כל מה שחשוב ויפה
גליה חי. צילום: אביגיל טלמור
גליה חי. צילום: אביגיל טלמור

מיתולוגיה, דחיפות ובהלה: הסירנות של גליה חי בגלריה פריסקופ

לצד פעילותה האקטיבסטית, שגברה בחצי השנה האחרונה סביב המאבק המתמיד לשחרור החטופים, גליה חי פותחת תערוכת יחיד ראשונה שבה - כמו בכל עבודותיה בשנים האחרונות - לא קיימת היררכיה בין האמנות לקראפט

גליה חי החלה לעבוד על התערוכה ״סירנות״ לפני למעלה משנתיים. בדומה ליוצרות ויוצרים רבים, גם עולמה היטלטל ב־7.10, אולם נדמה שבמקרה שלה הגבולות בין היצירה לפעולה הטשטשו לחלוטין, אצל מי שהאקטיביזם הוא חלק בלתי נפרד מחייה ומכל הווייתה, הרבה לפני כן. היא ממקימות הפרויקט לוּעַבַּה חִילוֶּוה – בובה יפה, שמשתף נשים ונערות בדואיות בנות שבט הג׳האלין מהכפר חאן אלאח׳מר, ופועלת לטובת קידום אוכלוסיות מוחלשות באמצעות קראפט, עיצוב ואמנות.

בחצי השנה האחרונה פעילה חי באופן מוחלט למען החזרת החטופים, ומעורבת בעשייה ובליווי של המשפחות באופן מעורר השראה. ״אני לא יכולה אחרת״, היא אומרת. ״זה בוער בי וזו חובתי המוסרית. זה אירוע שיא שאין לנו זכות להישאר לא מעורבים בו. אנחנו שייכים לו, עד שיחזרו כולם״.

צילומי עבודות: טל ניסים

צילומי עבודות: טל ניסים

״אני אקטיביסטית מאז שאני ילדה. גדלתי בירושלים, ומי שגדל בה אז לרוב ספג אקטיביזם בצורה כזו או אחרת. למדתי בבית הספר הניסויי שנשזרה בו הרבה מודעות חברתית ופוליטית. מקימי שלום עכשיו היו המורים שלי, הייתי בנוער שלום עכשיו ובכל ההפגנות שהתקיימו באותה התקופה, כולל ההפגנה שבה נרצח אמיל גרינצוויג.

״מאז ועד היום אני ממשיכה. אני פעילת שלום. הייתי כזו לפני ה־7 באוקטובר וכזו אני גם היום. דעותיי הפוליטיות והחברתיות לא השתנו כהוא זה״.

ושם התערוכה, סירנות, קשור לזה?

״אין לי הסבר חד משמעי למה קראתי כך לתערוכה, אבל יש לי איזו תחושת בהילות ובהלה כל פעם ששומעת אמבולנס: מישהו בסכנה. מישהו עלול למות.

״הסירנות הן קולות שעולים מהאמבולנסים, מהקריאות בהפגנות, ממכבי האש. הן מעידות על דחיפות, על בהלה. והן גם דמויות מיתולוגיות: שירתן היפה שבעזרתה פיתו מלחים אל החוף וניזונו מבשרם. זה מופיע הן בסיפור גיזת הזהב והן באודיסאה. הסירנות הן מבהילות ומפתות, הן, האמהות הקדומות של בנות הים״.

כובד נשיאת החלל

״סירנות״ היא תערוכת היחיד הראשונה של חי (בת 58) והיא חושפת בה חלקים מסיפורה האישי שבה היא מצהירה על עמדתה ביחס לסדר התרבותי המקובל. היא אמנית, מעצבת ואקטיביסטית, ובין השאר מומחית במלאכות ידניות. עבודותיה מורכבות ומדויקות: היא מלהטטת בין חומרים שונים ובין טכניקות עמלניות וקראפטיות שבאמצעותן היא יוצאת למסע יצירתי ואחר.

ההכנות לתערוכה שתיפתח בסוף השבוע בגלריה פריסקופ (אוצרת: רותם ריטוב) והפעילות הנוכחית שלה השתלבו אחת בשנייה, תמכו וחיזקו את האג׳נדה והעבודות שיוצגו. בתערוכה היא תציג סדרות של עבודות, ביניהן קריאטידות (עמוד בניין אדריכלי מפוסל בדמות אישה מתקופת יוון העתיקה) שמעוצבות כשהן אווריריות ומחזיקות על ראשן את כובד נשיאת החלל. פני הקריאטידות עוצבו בנייר: הן צופות בפופים לישיבה שצפים במרכזו של החלל, ומזמינות את הצופה לעצור, להאט ולהתבונן פנימה.

עוד מציגה חי סדרת של כדי אמפורה (כד חרס לאחסון והובלה ששימש גם ככלי קישוטי לצד קברי גיבורים), עשויים קווילט, משולבים ברקמה ובדמויות תפורות של גברים ונשים – ספק רוקדות, ספק מתאבקות או מתעמלות. הדמויות, לדבריה של חי, מספרות סיפור מעגלי: מוטיב הדמות הרוקדת שאוחזת בפרחים הלבנים מתכתב עם טקסי מעגל החיים הנהוגים בתרבויות ומסורות שונות, ומסמן את מרחב התערוכה כמרחב של געגוע והשלמה.

גליה חי. צילום: אביגיל טלמור

גליה חי. צילום: אביגיל טלמור

למדתי בבצלאל בשנים שבהן המילה קראפט תורגמה לעמלנות – שהיתה מילת גנאי. הייתי תלמידה אהובה ומצליחה אבל עולמות הקראפט שממלאים את עולמי כיום לא באו לידי ביטוי. אפילו המחשבה על לעסוק בקראפט לא התקיימה בי. אלו היו מקצועות שנחשבו נחותים

לכדי האמפורה התוודעה חי בטיול ארוך ביוון. ״אני אוהבת ארכאולוגיה, ובמקומות כמו יוון אני נוהגת לצלול הכי עמוק שאפשר אל ההיצע הארכאולוגי. הכדים האלה הרשימו אותי כל כך שהפכתי גם אותם לאלמנט עשוי קווילט״.

לצד אלה תציג חי גם קבוצת אמבולנסים גיאומטריים, עשויים קרמיקה, שמפיצים אור נרות, ושוברים את הרכות של האלמנטים הטקסטיליים. הקשיחות שלהם מחד לצד השבריריות שלהם מאידך מייצגת תחושות של בהילות, רעש ואסון.

בתערוכה תוצג גם עבודה בטכניקת סטופ־מושן שיצרה בתה של חי, אחינועם, רקדנית ויוצרת בזכות עצמה. העבודה מבוססת על צילומים שצילמה בעצמה, שבהם דמות בודדת שבוקעת מתוך פרח ואחרי זמן מה חוזרת לתוכו. ״דמות של גבר עם פרחים היא כזו שחוזרת על עצמה במספר עבודות בתערוכה״, מסבירה חי. ״בעבודה הזאת של אחינועם, הדמות והפרח הם אחד. יש בה כמו היפרדות מרחם, מקבר, משינה; ואז יש תנועה אל מחוץ לפרח, היפרדות ממנו, ולבסוף חזרה והתמזגות. הדמות והפרח עשויים נייר פרגמנט שקוף כך שנוצרת ויזואליה שמזכירה צילום רנטגן״.

מתרגמת רישום לקו רקום

חי היא בוגרת תואר ראשון באמנות מבצלאל ותואר שני בעיצוב בשנקר. ״במהלך הלימודים בבצלאל העיסוק המרכזי שלי היה רישום ופיסול. למדתי בבצלאל בשנים שבהן המילה קראפט תורגמה לעמלנות – שהיתה מילת גנאי. הייתי תלמידה אהובה ומצליחה אבל עולמות הקראפט שממלאים את עולמי כיום לא באו לידי ביטוי. אפילו המחשבה על לעסוק בקראפט לא התקיימה בי. אלו היו מקצועות שנחשבו נחותים״.

נסיעה לדרום אמריקה שלה ושל בן זוגה עודד, בוגר לימודי צורפות בבצלאל, החזירה אותה לאהבתה העמוקה לטקסטיל, היא מספרת שעוד כילדה עסקה בתחום, בעבודת הקווילט, מלאכה שאליה היא מתודעה בזמן שהיה משפחתית בארצות הברית.

צילומי עבודות: טל ניסים

צילומי עבודות: טל ניסים

birds

״בעמלנות, ברקמה ובתפירה יש חיבור בין דברים ויש איכויות של ריפוי והרגעה. הבחירה שלי בטקסטיל מודעת ומכוונת, ומגיעה מתוך רצון להתחבר לנשי ולמה שנחשב במשך דורות כמשני. התחרות הזו בין קראפט, עיצוב ואמנות באופן אישי ממש לא מעניינת אותי. עיצוב ואמנות הם דמוקרטיים והם לכולם. אין דבר נשגב יותר מהשני.

״כשחזרתי לקראפט התחלתי ליצור בובות ודובונים, ולאט לאט הבנתי שבניית תבנית של פסל מבטון לא שונה בהרבה מיצירת גזרה לבובה. משם פיתחתי את עולם עיצוב הבובות לגיל הרך. חקרתי את התחום, עיצבתי ויצרתי בובות וצעצועים בארץ ובעולם. היום אני מלמדת את התחומים האלו, שנהנים מפריחה מחודשת, במסגרת שונות״.

בתוך הפרקטיקה הזו משלבת חי כבר שנים את עבודת הרקמה. ״אני מאוד אוהבת רקמה, אבל אני לא אדם שיכול ליצור משהו חזרתי דוגמת רקמת איקסים. אני רוקמת חופשי. אני מתרגמת את הרישום – המקום שממנו באתי – לקו רקום. מבחינתי החוט והמחט הם כלי הציור שלי״.

מה מכאן? איך את ממשיכה?

״אני רוצה שיחזירו לנו את הלב שלנו. אני רוצה לחזור לפעילות הרגילה שלי, אבל כל עוד זה לא קורה אני אמשיך ואצא יום יום לרחובות. אני מציעה לכולם לצאת לרחובות ולזעוק את זעקתנו״.


גליה חי | סירנות
אוצרת: רותם ריטוב
גלריה פריסקופ, בן יהודה 176, תל אביב
פתיחה: 19.4; נעילה: 18.5

צילומי הצבה: טל ניסים

צילומי הצבה: טל ניסים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden