כל מה שחשוב ויפה
8 שעות לסרוויס. צילומים: חיים יוסף
8 שעות לסרוויס. צילומים: חיים יוסף

8 שעות לסרוויס: חיים יוסף מאחורי הקלעים של חמ״לים במסעדות

עם פרוץ המלחמה החליט הצלם חיים יוסף, שבשוטף עוסק בצילום אוכל וקולינריה, לתעד את המתרחש במסעדות שהפכו לחמ״לים וסיפקו אוכל למפונים ולחיילים. צילומים מתוך הסדרה יוצגו בתערוכה ״עכשיו!״ ביפו העתיקה

עמית: צהרים טובים חיים, מה שלומך בימים אלו?

חיים: בסך הכל סביר, לא הרבה מעבר

עמית: כמו אצל כולנו. איכשהו מצב הרוח הלאומי זהה, המועקה שולטת. ספר קצת על עצמך

חיים: אני צלם. גדלתי בבת ים. עשיתי מסלול די בסיסי של תיכון, צבא, אקדמיה. אני בוגר המחלקה לצילום בבצלאל, וב־15 שנים האחרונות אני חי ויוצר בתל אביב.

תחום העניין המרכזי שלי הוא תרבות האוכל בישראל. אני מצלם באופנים שונים ובשיטות שונות את אותה הקהילה המתהווה, את העשייה והנגזרות שלה – גם באופן מקצועי, מסחרי ופרסומי וגם באופן תיעודי אישי

עמית: מה זאת אומרת קהילה מתהווה? קהילת פודיס או קהילת שפים?

חיים: אולי ״מתפתחת״ זו הגדרה מדויקת יותר. אני מתייחס קודם כל למשמעות הרחבה ביותר, שכוללת את כל עולם האוכל. מסחרית אני עובד בעיקר עם מסעדות ועסקי מזון, חברות מזון ועוד. אמנותית, אני מוצא את עצמי לאורך כל השנים עובד על גוף עבודות קצת אחר, אבל בסוף הכל קשור לעולמות האוכל.

הפרויקט שאני מתרכז בו בשנתיים האחרונות נקרא ״שמונה שעות לסרוויס״, שבו אני מתעד את מאחורי הקלעים של המטבח הישראלי. אני מבלה ימים ארוכים במסעדות מהבוקר ועד פתיחת המסעדה ומעניק לצופה הצצה לנעשה מאחורי הקלעים

8 שעות לסרוויס, ימי שגרה. צילומים: חיים יוסף

8 שעות לסרוויס, ימי שגרה. צילומים: חיים יוסף

עמית: מעניין. באילו מסעדות כבר צילמת?

חיים: המון. מביסטרו מיכאל במושב לימן, דרך OCD בתל אביב וכלה ב־Prism בברלין. יש לי חומרים מכ־30 מסעדות שונות

עמית: ומה אתה מתכוון לעשות איתם?

חיים: התכנית העתידית שלי היא לכרוך את התוכן הזה לכדי ספר, וכעת אני מציג בגלריית קופסאות האור ביפו העתיקה, פיסה מתוך תת־סדרה שנולדה במלחמה (בתערוכה ״עכשיו!״ באוצרות מגזין פורטפוליו). בשבועיים הראשונים של המלחמה נולדו החמ״לים האזרחיים. מסעדות הפכו למפעלי הזנה, אי אפשר היה להתעלם מזה. אחרי כמה ימים של הלם התאפסתי, לקחתי מצלמה ורצתי בין החמ״לים לתעד את העשייה שלהם. ככה נולדה הסדרה ״שמונה שעות לסרוויס – גרסת המלחמה״

עמית: מה השתנה בחוויה שלך?

חיים: הכל התנהל אחרת, למרות שבמטבח חייבת להיות שיטה ברורה – אחרת המטבח הולך מהר מאוד לאיבוד. אבל עם השנים למדתי שהדבר הראשון שאני צריך לעשות הוא להתחבר לשיטה של המטבח שבו אני מצלם

ביומיום מסעדה של 100 סועדים מכינה X אוכל לסרוויס. הכל צריך להיות מוכן עד השעה 17:00. במלחמה לעומת זאת, אותה המסעדה מכינה אוכל ל־2,000 חיילים והכל צריך להישלח אליהם עד השעה 13:00. ברגע שהבנתי שהשיטה השתנתה – התאמתי את עצמי אליה

עמית: כלומר? בכל פעם אתה מתאים את עצמך לטאלנטים אחרים? שפים הם אנשים עם טמפרמנט מאד מסוים

חיים: לא לאישיות של הטבח, אלא לשיטת העבודה שלו. שפים הם יוצרים ובמדינה לחוצה כמו שלנו להיות יוצר ובעל עסק זה סיפור מורכב שמייצר אנרגיה שהיא לפעמים קשה. הכוונה שלי היא דווקא לאופן שבו עובדים, לזמנים, להתנהלות.

ביומיום מסעדה של 100 סועדים מכינה X אוכל לסרוויס. הכל צריך להיות מוכן עד השעה 17:00. במלחמה לעומת זאת, אותה המסעדה שעובדת עם המון מתנדבים מכינה אוכל ל־2,000 חיילים והכל צריך להישלח אליהם עד השעה 13:00. השיטה השתנתה לחלוטין. ברגע שהבנתי שהשיטה השתנתה – התאמתי את עצמי אליה

עמית: באיזה אופן התאמת? קצב הצילום השתנה?

חיים: בצילום תיעודי אני משתדל להיות נוכח כמה שפחות, כדי לנסות לאפשר לסיטואציות להישאר כמה שיותר טבעיות. אם אני מזהה את ההתנהלות אני יכול להצליח לתפוס את הרגעים שבין לבין, שהם המעניינים יותר. אני פה בשביל האנשים: איכשהו יצא שכל הסדרה הזאת היא סביב אנשים שיצאו להתנדב עבור אנשים שיצאו להלחם

8 שעות לסרוויס, סדרת החמ״לים. צילומים: חיים יוסף

8 שעות לסרוויס, סדרת החמ״לים. צילומים: חיים יוסף

חיים יוסף. צילום: גלעד בר שלו

חיים יוסף. צילום: גלעד בר שלו

עמית: באילו חמ״לים צילמת?

חיים: צילמתי ב־13-14 חמ״לים שונים: במסעדת האחים, בבית הספר לבישול בישולים, בקפה אירופה, בבית של השפית מורן בודניק שבישלה אוכל צמחוני, ועוד. מטרת הצילומים היתה קודם כל לשמור לנו (לכולנו) מזכרת מהימים האלה, שלא רק היינו בהם רק בהלם, כעם, אלא גם התגייסנו ועשינו ובגדול. חלק מהצילומים יוצגו כאמור בקופסאות האור ביפו העתיקה, עוד כמה אמנים מיוחדים, בתערוכה שתעסוק במלחמה באופנים שונים.

במקביל, אני רוצה להוציא ספר קטן, ספרון, שיודפס בדפוס בארי. כרגע העומס שם גדול, אבל עוד נעשה את זה

birds

עמית: כיף שבדפוס בארי העומס גדול. שוב אנחנו מתגלים כעם יוצא דופן. אתה כבר בפרוייקט חדש?

חיים: אני חוזר לעבוד קצת אחרי חודשים שכמעט ולא עבדנו בהם, ובמקביל מנסה להניע סדרה שתתעד את חיי החקלאים באזורי לחימה. אבל עוד חזון למועד. כל דבר בזמנו

עמית: לפני הכל, אני מאחלת לך שתחזור לעבוד ולהתפרנס מאמנותך. זה יהיה סימן לחזרה שלנו לחיים. ושלצד אלה שתמשיך ליצור אמנות, שגם היא הוכחה לנורמליות, שחיי תרבות וצריכה שלהם הם ההוכחה לכך

חיים: אמן


עכשיו!
אוצרות: מערכת פורטפוליו – חגית פלג רותם, לימור מרגוליס, יובל סער
גלריית קופסאות האור, יפו העתיקה, סמטאות מזל דגים ומזל אריה
פתיחה: יום ה׳, 21.12, בשעה 19:00. מפגש פתוח לקהל עם האמנים והאוצרים: יום ו׳, 22.12, בשעה 12:00
התערוכה פתוחה בחינם 24/7

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden