כל מה שחשוב ויפה
שודדי הים של קפטן יוני. איורים: אלי בבג׳נוב
שודדי הים של קפטן יוני. איורים: אלי בבג׳נוב

שודדי הים של קפטן יוני ״לא מייצגים את המיינסטרים של ספרי ילדים״

ילד בלאגניסט שהופך לקפטן חבורת שודדי ים, הוא גיבור ספר הילדים הראשון שאייר אלי בבג׳נוב. ״שודדי ים הם דמויות מוזרות והרגשתי שאפשר להיפטר בהדרגתיות מהאדום, צהוב, כחול ולהכניס חושך, אפורים־ירוקים, בורדו ותאורה דרמטית״

יובל: הי אלי, מה שלומך? אני יודע שזו שאלה שלא שואלים בימים אלו, אבל שנה חדשה ואנחנו פה בשביל לדבר על ספר הילדים (ראשון, נכון?) שאיירת – שודדי הים של קפטן יוני. אבל רגע לפני, איך אתה בימים אלו?

אלי: שלום יובל (:

האמת ששלומי טוב. ככה בגדול. מאוד בשגרה שלי ומתעדכן ככה מדי פעם במצב בחוץ. וכן, ספר ילדים ראשון. מי היה מאמין שזה יגיע כל כך מהר

יובל: לא כל כך מהר, בכל זאת אני זוכר את פרויקט הגמר שלך במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מ־2018, ושלוש שנים לאחר מכן הזמנתי אותך לאייר את התדמית של שבוע האיור (שלצערנו היה האחרון לבינתיים). הספקת דבר או שניים

אלי: באמת לצערנו. אני שמח שהספקתי לעשות אותה כי זה היה אחד הפרוייקטים הכי כיפיים שיצא לי לעבוד עליהם. ותודה לך על זה! אני גם מרגיש שהספקתי לא מעט בכמה שנים מאז שסיימתי את בצלאל, אבל ספר ילדים תמיד נראה לי משהו שאני אתפנה אליו לעת זקנה.

בדמיון שלי ראיתי את עצמי יושב בסטודיו בגלריה עם חלונות ענקיים, מלא צמחים מסביב, בלי דאגות, פטיפון, ומאייר לי ספרי ילדים

שודדי הים של קפטן יוני. צילומים: מ״ל

שודדי הים של קפטן יוני. צילומים: מ״ל

יובל: אל תגיד ככה. בן כמה אתה?

ואם אני לא טועה גם ראיתי את השם שלך בסגל המרצים לאיור במחלקה, באיור היפה של אנגלמאיר, אפרופו דברים שהשגת

אלי: במרץ אהיה בן 36. ונכון! האיור המקסים של אנגלמאיר שבו כולנו מתאגרפים בנבחרת של עמית טריינין. עוד חלום שהתגשם מוקדם מהצפוי.

יובל: מה אתה מלמד?

אלי: קורס שנקרא המעבדה לחקר הגיף. שילוב של איור ואנימציה. במקור העביר אותו אלון ברייאר הגאון

יובל: חלום. ובוא נחזור לסיבה שלשמה התכנסנו – שודדי הים של קפטן יוני שכתב אסף קוגלר ויצא לאור בהוצאת עם עובד. איך הגיע אליך הפרויקט ובאיזה שלב?

אלי: אם אני לא טועה אסף ביקר בתערוכה שאצרתי והשתתפתי בה בפסטיבל אאוטליין בירושלים. כמה זמן אחרי, יצרה איתי קשר תמר הוכשטטר, העורכת, לגבי האיור של הספר שלו. זה היה בשלב של טקסט מוכן ודי מחולק לעמודים, עם איזשהו ויז׳ן כללי

אני בשלב בחיים שאני מוקף בילדים של חברים ולא חסר השראות. את הדמות של יוני ביססתי על בן של חברים טובים שלי, שאני הסנדק שלו (תואר שאני מאוד מתגאה בו)

יובל: אז מה קורה בסיפור ומאיפה התחלת אתה את העבודה?

אלי: הגיבור של הסיפור הוא ילד בלאגניסט, שמתעורר על אי כשהוא כעוס וזועם, מה שמרשים חבורת שודדי ים שצופים בו. המנהיג שלהם ממנה אותו לקפטן שלהם והם יוצאים להרפתקאות בלאגן ביחד. כעבור כמה ימים ללא שינה, הם מתעייפים ורוצים ללכת לישון, אבל יוני מגלה שהוא לא מצליח להירדם בלי המנהגים המוכרים שהוא שונא כל כך לעשות, ואז הם יוצאים למסע חזרה הביתה.

את העבודה התחלתי מלחפש השראה לשני הגיבורים. אני בשלב בחיים שאני מוקף בילדים של חברים ולא חסר השראות. את הדמות של יוני ביססתי על בן של חברים טובים שלי, שאני הסנדק שלו (תואר שאני מאוד מתגאה בו)

אלי בבג׳נוב. צילום: יותם גרדי

אלי בבג׳נוב. צילום: יותם גרדי

יובל: ומבחינת שפה איורית?

אלי: השפה די התגלגלה והתפתחה תוך כדי עשייה, בייחוד הצבעוניות.

חיפשתי משהו מחוספס יותר, אז השתמשתי במברשת קו קצת חורקת. הכנסתי קווים דקיקים באזורי ההצללות וטקסטורות שנראות כמו חריטות קטנות וגירעון באזורים מסויימים. גם הפלטה הצבעונית התפתחה מפלטה של צבעי יסוד מצומצמת לפלטה פתוחה ועמוקה

יובל: תן איזו דוגמה לכפולה או שתיים שאתה אוהב במיוחד? באופן אישי אני אוהב (דווקא?) את הכפולות שיש בהן יותר תקריבים, כמו זו שיוני מחזיק את העץ הנדיב

אלי: אני אוהב את הכפולה של הבלאגן על הספינה (הרחוקה דווקא) כי חשבתי על כמה ילדים אוהבים לחפש פרטים ולגלות דברים וכשהקראתי אותה לילדים היא הוכיחה את עצמה. הכפולה השנייה האהובה עלי היא הארוחה שהיא תקריב כי היא מלאה בתנועה ובאקשן והבעות פנים מוטרפות. ומדובר בשודדי ים שאוכלים ירקות.

את העץ הנדיב השחלתי פעמיים (יש אותו גם בכפולה הראשונה) כי זה הספר שהכי אהבתי כשהייתי ילד

שודדי ים הם דמויות מוזרות והרגשתי שאפשר להיפטר בהדרגתיות מהאדום, צהוב, כחול ולהכניס חושך, אפורים־ירוקים, בורדו ותאורה דרמטית

יובל: כן, השודד ים שנוגס בברוקולי משכנע במיוחד. ואני רוצה לחזור לצבעוניות, אמרת פלטה פתוחה ועמוקה. למה הכוונה?

אלי: שבשלב מאוד מוקדם של העבודה הבנתי בכלל ש־90 אחוז מהסיפור קורה בכלל בלילה. פתאום הבנתי שהולך להיות מאוד קשה לייצר אווירת לילה משכנעת עם פלטה מצומצמת של צבעי יסוד. התחלתי לבנות פלטה מצומצמת מקבילה – רק ללילה – של סגולים וצהובים, שלאט לאט זלגה גם לכפולות אחרות וגרמה לי להבין שזה עובד יותר נכון לעלילה הזו.

הסיפור פונה לילדים בוגרים יותר, עם דמויות שלא מייצגות את המיינסטרים של ספרי ילדים. שודדי ים הם דמויות מוזרות והרגשתי שאפשר להיפטר בהדרגתיות מהאדום, צהוב, כחול ולהכניס חושך, אפורים־ירוקים, בורדו ותאורה דרמטית

birds

יובל: פתאום כשאני חושב על זה, אתה גם קצת שודד ים נראה לי (בקטע טוב, כן?)

אלי: זה מצחיק מאוד. במשך תשע שנים בן הזוג הקודם שלי ואני קראנו אחד לשני שודד

יובל: הא! תראה מה זה. עכשיו אני תוהה מה מכל האיורים שלך ראה אסף שהחליט שאתה מתאים לספר

אלי: אתה מגלה צדדים מכשפיים יובל. אחד האיורים שהיה בתערוכה היה איור שהרפרנס אליו היה השודד. איור שאתה מכיר טוב (: דמות מתרחצת באגם ירוחם

יובל: יפה! אכן איור נפלא. מה הלאה? עשה לך חשק לעוד ספרי ילדים? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שנפרדים?

אלי: תודה רבה.

אני ממשיך בכל מה שאני עושה כרגע. מאייר בחברת גיימינג, מלמד בבצלאל, ועבודות פרילנס שעושות לי טוב וכיף. אני מקווה שספרי ילדים יהיו ביניהן, אבל למדתי שזו עבודה קשה ותובענית ממה שחשבתי. ורק שתלכו לקנות את הספר. הוא מקסים וכיפי מאוד

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden