נמל הדייגים המשודרג בעכו מייצר מערכת יחסים חדשה בעיר

כבר 24 שנים שמשרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן מתמחה, בין היתר, במה שאפשר לכנות ״אדריכלות ים ומים״. הפרויקט הראשון שביצע בתחום היה בשנת 1999 בשפך הירקון, ובמסגרתו עבר המקום תהליך פיתוח שהפך אותו למתחם בילוי, תרבות ופנאי.

מאז רשם המשרד בגוף העבודות שלו לא מעט פרויקטים מסוג זה, וביניהם תכנון נמל תל אביב, שאף זיכה אותו בפרס רכטר לאדריכלות, בפרס רוזה ברבה בביאנלה לאדריכלות נוף בברצלונה, ובפרס איגוד האדריכלים במוסקבה; תכנון הטיילת המרכזית של חוף תל אביב; תכנון אסטרטגי לחזית החוף באשקלון ופארק המים סי פארק; תכנון אסטרטגי ״מגבול לגבול״ – מטאבה לעקבה ברצועת החוף של אילת; תכנון אתר אגם מלאכותי־אקולוגי בפתח תקווה ופרויקטים נוספים.

צילום: מייזליץ כסיף רויטמן

אבל לפרויקט תכנונו של נמל הדייגים בעכו, שהושלם בימים אלה, היה לדידו של האדריכל אודי כסיף, ממייסדיו ובעליו של המשרד, טעם מיוחד. ״עכו היא מבחינתי סיפור אהבה״, הוא מספר. ״מעבר לאיכויות שמייצרות בה השכבות ההיסטוריות ואיזו תחושה של קדושה שאופפת את העיר, קרבתה לחיפה שבה נולדתי וגדלתי, העלתה אותה על מפת טיולי השבת המשפחתיים של ילדותי״.

הפרק הראשון של קשרי המשרד עם חוף עכו נרשם לפני 12 שנים, כשהוזמן להציע תכנית אסטרטגית לרצועת החוף הנמשכת משפך נחל נעמן, דרך חוף התמרים, חוף ארגמן, החוף שבחזית בית הספר לקציני ים, ועד חומות העיר העתיקה. ״אחד המאפיינים של תכנית אסטרטגית הוא המימוש המהיר יחסית שלה, שאינו כרוך בתהליכי אישור ארוכים. להבדיל מתכנית אב, תכנית אסטרטגית מציגה כיוון ורוח של פרויקט. היא מצביעה על מה שאפשר לעשות במסגרת הקיים וכוללת גם עיצוב, כך שיש לה אפקט על הסביבה שקולטת שמשהו קורה, ומעורר הבנה שיש מקום לשינויים״.

הנמל אמנם משך אליו מבקרים רבים, תיירים ותושבים מקומיים כאחד, אבל נתוניו הפיזיים לא היו מותאמים לתנועה תיירותית ולתנועה ככלל. לא היו בו תנאי הליכה ראויים, והסלעים הגדולים של שובר הגלים, שמשכו אנשים לטפס עליהם, היוו סיכון של ממש

עד כה בוצע חלק מהתכנית, שהניב את חוף הרחצה ארגמן והטיילת שבו, מבנים ששופצו והוספת קיוסקים, ועם סיומו הוזמן המשרד על ידי החברה לפיתוח עכו העתיקה לתכנן מחדש את נמל הדייגים במקום. נמל עכו נושא איתו עבר היסטורי שנודד לתקופות עתיקות, שבהן היווה נקודה אסטרטגית חשובה בקשרי מסחר בין־יבשתיים. בשלהי התקופה העות׳מאנית וראשית המנדט הבריטי, שהפך את נמל חיפה לנמל הראשי, החל נמל עכו לשמש גם לדיג. מאז הוא שימש ועדיין משמש ככזה, אם כי היום בהיקף פעילות מצומצם יחסית לעבר.

הנמל הקיים נבנה בראשית שנות ה־80 והיה פעיל כסוג של אייקון מקומי, אך בשנים האחרונות החל לאבד גובה: הדיג במקום נפגע ופחת, והרבה מהדייגים המירו את העיסוק בו ורכשו סירות להשטת תיירים ומבקרים סביב חומות העיר. ״הנמל אמנם משך אליו מבקרים רבים, תיירים ותושבים מקומיים כאחד, אבל נתוניו הפיזיים לא היו מותאמים לתנועה תיירותית ולתנועה ככלל. לא היו בו תנאי הליכה ראויים, והסלעים הגדולים של שובר הגלים, שמשכו אנשים לטפס עליהם, היוו סיכון של ממש.

״בה בעת, יש לו איכויות רבות של קרבת ים עם מבט שמשקיף לעבר חיפה ולעיר העתיקה, וסביבה היסטורית מרתקת עם אוצרות כמו חאן אל עומדן ואולמות האבירים המצויים בקרבת מקום. ככזה, הפוטנציאל שלו להוות מוקד תיירותי אטרקטיבי ומרחב ציבורי איכותי לרווחת תושבי העיר היה רב, אך לא ממוצה״.

מרכיב דרמטי בחיים של עיר

התכנון החדש, שעליו היה אחראי האדריכל יגאל טרטרקובסקי מהמשרד, נרקם תוך דיונים רבים עם הרשויות המעורבות בו, עם תושבי העיר העתיקה שבתיהם נושקים לים ועם קהילת הדייגים. ״האתגר שניצב בפנינו היה כפול: לצד תכנון שיממש את הפוטנציאל של המקום וימנף אותו להוות אתר מארח, תיירותי ועירוני, וגם לדאוג לדייגים שעדיין פועלים בנמל. במפגשים שניהלנו איתם הקפדנו ללמוד לעומק את הצרכים שלהם, על מנת לספק להם מענה ראוי ותנאים נאותים שיבטיחו את המשך פרנסתם״.

הרעיון שעמד בבסיס התכנית לא חתר לייצר שואו זר למקומו, אלא להשתלב במרקם הסביבה; לזרום עם הקיים, לשדרג ולמקסם אותו תוך הפיכתו למרחב שיאפשר למבקרים ליהנות ממכלול האיכויות שהוא מציע. ״אחת התובנות שהסקנו מהניסיון שצברנו לאורך השנים בתכנון סביבות ימיות, היא שקיומו של ים בעיר הוא הרבה מעבר להיותו משאב טבע מושך, וטיפול בסביבתו הוא הרבה יותר מיצירת פארקים.

המפגש עם האופק שהים מזמן הוא, לשיטתנו, זכות, ואנחנו מקפידים להתייחס אליה ככזו. אופק מסמן פתיחות ותקווה, ואין כמו תחושת הרוגע הטובה שמשרה מראה האינסוף

״המפגש עם האופק שהים מזמן הוא, לשיטתנו, זכות, ואנחנו מקפידים להתייחס אליו ככזו. אופק מסמן פתיחות ותקווה, ואין כמו תחושת הרוגע הטובה שמשרה מראה האינסוף. בחיים של עיר מדובר במרכיב דרמטי, ואם הוא מטופל נכונה התרומה שלו לרווחה קהילתית וחברתית היא בעלת משמעות עצומה״.

בתוך כך, המהלך המרכזי של התכנית נועד לייצר טיילת ראויה, כציר הליכה נגיש ונוח וכמרחב שיאפשר שהייה נינוחה ונעימה בקרבת הים. יישום המהלך נשען על ניצול שובר הגלים הסלעי, שהטיפול בו כלל הגבהה והרחבה של שטחו, תוך חיזוק ועיבוי, וצדו הסמוך לקו המים רוצף בבטון חשוף ונתחם במעקה למניעת נפילות. משטחו העליון של המעקה רחב ועשוי עץ, כך שאפשר להישען עליו בנוחות כעוד נקודת צפייה אל האופק, ולמרגלותיו הותיר התכנון רצועה מהסלעים הגדולים למיתון עוצמת הגלים.

אודי כסיף. צילום: תמר אייזנברג

השטח שיועד לשמש כציר הליכה ו״יושב״ על הסלעים רוצף באבן טבעית, ולכל אורך מהלכו נבנו במות ורמפות מבטון יצוק, משובצות במושבים המזמינים לשבת מול הים ולנשום את יופיו. כמו כל האלמנטים ששולבו בתכנון, המושבים עוצבו ייעודית כשילוב של בטון יצוק ומשטחי ישיבה מעץ, וכמותם עוצבו ייעודית הפרגולות שמצלות עליהם ומשלבות פלדה ועץ. את מסלול ההליכה חותם מגדל פעמוני רוח, שעיצובו הפיסולי נרקם מפלדה, קורת עץ ופעמונים מאלומיניום מוזהב, כשהצלילים המשתנים שהם משמיעים – כתוצר של עוצמת הרוח – יוצקים לחוויית המרחב ממד נוסף.

מטבע הדברים, לתנאי הלחות והמליחות שמקורם בקרבת הים יש השפעה על חומרים, וכסיף מסביר שלמרות הבחירה המוקפדת בכאלה שמאופיינים בעמידות גבוהה ומתמודדים היטב עם תנאים אלה יהיה צורך בתחזוקה. ״עם זאת, מניסיוננו, כשעושים כבוד לקהל ומייצרים לו מרחב ציבורי מושקע ברמה גבוהה, הוא נשמר ככזה. ראינו את זה קורה באילת, באשקלון ובנמל תל אביב״.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

את המענה לפעילויות הדיג והשיט התיירותי מספקות פונקציות חדשות שתוכננו בשטח הנמל, וביניהן מחסנים נוחים לאחסון רשתות הדיג, אזורים מוצלים בסככות לממתינים לתורם לשיט, שירותים ציבוריים, ואף משרדי חברת הניהול נקבעו בו. כך, במופעו החדש כמרחב מזמין ונוח לשהות ולבילוי זמן, הנמל מייצר מערכת יחסים חדשה בעיר, בינה ובין נוף הים, כמו גם בין כל הקהלים הפוקדים אותו – דייגים, תושבים ותיירים.

״אין בו דרמה והוא לא מתחרה עם הקיים. זהו פרויקט מוקפד ומושקע שמשתלב נכונה בסביבתו עושה את שלו ועובד. זאת הייתה המטרה וזהו גם הסיפוק. לייצר מרחב ציבורי איכותי ומפנק שגורם לתושבי העיר הנאה וגאווה מקומית, ובמקביל ממצב את הנמל כמוקד תיירותי מושך״, מסכם כסיף, שמשרדו כבר עסוק במשימה הבאה: להשלים את התכנית שתחבר את חוף הארגמן עם חוף הסוסים, תוך יצירת חוף נגיש לציבור וטיילת שדרכה אפשר יהיה להגיע לעכו העתיקה.