיק אותי

חגית: אחד מכוחות העל שהזכרתי, זו התשומת לב לפרטים – אנשים, אנקדוטות, רגעים קטנים וגדולים – בלי לאבד את ״התמונה הגדולה״. זה מה שהיומן מעביר?

שושקה: כן. רציתי יומן שיתעד את מה שאני עוברת בהפגנות, את השיחות עם מוכרי המים המינרלים ליד עזריאלי, השלטים והשוטרים – וזה גם מה שאחרים חווים ויכולים להזדהות. ורציתי שיהיה בו גם נונסנס, כמו קטלוג פופיקים של מפגינים ומפגינות. כל מה שלא מופיע בדיווחים חדשותיים של ההפגנות, וגם לא בקריקטורות פוליטיות.

בוקר אחרי שפגעה בי מכתזית בכינון ישיר והפכה את השלט שלי לעיסת נייר שתיתי קפה עם סוכרזית, וכשטעמתי בטעות פרורי סוכרזית מהכפית ציירתי דברים שאני לא סובלת, 1. סוכרזית, 2. מכתזית

birds

חגית: אני מזמינה ספל גרנדמייזר בבקשה 🤦🏼‍♀️🤣

שושקה: שומרת לך ספל גרנדמייזר, אידאלי לתה קמומיל עם עוגיות ג׳ינג׳ר

חגית: חחח – באמת יש כבר מרצ׳ שיוצאים במקביל לספר? הנה, גם אני בחרוזים…

את דמות מאוד פוליטית – דמות נשית שמחצינה את כל מה שאסור להראות בציבור, החל מהפות והשדיים הגלויים, עבור בתסרוקת שרה נתניהו (הנצורה), וכלה בסדרת השלטים המבריקה, בכינון ישיר לעיני הפוליטיקאים וללב של המפגינים.

אפשר לומר ששברת את הפרדיגמה של קריקטורות פוליטיות, הוצאת אותם אל מחוץ לפפלטפורמות התקשורת. ובאותו זמן שברת גם את הפרדיגמה של דמות מחמד (MASCOT)

שושקה: מבחינתי כל היצירה מתמזגת, השלטים שמציירת, ״יומנה של מפגינה״, התלבושות שיוצרת לעצמי בהתאם להפגנה. לפני שבועיים בניתי רכבת מקרטון להפגנה בתחנת השלום, ולפני כן אוטובוס קומותיים כששרה טסה ללונדון, ומטוס למחאת הטייסים ומכתזית משפריצה מים.. התסרוקת בלונד שלי נוצרה וסולסלה הרבה לפני שהכרתי את שרה, ככה שנראה לי שזאת שרה הולכת עם תסרוקת שושקה

חגית: שושקה מובילה אופנתית

שושקה: יש כבר כל מיני מרצ׳ מוכנים, כמו עשר חולצות שציירתי וקריים מיניסטר הדפיסו. הן נחטפות ונמכרות כבייגלה עם שומשום בכיכר הדמוקרטיה, כי לרוב חולצות מחאה טיפוגרפיות, מעוצבות באותיות רציניות כועסות, ושלי צבעוניות ומאויירות. כל ההכנסות מהן למחאה ולקריים מיניסטר. יש כל מיני סטיקרים שציירתי ושמשוניות, וכרזות לצביעה שמופצות למחאות מחוץ לתל אביב, ויהיו כוסות מחאה מודפסות, כמו ״כוס קפה אהובה, ממשלה רקובה״, ו״נפלתם על התה הלא נכון״, וגם ״לא להסתה, כן לחביתה!״, יהיה גם ״קצף אמבטיה דמוקרטיה״, ומפה מתקפלת מפורטת של קפלן, ושעוני יד רולקסושקה מסדרת ״רפורמה״, שהם גם מצפן, כדי לדעת אם את חוסמת את איילון צפון, או נרטבת ממכתזית באיילון דרום.

חגית: חשוב. הספר בהוצאה עצמית או מאורגנת? כמה עולה?

שושקה: יומנה נוצר ופורסם מידי יום ברשתות החברתיות, וזה שלא היה לי עורך או עיתון, נתן לי חופש פעולה מלא להתפרש על עמודים שהגיבו פוליטית ועמודים אישיים, יצירות אישיות עם מסר וכאלה שהן נונסנס, שטותיות. שילוב שמשקף כנראה את החיים עצמם.

עכשיו הוא יוצא בהוצאה עצמית. כמו ביצירה עצמה רציתי להחליט על התכנים. עיצבה דנה ברלב, יוצרת שאני אוהבת במיוחד, שמוציאה לאור את עיתון המחאה ״מרי סטריפ״

חגית: יפה! ובהזדמנות זו נזכיר שאת באמת האיש/ה העסוקה ביותר בארץ (ובעולם!). בימים אלה ממש את מציגה תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה, במסגרת מקבץ תערוכות האיור ״ספרו לי עוד״, שאצר יובל סער (העורך הראשי של פורטפוליו); היום עלה קמפיין בארצות הברית עם איור שלך; ולצורך השיחה הזו הפסקת לשעה את העבודה על איור למגזין ״עיניים״…

שושקה: כן, זה כנראה נכון.

בתערוכה במוזיאון הרצליה מוצגת ״אלף שושקות״, תערוכת מחווה לשושקה של המון אמנים ויוצרים. זאת תערוכה הרפתקנית, כי עד שנתלתה לא ידעתי בוודאות איך גיוון גדול כל כך של יצירה, חמרים וסגנונות יעבדו ביחד. יובל עזר לי מאוד להתמקד, ונטלי לקטלג את העבודות. תערוכה נוספת שהייתי שותפה בה (גם היא במוזיאון הרצליה במסגרת ״ספרו לי עוד״) היא ״ההיסטוריה המטורפת של האיור הישראלי״, בשיתוף עם לילך רז וקרן כץ.

אני מעורבת בפרויקט קונספטואלי שהוא שיתוף פעולה שלי עם אמן גרמני, דניאל הורנמן, הקמת מחנה פליטים לאמנים, ובעוד שבועיים אטוס אליו, לגרמניה, לעבוד על הפרויקט שיוצג בגנים הבוטניים של בון. אספר אחרי איך היה… מתה כבר להתחיל לעבוד על ספר הקומיקס שלי, ״הגמל המנשנש״, שדחיתי בגלל התערוכה במוזיאון הרצליה ו״יומנה של מפגינה״.

חגית: וכמה מילים על הקמפיין בארצות הברית? איך זה קרה?

שושקה: פנתה אלי פרופ׳ שירה קליין, ראש המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת צ׳פמן, וביקשה איורים לעצומה שהופצה השבוע באקדמיות בארה״ב, נגד מדיניות ישראל בשטחים והמשך הכיבוש. העצומה מבקשת מיהודי אמריקה לעזור במאמץ למען הדמוקרטיה ונגד הגזענות והכיבוש, ולהפסיק לשתוק.

יהודי ארה״ב חייבים להתחיל לדבר על הכיבוש, כשם שהם מדברים על כל כך הרבה עניינים אחרים של צדק חברתי. מלחמה עבור צדק חברתי היא ממש חלק בלתי נפרד של זהות יהודי אמריקה, עד שזה מגיע לעניין של ישראל, ואז זה טאבו. מצפים מהם לתרום ולסייע, אבל אסור להם לדבר על מה שרע בישראל. על העצומה חתומים אקדמאים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם.

אני מקבלת פניות ממחאות נגד המהפכה המשטרית ברחבי העולם. עיצבתי החודש כרזות למיצג מרי אנטואנט בלונדון, והוזמנתי להופיע כשושקה בקרוב מאוד, בהפגנה בבירה אירופאית חשובה (שעדיין לא הייתי בה כשושקה. הייתי כבר בלא מעט מקומות), אבל זה עדיין סודי ביותר

חגית: 🤫 וואו, בהצלחה לשושקה וד״ש לזאב


שושקה | יומנה של מפגינה
עיצוב: דנה ברלב. 80 עמודים, הוצאה עצמית
מחיר: 25 שקלים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. נאוה בלוך

    בהצלחה עם התערוכה והספר ןתחזיק מעמד בלבוא להפגנות.לא ברור מאליו לראות אותך בורוד החם הזה צועד בגאון באוגוסט. ובנוסף,תודה מקרב לב על הכל.אתה מצחיק אותי בתוך כל הכאוס.גם לא ברור מאליו.אתמול התבקשתי לשלוח תמונה למסיבת מחזור בפריפריה שבה גדלתי. שלחתי את המפגינה.כמעט נופנפתי כי הם מתנגדים לפוליטיקה,להומור,לסמול טוק…נזכרתי למה ויתרתי על זה.כתבתי להם שאמנות והומ ור וחברה או נמות.מה שחשוב זה שהתמונה הממה את החברה.כישרון גדול!

  2. תחיה

    יש בעיה ברכישה דרך האתר.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden