כל מה שחשוב ויפה
טליה תומר ודניאלה קופלר, משפחה במילואים

״משפחה במילואים״: ספר ילדים חדש לסיטאוציה שטרם הכרנו

כשגילתה טליה תומר שאין בנמצא ספרי ילדים שעוסקים בהורה שמתגייס למילואים, היא החליטה לכתוב אחד כזה בעצמה, יחד עם דניאלה קופלר שגם איירה. עכשיו מחולק הספר לכל משפחות המילואים שחפצות בו, ובהמשך גם יימכר בחנויות

עמית: הי דניאלה, הי טליה, בוקר טוב. מה שלומכן?

דניאלה: אני בסדר ביחס לתקופה המורכבת

טליה: ואני שורדת את התקופה המורכבת

עמית: ספרו לי קצת יותר על המציאות שלכן וספרו לי כל אחת על עצמה

דניאלה: אני דניאלה קופלר, מאיירת ובימאית אנימציה, בעלת סטודיו moofa production house. אנחנו מגדירים את עצמנו כ״מספרי סיפורים ויזואליים שמייצרים סרטים שמשפיעים״. לצד ההפקות העצמאיות שלנו, אנחנו מייצרים תוכן באנימציה עבור לקוחות החולקים את הערכים שלנו ואת תפיסת העולם שלנו שכוללת: הכלה, גיוון ויושרה.

התקופה הזו תופסת אותי יחסית בסדר מבחינה אישית, אני לא אמא במילואים כמו טליה, אבל כן לצערי איבדתי תלמיד שלי שמאוד אהבתי שאפילו כתבתם עליו בפורטפוליו, לביא ליפשיץ

טליה: יאיר בן זוגי גויס בשבת ה־7 באוקטובר בבוקר ונמצא מאז באיזור ג׳נין. מדי פעם הוא יוצא הביתה. יש לי שלושה ילדים – בת שבע, בן חמש ובן שנתיים. כמו כולם אנחנו מתמודדים פה בבית עם התקופה המורכבת, רק כשאחד מעמודי התווך של הבית שלנו נמצא במילואים ולכן מתווספות לנו עוד כל מיני התמודדויות למורכבות.

חוץ מזה, אני טליה תומר, ובשנים האחרונות אני עוסקת בתחום הקהילה והמרחב הציבורי באופן אקטיבי ובליווי של מיזמים ותהליכים ליצירת התערבויות קהילתיות במרחב הציבורי

עמית: תקופה קשה בכל מובן ועניין. אני מרגישה שיש לי משקולת על הלב שצריכה להשתחרר ולא ברור לי איך עושים את זה

דניאלה: לגמרי. זה לא מצב טוב לנפש האנושית להיות בה, בטח לא לאורך זמן. מודה שאני ממש מרגישה בת מזל שיצא לי להיתקל במישהי כמוני – שעושה. אני פשוט עושה כל הזמן

טליה: וזו אחת השאלות הגדולות, מה עושים עם המשקולת… הרי המלחמה נוגעת ב-כ-ו-ל-ם איכשהו

היה לנו חשוב לייצר ספר שיש בו גם ייצוג נשי, ובאמת קיבלנו לאחרונה תגובה מחממת לב ממש מאשת צבא שכתבה לנו כמה הילדים שלה שמחו לראות ספר שיש בו אמא כזו, עם מדים כמו של אמא שלהם. היה לנו חשוב לכתוב לשני המגדרים וגם לאייר בצורה הזאת

עמית: איך נוצר שיתוף הפעולה ביניכן?

דניאלה: הבנות שלנו חברות, באותה כיתה בבית הספר הניסויי בירושלים. נפגשנו מדי פעם גם בעבר, אבל זה לא הכין אותי לטלפון ההוא שטליה פתאום הרימה אליי

טליה: חיפשתי ספר ילדים שיעזור לילדים ולי לצלוח את התקופה הזו, ולא מצאתי משהו מתאים – כי הרי עוד לא נתקלנו בסיטואציה כזו ממש. יצאתי מחנות הספרים ועל המדרגות החלטתי שאם אין -צריך שיהיה. התחלתי לחשוב על המאיירות שאני מכירה. התקשרתי לדניאלה כי חשבתי שהיא בטוח משוגעת מספיק כדי לצאת איתי לדרך הזו. הסברתי לה שצריך ספר שייצא תוך שבועיים וכך היה – נולד הספר ״משפחה במילואים״

דניאלה: טליה פתחה קובץ וורד והתחלנו לכתוב יחד. זה פשוט זרם מהרגע הראשון בצורה שאני עדיין מופתעת ממנה. אני מרגישה שיש בינינו השלמה טבעית. הקובץ הזה באמת לא היה רק שלנו כי גם עידית, אורי, מעין, מרב, מוריה, ועוד אנשים ונשים – מכרות וחברות, חלקן נשות מילואימניקים ואימהות לילדים, חלקן נשות מקצוע בתחום הטיפול שעברו על הספר כדי לוודא שהוא באמת יהווה עוגן עבור המשפחות ויעזור לייצר חוסן ומפלט לרגשות ולמחשבות בקרב ילדי המילואימניקים. כל אלה הסתכלו עליו, שינו בו דברים, הציעו הצעות לחריזה, לרגשות, לכל דבר שעלה אצלם בבית והיה ראוי לספר

עמית: ממש פרויקט קהילתי

דניאלה קופלר. צילומים: מ״ל

דניאלה קופלר. צילומים: מ״ל

טליה תומר

טליה תומר

טליה: הספר נולד ברגע. כשהבנתי ששזה מה שצריך התחילו להסתדר לי בראש המילים, וכדרכי סיפרתי למי שנקרא בדרכי שאנחנו יוצרות ספר. עידית כהן, שגם היא אשת מילואימניק, התחילה מיד את קמפיין מימון ההמונים, שבינתיים גייסנו במסגרתו 30 אלף דולר מתוך יעד של 40 אלף. בכל פעם שאנחנו מתקרבות ליעד – אנחנו מעלות את הרף ומנסות להגיע יותר רחוק כדי שנוכל להדפיס עוד עותקים

עמית: דניאלה, מתי התחלת לאייר?

דניאלה: מיד. עם הרעיון הראשוני וכדי להרים את הקמפיין. לא כל הניסיונות הפכו לשפה הוויזואלית של הספר, אבל האמא שבמילואים נשארה איתנו. היה לנו חשוב לייצר ספר שיש בו גם ייצוג נשי, ובאמת קיבלנו לאחרונה תגובה מחממת לב ממש מאשת צבא שכתבה לנו כמה הילדים שלה שמחו לראות ספר שיש בו אמא כזו, עם מדים כמו של אמא שלהם. היה לנו חשוב לכתוב לשני המגדרים וגם לאייר בצורה הזאת

עמית: ספרו בכמה מילים את עלילת הספר

תגובה מרגשת במיוחד קיבלתי מאמא שיש לה ילד על הספקטרום האוטיסטי, שסיפרה שהילד שלה לא אמר מילה על אבא מהרגע שהתגייס – וכשהספר שלנו הגיע אליהם הוא התחיל לדבר עליו שוב

דניאלה: זו לא לגמרי עלילה, אלא תיאור של חוויות של הילד או הילדה מרגע שאבא עזב למילואים. תיארנו סיטואציות שכיחות של העזיבה, את הגעגוע של מי שנשאר בבית, הביקור הקצר שלאחריו אבא חוזר לצבא שמייצר אצל הרבה ילדים כאב וגם כעס. אחת התגובות הרווחות ושהכי משמחות אותנו היא שילדים אומרים ״זה נכתב עליי״ או ״זה ספר עליי ועל אבא שלי״.

תגובה מרגשת במיוחד קיבלתי מאמא שיש לה ילד על הספקטרום האוטיסטי, שסיפרה שהילד שלה לא אמר מילה על אבא מהרגע שהתגייס – וכשהספר שלנו הגיע אליהם הוא התחיל לדבר עליו שוב

עמית: אין ספק שמרגש. מהי מטרת גיוס ההמונים?

טליה: הספר מיועד למשפחות במילואים. כל שקל הלך להפקה, ומרגע שהעלות הזו כוסתה – כל שקל נוסף הלך להדפסה. מסרנו כבר 9,000 עותקים למשפחות שאחד ההורים בהן במילואים. יש עוד 10,000 עותקים שמודפסים ברגע זה, ואנחנו עובדות על ה־10,000 הבאים. הביקוש ענק. הצורך עצום

birds

עמית: דניאלה, פרטי על הסיגנון האיורי

דניאלה: ‎זה הסגנון שלי כבר שנים. אני מאד אוהבת לעבוד עם חומרים, צילומים, השילובים תמיד מרתקים אותי: אני אוהבת לשלב טקסטורות יחד עם ציור, זה גם סגנון האנימציה שלי. בחרנו לאייר את כל מה שקשור לעולם של הילדים עצמם, אבל את המדים וכלי הצבא – השארנו ריאליסטי, כי יש כאן ממד של ״מציאות בשטח״. קשה להתעלם מהעובדה שהילדים רואים נשק בבית. את הפנים כמובן השארנו מאוירות, כדי שהעולם האיורי ישמר.

הדוגמנים שלנו אגב הם חיילים אמיתיים, כולל אלישע אח של טליה שדיגמן לנו בעודו במילואים ואנחנו חייבות לו הרבה תודה (: אני מקווה שהוא שמח שיצא לו לרכב על דרקונים…

עמית: איך אתן מגיעות למשפחות?

דניאלה: מפה לאוזן בעיקר. כמה פוסטים בפייסבוק הספיקו כדי לפתוח תחנות חלוקה של אנשים שהתנדבו למסור לרשימות מסודרות של משפחות במילואים. בפייסבוק יש פוסט שמתעדכן עם נקודות החלוקה, ויש ביקוש שלא פוסק

עמית: שולחים אליכן בקשה ואתן מעבירות? ללא עלות?

דניאלה: ממש ככה. זו התרומה שלנו למשפחות שאנחנו יודעות שזה הצורך שלהם, כמו שזה היה הצורך של הילדים של טליה. למשפחות המילואים הספר מוענק בחינם. כשתהיה מהדורה מודפסת שתימכר בחנויות היא תהיה בתשלום, ונפרסם עדכון לקראת

עמית: יש כבר תכניות להמשך?

טליה: אני מגייסת את דניאלה לטובת כתיבת ספרי ילדים בנושאים שאף אחד לא מדבר עליהם

דניאלה: אני מגייסת את טליה לפרויקט אנימציה חדש, שגם קשור לתקופה הנוכחית. אנחנו לא מגלות מהו עדיין, אבל נשמח לפטפט שוב לקראת

עמית: ממש מחכה. ואמן שנדע ימים טובים מאלו ❤️

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. אורלי

    יש כמובן ספרים בישראל על אבא שיוצא למילואים. חלקם ישנים ולא ממש מתאימים לייצוג החוויה התרבותית של ימינו, לדוגמה "אבא חייל אמיץ" מאת אוריאל אופק (1970) ו"אבא שלי" מאת ימימה שרון (1972). אפשר בהחלט לעדכן ולחדש, להוסיף שיח הורות אקטואלי ואולי גם אמא שהולכת לפעמים לאנשהו. אבל לומר שמדובר בנושא חדש בארץ שלא דובר מעולם בספרי הילדים, זה קצת מוגזם…
    דוגמאות:
    אבא חייל אמיץ:
    https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/shlomi-shik/source/catalog/auction/9987/lot/18220/%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A5-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7?lang=he

    אבא שלי:
    https://israeliana.cashcow.co.il/p/%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D__%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99__%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F__%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%A8%D7%9B%D7%94__%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%90%D7%92__1972

  2. טל

    נכתבו לא מעט ספרי ילדים על אבא במילואים. בין היתר אלה שהוזכרו בתגובה הקודמת וגם ״אבא יוצא למילואים״/צביקה רייטר, מ1991, וספר נוסף באותו שם שכתב יועז הנדל.
    מה שכן, בספרים האלה מדובר על יציאה מסודרת למילואים עם צו וכו׳ ולא על גיוס פתאומי למלחמה.

  3. טל

    ויש את: ״כל מה שהיה אולי וכל מה שקרה כמעט לקרשינדו ולי״ (!), של דבורה עומר.
    הוא מתאים יותר לגילאי היסודי, והשפה היא של פעם, אבל ספר פשוט מקסים על ילדה בקיבוץ שאבא שלה יצא למילואים והשאיר לה גמד קטן שישמור עליה…

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden