השדה המאוחד של דורון בדוח קרן

עמית: שלום שלום אמסטרדם, דורון! מה שלומך?

דורון: מה שיכול להיות בסדר, בסדר 🙂 ואת? מה שלומך?

עמית: אני מאמצת את התשובה שלך. אפשר? 

בפעם האחרונה שדיברנו זה היה בחיים הקודמים. זה היה לפני פתיחת תערוכת היחיד שלך בגלריה פוסט ברמת השרון, לפני אמסטרדם, ובעיקר לפני המלחמה. חלפו בקושי חודשיים ותראה איפה אנחנו

דורון: ממש. מטורף. הזמן מאיץ. הכל קורה מהר מדי

עמית: לגמרי… בוא נזכר מה בתערוכה שנפתחת כעת שוב, רגע לפני שנגיע לכאן ועכשיו

דורון: התערוכה CAN/T TOUCH THIS (נעילה: 31.12) בוחנת תהליכי עבודה חדשים בעידן הבינה המלאכותית. אני מציג קולקציית רהיטים שעיצבתי תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית, יחד עם וידאו קצר שגם נעשה בבינה מלאכותית שמציג את סיפור הבריאה הבדיוני של הקולקציה. כמו כן, תרגמתי חמישה כסאות מהקולקציה מהעולם הווירטואלי לעולם הפיזי ויצרתי מהם דגמים מוקטנים שהדפסתי במדפסת תלת־ממד

עמית: בין לבין עברת להתגורר באמסטרדם. ספר על זה

דורון: נכון. דיברנו הרבה שנים על לחוות חיים באירופה וזממנו על אמסטרדם כבר תקופה. לפני כמה חודשים החלטנו לעשות את המהלך והמעבר היה מתוכנן לאוקטובר. מי ציפה שנעזוב את המדינה במלחמה :/

עמית: ממש. מה אתם עושים שם?

דורון: יונתן, בן זוגי, ואני פתחנו סוכנות קריאייטיב בשם The Unified Field, ואנחנו עובדים עם כל מני חברות ומותגים. אני על הקריאייטיב, מיתוג, אריזות, ווב; ויונתן על אסטרטגיה, מוצר, שיווק וכו׳. זה מאפשר לנו גמישות, גם מבחינת מגוון הפרוייקטים וגם מהבחינה שאנחנו יכולים לעבוד מכל מקום

עמית: אני מניחה שלשם שבחרתם לחברה יש משמעות. רוצה לשתף?

דורון: כמובן! השדה המאוחד הוא קונספט שבא לידי ביטוי גם בתחום המדע וגם בתחום הרוחניות. את השם נקב אלברט איינשטיין כדי לתאר את הממד שמעבר לזמן־חלל. אחר כך דיוויד לינץ׳ השתמש במונח כדי לתאר את המקום שאליו התודעה צוללת כשהיא מגיעה למצב מדיטציה עמוקה. זה המקום שממנו מגיעה השראה

עמית: אכן מעורר השראה, מה שמביא אותי לפרויקטים החדשים שלך שהראשון שבהם היה ״כלים״

דורון: כשהגענו לאמסטרדם ניסיתי לחשוב איך אני יכול לעזור. התנדבות והשתתפות במאמץ המלחמתי זה משהו שנותן כח ומרגיש שפוי, וניסיתי לחשוב מה אני יכול לעשות מרחוק. ככה התחלתי את פרויקט כלים שבמסגרתו התחלתי להעלות פוסטים לאינסטגרם עם כלים להתמודדות עם המצב, ועקרונות שנותנים חוסן נפשי.

עמית: והמילון העברי החדש ומעורר ההשראה. איך אתה מגיע אליו?

דורון: המילון העברי החדש הוא פרויקט שיצרתי יחד עם ליאת לוי עזרן (לולה), חברה יקרה. לולה העלתה פוסט על כך שחסרות מילים בלקסיקון העברי, שיכולות לעזור לנו לתאר את התחושות שעלו מאז תחילת המלחמה. כתגובה לפוסט הזה חשבתי על כמה מילים והעליתי לאינסטגרם. הרבה א.נשים שיתפו, אז פתחנו לזה עמוד וביקשנו מאנשים להציע רעיונות משלהם. ככה נבנה לו אוסף של מילים חדשות שמתארות תחושות חדשות שהרבה אנשים מרגישים

עמית: תן לנו 2-3 דוגמאות

דורון: בטח הנה כמה: טִלְרוּר – תחושת טרור ואימה מהבנה שהכל מטורלל, שהעולם כולו מטורלל ובלתי ניתן להבנה או לניהול. חוסר יכולת להבין את דרכו של העולם ואת דרכה וכיוונה של האנושות. פחד מתחושת זרות כלפי האתיקה הנוכחית הרווחת.

הֶדְלֶק – הבזק רגעי של ידיעה / הכרה במציאות קשה מנשוא, המוחלף מיד בהכחשה והימנעות. הופעה פתאומית, כמו סטירה, של הכרה במצב בלתי ניתן לעיכול. התחושה מאופיינת בהופעה פתאומית וחדה, אך מיד לאחר מכן מתרחש תהליך של הכחשה והימנעות עקב חוסר יכולת הכלה. ההדלק נוטה להופיע ברגעים של שקט וסטטיות, לעיתים לקראת הירדמות או בשעות הלילה, כאשר המחשבה נטולת הסחות דעת.

ילדי הכלניות – הנערים והנערות שנחטפו ונרצחו במסיבת נובה, במהלך הטבח שהתרחש בשביעי לאוקטובר. המונח מהדהד את הסמליות של ילדי הפרחים של סוף שנות ה־60, שייצגו שלום ואהבה. פרח הכלנית צומח בדרום ארץ ישראל, ומייצג סולידריות, הנצחה וזיכרון לקורבנות.

יש עוד המון, קשה לבחור

אני חושב שלראות תחושות מורכבות פנימיות, שכתובות בבירור, נותן אישור לכל אחד ואחת שהן לא לבד בזה. אנחנו ממשיכים להוסיף מונחים ולהפיץ את הבשורה, אבל מי יודע, אולי זה עוד יודפס ויופץ

עמית: והכל מעוצב לעילא – בפונט וברקע… כמה מילים כבר יש בלקסיקון?

דורון: עיצוב לעילא – חייב (-: 

כרגע יש 18 מילים וכל הזמן מתווספות חדשות. יש עוד כמה שכרגע בעריכה. אפשר לראות אותן בעמוד האינסטגרם של המילון העברי החדש 

עמית: אני כמובן עוקבת בסקרנות גדולה. איך אתם רואים את ההמשך של זה?

דורון: כרגע זה מושך הרבה תשומת לב. נראה שאנשים מאוד מתחברים לרעיון. אני חושב שלראות תחושות מורכבות פנימיות, שכתובות בבירור, נותן אישור לכל אחד ואחת שהן לא לבד בזה. אנחנו ממשיכים להוסיף מונחים ולהפיץ את הבשורה, אבל מי יודע, אולי זה עוד יודפס ויופץ

עמית: אולי תערוכה? ואז גם תבוא לבקר בארץ. אנחנו מתגעגעים

דורון: נכון גם על זה דיברנו. יהיה מעניין לעשות תערוכה למילים ולא לדימויים. גם אנחנו מאד מתגעגעים בעיקר למשפחה. ואולי קצת לשמש 🙂 אבל בואי נאמר שאני עם אמא בשיחת וידאו לפחות פעם פעמיים ביום

עמית: בטח יותר פעמים ממה שהיה כשהייתם בתל אביב? 🤣

דורון: ברור חחח כן

עמית: היצירתיות שלך היא ללא גבולות. מה עוד מתבשל לך כעת? תן רמז

דורון: בדיוק חשבתי על זה שהרבה פעמים אני יוצר מתוך תגובה, ונותן לדברים להתפתח באופן ספונטני. התערוכה ברמת השרון התחילה מההתמכרות שלי לבינה המלאכותית והיתה תגובה לטכנולוגיה החדשה. המילון העברי החדש הוא תגובה למלחמה. 

אני בדיוק בתהליך של חשיבה על מה הייתי רוצה לייצר בטווח הרחוק, שהוא לא תגובה מהירה, אלא פרוייקט מתמשך. אני עוד בשלב המחקר, אבל מה שזה לא יהיה, זה יתעסק במטאפיזיקה, ידע איזוטרי ודברים כאלה שנעים בין מדע לרוח

עמית: פפפ. אני סקרנית. כבר מחכה לטפטופים הראשונים. אתה רוצה להגיד לנו עוד משהו?

דורון: אני רוצה להמליץ על ספר שהרחיב לי את התודעה: ״שורשים ושיעורים בזמן״ של ד״ר בריאן ל. וייס. זה פסיכיאטר מאוד מוכר שמספר על איך גילה על הקיום של גלגול נשמות. אני אוהב את הספר הזה כי הוא אמנם מדבר על נושא שמרגיש מאוד ׳רחוק״, אבל כתוב בצורה עניינית ורציונלית

עמית: ואיכשהו מתחבר למציאות המטורללת שבה אנחנו נמצאים. האבל והפרידה מכל כך הרבה אנשים…אולי יש משהו מנחם באמונה שיש גלגול נשמות

דורון: מאוד מנחם, ובכלל נותן פרספקטיבה קצת יותר רחבה לכל מה שקורה

---

דורון בדוח קרן | CAN/T TOUCH THIS
אוצרות: לימור מרגוליס, יובל סער
גלריה פוסט, שדרות ויצמן 27, רמת השרון
נעילה: 30.12