כל מה שחשוב ויפה
אגף החינוך בגני רמת־הנדיב. תכנון: אמיצי אדריכלים; צילומים: שי אפשטיין

יובל אמיצי מעדיף התמודדות אקלימית על ״בנייה ירוקה״

משרד ״אמיצי אדריכלים״ תכנן מבנה חדש לאגף החינוך בגני רמת־הנדיב, עם פרשנות אקלימית ל״קוד הבנייה״ שהכתיבה עדה כרמי במבנים הקיימים

יובל: הי יובל, בוקר טוב. איך אתה בימים לא פשוטים אלו? מה מחזיק אותך?

יובל: שאלה לא פשוטה. במעגל הקרוב כולם בסדר ואנחנו משתדלים להתרכז בעבודה. די קשה אני חייב להודות…

ליחן, אשתי והשותפה שלי, היתה פעילה בחמ״ל המקומי אצלנו בחודשים הראשונים, אני החזקתי את המשרד. לאט לאט חזרנו לפעילות מלאה. כמו אצל כולם, הארועים לא נותנים מנוח. דאגה לחברים שילדיהם בצבא וצער עמוק שאני לא זוכר כמותו שהתיישב עלינו ולא רואים את הסוף

יובל: לגמרי. ואני מקווה שהעשייה היצירתית מצליחה בכל זאת לתת איזה אופק, וזו גם הסיבה שלשמה התכנסו – הבניין החדש עבור אגף החינוך בגני רמת־הנדיב שתכננתם. אבל רגע לפני שנדבר עליו, ספר בכמה מילים עליך, על המשרד וכן הלאה

יובל: אשתי פתחה את המשרד שלנו בשנת 2002 אחרי שחזרנו מהולנד, שם עבדנו לאחר שסיימנו את הלימודים בבצלאל. אני הצטרפתי אליה אחרי כמה שנים. המשרד מתמקד הרבה בבנייה פרטית איכותית בדגש על התמודדות אקלימית (אני בכוונה לא מגדיר את זה כ״בנייה ירוקה״, נושא שלוקח אותנו למחוזות התקנות והאישורים). תיכננו גם מבנים ציבוריים – כמו המבנה ברמת הנדיב, הרחבת מלון בנצרת, וכיכר שכרגע נבנית בגבעתיים

יובל: נייס. אהבתי את ההבחנה בין ירוק לאקלימי, מניח שעוד נידרש לזה בהמשך בדיבור על רמת הנדיב. מה אתה יכול לספר על הבריף, מה התבקשתם לתכנן

יובל: גני רמת־הנדיב, מעבר לגן הזיכרון ולשמורה הסמוכה שתופסת את אצבע הכרמל, עוסקים בפעילות נרחבת של חינוך ומחקר בתחום הקיימות. אתה בטח מכיר את מרכז המבקרים שתיכננה עדה כרמי, אבל בתוך הגן עצמו יש אזור בנוי שלם שאנחנו קוראם לו מיתחם התמך. יש בו חממות, סדנאות, משתלות, מבנים טכניים ואזורי אחסון. יש בו גם מבנה משרדים שנבנה יחד עם מרכז המבקרים (הכוונה כחלק מאותו פרויקט, הם לא קרובים פיזית). 

ברבות השנים הפעילות הלכה והתרחבה, ונוצר צורך בשטחי משרדים נוספים; זה השלב שפנו אלינו. מעניין שהדרישה הראשונית הייתה מבנה מכולות שמתכתב עם נושא המיחזור והקיימות. עם הזמן גילינו שמכולות לכשעצמן לא מתמודדות טוב עם דרישות הקיימות, ומתכסות בשכבות בידוד שבסופן אין ממש זכר לרעיון המקורי

יובל: ואז מה? מאיפה מתחילים? הגדירו גודל? כמה משרדים? לכמה אנשים? לאיזה סוג פעילות?

יובל: בהחלט. קודם כל מדובר במבנה קטן בשטח של כ־300 מ״ר שמיועד לשישה עובדים קבועים של אגף החינוך של הגנים, בנוסף לחדר מדריכים (מיועד למדריכי הסיורים במקום להגיע, להתארגן ולאסוף את החומר הנדרש להדרכה) חדר ישיבות, מטבחון ומחסן

יובל: ואז? לא מכולות אבל מה כן?

הבלוקים משמשים כחיפוי, וברווח ביניהם לבין הקיר הקונסטרוקטיבי יש בידוד תרמי. בדופן המזרחית של חדר הישיבות יש ויטרינה גדולה שמוגנת מהשמש הנמוכה של הבוקר על ידי משרבייה מבלוקים ש״השכבנו״ על הצד

יובל: אני חוזר רגע לשלב שבו המזמין ירד מרעיון המכולות. אחד העקרונות מתקופת עדה כרמי מדבר על ״קוד בנייה״ שמכתיב שהמבנים והחזיתות הפונים לציבור יהיו אבן, ושהחזיתות הפונות לעובדים יהיו בבלוקים. ואכן – בעוד מרכז המבקרים בנוי באבן, כל המבנים באזור התמך בנויים בבלוקים חשופים ב״בנייה נקייה״ שיושבים על מסד בטון. החלטנו שהבניין שלנו יהיה ״שכן טוב״ וייבנה באותה שיטה.

אנחנו לקחנו את הנושא לכיוון האקלימי – בעוד הבניינים הקיימים ממש בנויים מבלוקים, אצלנו הבלוקים משמשים כחיפוי, וברווח ביניהם לבין הקיר הקונסטרוקטיבי יש בידוד תרמי. בדופן המזרחית של חדר הישיבות יש ויטרינה גדולה שמוגנת מהשמש הנמוכה של הבוקר על ידי משרבייה מבלוקים ש״השכבנו״ על הצד

יובל: ומשרבייה לכשעצמה היא אלמנט אקלימי מקומי

יובל: אלמנט מקומי מאוד. אנחנו מוצאים אותה כמובן בארכיטקטורה המוסלמית הקדומה, שם היא משמשת לא רק כאלמנט שחוסם קרינת שמש ישירה ומכניס רוח, אלא גם כמסך שמפריד בין אזור הנשים לאזור הגברים. ביפו ובעיר העתיקה בירושלים אפשר עדיין לראות את המשרביות במעקה הגג שעשויות מכדי חרס.

וכמובן המורשת של המודרניזם והברוטליזם הישראלי שיקרה מאוד לליבנו. אפשר לראות אלמנטים דומים במרפסות של בנייני מגורים בתל אביב (אז היו אלמנטים טרומיים שאפשר להזמין בקטלוג). יש מספר דוגמאות יפהפיות בבניינים של יסקי־אלכסנדוני משנות ה־60. מעניין שאצלנו האסימון נפל דווקא בהולנד כשהיינו בביתן שתיכנן חריט ריטפלד בגני מוזיאון קרולר־מולר

יובל: וואלה. קטעים. מבחינתי הצל שהשמש יוצרת דרכה הוא הכי יפה שיש

יובל: לגמרי. ומעבר לאלמנט המשרבייה אני רוצה קצת להרחיב על העניין האקלימי vs נושא ״הבנייה הירוקה״.

כשאנחנו באים לתכנן בניין, התפקוד האקלימי שלו בא לידי ביטוי ברמה הבסיסית של ההעמדה על המגרש, ״פיסול״ המאסה שלו, ותכנון הפתחים. פתח שפונה דרומה שונה לגמרי מפתח צפוני, מזרחי ומערבי – מבחינת הצורה, הפרופורציה ואמצעי ההצללה, מכיוון שהשמש פוגשת כל פתח באופן שונה

יובל וליחן אמיצי. צילום: עוזי פורת

יובל וליחן אמיצי. צילום: עוזי פורת

יובל: בבניין ברמת־הנדיב הפתחים הפונים דרומה גדולים ומוגנים על ידי גגונים, פרגולות ובמקרה אחד – עץ תות שניטע בפטיו. הוויטרינה המזרחית מוגנת כאמור על ידי המשרבייה, ודלת הזכוכית של הכניסה מזרחית גם היא, אבל ממוקמת עמוק עמוק בתוך המאסה של הבניין ומוגנת על ידי גגון כניסה גדול.

לעומת כל אלה החלונות הצפוניים הם פתחים פשוטים ש״נקרעו״ בקיר – הם לא דורשים הגנה מפני השמש. הפרוזדור הפנימי חסר חלונות ולכן הגבהנו את התקרה שלו מעל לגג ופתחנו בו חלונות עליונים – clerestory windows – שמאפשרים לאוויר החם שעולה למעלה להשתחרר החוצה וככה נוצרת בחלל הפנימי סירקולציה של אוויר.

בנוסף לכל השמחה הזאת ובהתאם למדיניות רמת הנדיב, הבניין עומד גם בתקן בנייה ירוקה – תהליך חשוב בפני עצמו אבל מאוד מאוד ביורוקרטי וטכני. ליקוט נקודות זכות הנדרשות כדי לעמוד ברף הנדרש של הגדרות חומרים, אביזרים וסטנדרטים

birds

יובל: מה אתה יכול לספר על החלוקה הפנימית (ומה השטח של כל המבנה בסוף?)

יובל: כאמור, המבנה לא גדול – 300 מ״ר. הפרוזדור עם ה־clerstory רץ מהכניסה המזרחית מערבה ומחלק את הבניין לאגף צפוני של שורת חדרי משרדים ואגף דרומי של פונקציות ציבוריות – חדר ישיבות, מטבחון, חדר מדריכים, ממ״ד ופטיו שחודר לתוך התכנית. מבחינת הסכימה למשרדים חלונות צפוניים ״פשוטים״ ולכל אחת מהפונקציות הציבוריות ״פתרון״ (חלון או ויטרינה, הצללה או פטיו) ייחודי משלה

יובל: יפה. מה עוד חשוב להגיד שלא אמרנו על המבנה?

יובל: כמובן שיש דברים מובנים מאליהם עבורי שאולי כדאי לציין – גני הזיכרון של רמת הנדיב ניטעו ב־1954 סביב קברו של הברון אדמונד דה־רוטשילד אחרי שעצמותיו הועלו ארצה. ולא הזכרתי את שני עצי השזיף הפיסרדי (או שזיף פעמוני – הדעות חלוקות אם זה אותו עץ או שני זנים שונים) שהיו קיימים באתר והתכנון מיחחס אליהם – אחד מול הכניסה ואחד מול החלון הדרומי של חדר הישיבות.

ומילה על המזמין: גני רמת־הנדיב הם לקוח מהחלומות. שותפים אמיתיים לתכנון, עם אומץ, חזון, ראש פתוח וגדלות רוח, ורעיונות וידע פנומנלי בכל הקשור לאדריכלות נוף, בוטניקה וקיימות

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden