כל מה שחשוב ויפה
סיון שלצר אלכסנדרוביץ׳. צילום: שירה מרק
סיון שלצר אלכסנדרוביץ׳. צילום: שירה מרק

מה קורה // סיון שלצר אלכסנדרוביץ׳

סיון שלצר אלכסנדרוביץ׳ היא אמנית מחול, תיאטרון ופרפורמנס. בימים אלה היא מציגה לראשונה בתיאטרון תמונע תערוכה מאיוריה, שבהם היא משתדלת לצחוק קצת על החיים, וגם על עצמה

מי?

סיון שלצר אלכסנדרוביץ׳. בת 29, גרה בגבעת יערים.
אינסטגרם

סטטוס זוגי?

בזוגיות + כלב.

מה בצלחת?

התחלתי לאפות לחם מחמצת. בן הזוג שלי הוא האופה בבית, אבל לאחרונה הוא עסוק ומשאיר לי כל פעם שלב אחר באפייה. אני די בטוחה שאני שולטת כבר בכל השלבים. הלחם יוצא טעים ואוורירי – אבל בצורה של פיתה.

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

תערוכת היחיד הראשונה שלי בחיים הללו מוצגת בתיאטרון תמונע (עד ה־1.5). את ארז מעיין שלו, האוצר והמנהל האמנותי של תמונע, אני מכירה מאז שיצרתי עבודת מחול לפסטיבל אינטימדאנס בניהולם של ארז וענת כץ. זה מוביל אותי לחשוף את העובדה שאני בכלל מגיעה מתחום הבמה: אני בוגרת של בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, ככה שהרקע שלי הוא מחול, תיאטרון ופרפורמנס. יצרתי כמה עבודות לפסטיבלים, ביניהם פסטיבל עכו ופסטיבל תיאטרון הקרון.

birds

מאז התיכון לא ציירתי בצורה אינטנסיבית. לפני חצי שנה, בזמן שגרתי לתקופה קצרה בגרמניה, חזרתי לצייר. עיקר ההשראה שלי הם החיים שלי. אני אוהבת לצייר את הדמות שהיא אני, לטמון לה מלכודות, להפיל עליה את החיים ולצחוק עליה.

מסקרן אותי אם מבקרת בתערוכה תוכל להבחין בצורה מובהקת בין הציורים שנוצרו בחו״ל לאלה שנוצרו בארץ. אני חושבת שהנאיביות שאפשרתי לעצמי באירופה פרחה בבהלה כשהגעתי לארץ, והצבעוניות הילדית האפירה מעט בעקבות העובדה ששבועיים אחרי שהמטוס נחת בארץ – פרצה פה מלחמה.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

במאי התיאטרון רוברט וילסון הגיע לבקר בבית הספר שלמדתי בו כשהייתי תלמידת שנה ב׳. אני זוכרת את יראת הכבוד ששררה אז, כולם היו שקטים ומנומסים. הוא איש גדול וגם הוא היה שקט רוב הזמן. פתאום הוא התחיל לדבר ברצף החלטי ומפתיע. אני לא זוכרת שום דבר ממה שהוא אמר, אבל באותו הערב הלכנו כל בית הספר לראות את העבודה שלו בפסטיבל ישראל. לאורך המופע היה סאונד מאוד חזק של גשם זלעפות, ולמרות הרעש הצלחתי להירדם.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

לפני ארבע שנים כשביקרתי בארצות הברית התגלגלתי במקרה למופע של תיאטרון רפרטוארי קטן שהעלה מחזה שייקספירי בעיבוד מודרני. זה היה מופע סייט־ספסיפיק שהתקיים בשטח של חווה של פסל מקומי, מוכשר מאוד וזועף מאוד. בשטח הענק והמיוער היו פזורים מאות פסלים, טירות ובקתות שהוא יצר מגרוטאות שאסף לאורך השנים. כל סצנה התרחשה במקום אחר. התאורה היתה טבעית לחלוטין והקהל הלך אחרי השחקנים בתוך היער. מאז אני רוצה לעשות אחד כזה – רק בסטף שבהרי ירושלים.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

ג׳ינס שחור הכי סתמי… אבל! הוא נרכש בחנות יד שנייה הטובה ביותר בארץ – ״הליגה למלחמה בשחפת״ שנמצאת ברחובות.


רוצה להשתתף במדור מה קורה?
שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

תיאטרון תמונע. צילומים: מ״ל

תיאטרון תמונע. צילומים: מ״ל

 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden