כל מה שחשוב ויפה
המרחב לצילום ואמנות, את תלכי בשדה 2024

שגית זלוף נמיר // את תלכי בשדה 2024

שנה בדיוק לאחר שיצאו לשדה, ״לכבוש מחדש״ את המרחב הציבורי, אמניות ״המרחב לצילום ואמנות״ יוצרות בגופן את זעקת החטופות

לפני שנה בדיוק נוצרה העבודה את תלכי בשדה 23, כפעולת תגובה לשנת המחאה. יצאנו 15 אמניות ״המרחב לצילום ואמנות״ לשדה חיטה בדרום הארץ, בשיתוף פעולה של בעל השדה, ובהשראת מילותיה של לאה גולדברג ביקשנו ליצור דימוי אלטרנטיבי לדימויים המיליטנטיים שעיצבו את האתוס של המקום הזה. 

כפעולת נגד למהפכה המשטרית שבין היתר באה להדיר ולהקטין את נוכחות האישה במרחב ואת עצמאותה, ביקשנו לסמן את השטח בגופנו הנשי, ״לכבוש מחדש״ את המרחב, ליצור נוכחות וייצוג אחר – חומל, מכיל ומחובר. 

צילומי רחפן: שהם קולן

צילומי רחפן: שהם קולן

ואז השבעה באוקטובר. כבר חצי שנה שהשבעה באוקטובר, והדאגה מפני המהפכה המשטרית פינתה את מקומה לטראומה כרונית ומתמשכת, לפצע מדמם שהדעת לא סובלת. חצי שנה של שבי, ואנחנו מתבוססות מבפנים: חושבות על כל אחת מאחיותינו הנשים שנמצאות עדיין שם. הן בחשבות שלנו, בתפילות שלנו. 

ואז הטריגר: צילום עיתונות מחריד מטבח השבעה באוקטובר, שבו מצולמים מחבלי חמאס בטנדר, רוכנים מעל גופתה של שני לוק ז״ל – זוכה בפרס תחרות צילומי העיתונות הותיקה POY. ואנחנו- צלמות בנשמתנו – לא מצליחות לקבל בשיוויון נפש את תפקידו של המדיום האהוב עלינו במלחמה הנוראית הזו. 

בדיוק שנה חלפה מאז העבודה ״את תלכי בשדה 23״. כל הזמן הזה החיטה צמחה שוב, כש־19 נשים ו־119 גברים נמצאים בשבי חמאס. המספרים מקהים את החושים, הדימויים נשחקים כי זה טבעם של דימויים. 

הבנו שעלינו לעשות מעשה. גם השנה השדה קורא לנו, גם השנה אנו זקוקות לפעולה בעזרת מה שיש לנו – גופנו ומצלמה. ביקשנו ליצור פעולה צילומית שתשתמש באופן אחר במדיום האהוב עלינו כל כך, ועל מנת לזעוק זעקה שנחלשה עם הזמן

והבנו שעלינו לעשות מעשה. גם השנה השדה קורא לנו, גם השנה אנו זקוקות לפעולה בעזרת מה שיש לנו – גופנו ומצלמה. ביקשנו ליצור פעולה צילומית שתשתמש באופן אחר במדיום האהוב עלינו כל כך, ועל מנת לזעוק זעקה שנחלשה עם הזמן. 

בכוחות משותפים של מטה משפחות החטופים, במימון ״אופק צילומי אוויר״, ״המרחב לצילום ואמנות״ והאמניות המשתתפות, יצרנו דיוקנאות ענק של כל אחת מהנשים שנמצאות עדיין בשבי. הגענו 19 אמניות לשדה שנמצא בבעלות רונן גיל ששיתף איתנו פעולה, והפעם הפרחים הצהובים של החרדלים חיכו לנו.

birds

כל אחת מאיתנו נשאה את כל אחת מהנשים שנמצאות בלבבות ובתפילות של כולנו. אנחנו מבקשות לזעוק את זעקתן שלא יכולה להישמע, ללכת בשמן, ובשם כל האנשים שנמצאים שם, עד שיוכלו הם לעשות זאת בעצמם. 

״את תלכי בשדה 24״ היא עבודת זעקה כמו שהיא עבודת תקווה, דרך נשים למען כולם; בעקבות מילותיה של לאה גולדברג, מילות נחמה ותקווה של אישה לאישה בתוך התופת. 

זו עבודה שמבקשת למצוא אופני יצוג חדשים ולהשתמש במדיום הצילום באופן אחר, מתוך הבנה שתיעוד מסורתי הינו נחוץ וחיוני להסברה, אך בעידן שכזה נעשים בו שימושים בעייתיים ושנויים במחלוקת (ע״ע הפרס שניתן לצילום בו נראים מחבלי חמאס עם גופתה של שני לוק ז״ל), ויש צורך להמציא דרכים נוספות בהן הזעקה תמשיך להישמע עד שכולם יחזרו במהרה בימינו, אמן.


את תלכי בשדה 2024

אמניות משתתפות: קארן בר און, סיגל טלמור, גלית מאושר, שונית פלקו זריצקי, טל נחום, אפרת ארנון ברזילי, שלי פדן לורבר, רעיה אלטמן, אדוה דרור, רונית שפירו, מיכל יחזקאל, רותי מידן, אורלי הראובני, מיטל משלנקה, דליה זליקה, רחל פנסקי, דליה בן נון, מיכל ורד, ורד רמון, שגית זלוף נמיר.
צילומי רחפן: שהם קולן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden