כל מה שחשוב ויפה
קארן אוברזון. צילום: שליו אריאל
קארן אוברזון. צילום: שליו אריאל

״עולם ההשראות שלי מתחיל מהחומר״: היוזמות העיצוביות של קארן אוברזון

אחרי עשורים של עבודה עם אביה, המעצב גדעון אוברזון, ממשיכה קארן אוברזון למגוון של יוזמות בתחום העיצוב - ביניהן תפקיד כיו״ר עמותת ״לצאת מהקופסא״, ליווי מעצבים.ות צעירים ושיתופי פעולה עם מותגים מקומיים

בשנת 2018 החלה קארן אוברזון את תפקידה כיו״ר עמותת ״לצאת מהקופסא״. זה היה בסמוך לפרישתה מהעבודה המשותפת עם אביה, מעצב האופנה גדעון אוברזון – שהודיע באותה שנה שהוא סוגר את בית האופנה שנשא את שמו לאחר 56 שנים.

״זה היה שנה לפני פרוץ הקורונה״, היא מספרת, ״ובמבט לאחור אין לי ספק שזה היה תזמון מצוין, בוודאי נוכח המשבר הקיומי המתמשך של עולם האופנה. זאת הקלה גדולה שאנחנו לא צריכים להתמודד עם פגעי המלחמה, פיטורי עובדים וקשיים כלכליים״.

בשנה שעברה, חמש שנים לאחר שמונתה לתפקיד, התכוונה אוברזון לסיים את תפקידה, אבל המלחמה שינתה גם לה את התכניות. ״אני חושבת שאחרי חמש שנים נדרש ריענון, זו קדנציה מכובדת. זה אומנם תפקיד שאני עושה בהתנדבות, אבל נושאת על כתפי אחריות רבה כלפי הארגון, העובדים, המתנדבים וגם כלפי קהלי היעד שלנו. בכל מקרה, גם לאחר שאעזוב את התפקיד, אני רוצה להישאר בוועד המנהל, להיות מעורבת ולעזור איפה שאני יכולה״.

״לצאת מהקופסא״ הוקמה בשנת 2010 על ידי קבוצה של צעירים ששמו לעצמם למטרה לקדם את תחום העיצוב בישראל ולהשתמש בעיצוב ככלי מניע לשינוי כלכלי, חברתי ותרבותי של החברה. טרמינל עיצוב בת ים הוא הבית הפיזי של העמותה, והוא משמש כמתחם חברתי וקהילתי, שמתקיימות בו פעילויות נוספות של העמותה, כמו תוכנית ״החממה״ של הטרמינל, שנולדה במטרה לתת למעצבים כלים, לפתח ולהגשים אותם עסקית ומקצועית.

טרמניל עיצוב בת ים. צילום: ניר סלקמן

טרמניל עיצוב בת ים. צילום: ניר סלקמן

בית המכולות. צילום: אביעד בר נס

בית המכולות. צילום: אביעד בר נס

בית המכולות. צילום: מתן רחמן בננה

בית המכולות. צילום: מתן רחמן בננה

בכל מחזור של החממה משתתפים כ־20 מעצבים, ביניהם מעצבי מוצר, תאורה, אופנה, אדריכלים ועוד. לכל אחד מהם מוצמד מנטור אישי מתוך נבחרת מנטורים מגוונת. לצד הליווי האישי נחשפים המשתתפים להרצאות של מרצים המביאים את הידע בתחום שלהם, מהשראה והעשרה ועד כלים יותר מקצועיים כמו יחסי ציבור, עבודה מול לקוחות, שיווק ועוד.

״ההערכה של המעצבים לתכנית החממה ברורה ומובנת״, אומרת אוברזון. ״אין הרבה תכניות דומות לה. אנחנו נותנים למעצבים את כל הכלים המעשיים כדי לייצר תשתית טובה לעסק שלהם״.

רק בהמשך התחלתי ללמוד מאבא שלי עיצוב

אוברזון למדה כלכלה וניהול באוניברסיטה ואחר כך פילוסופיה הודית. ״חשבתי שלא אתעסק באופנה. רציתי לעבוד בפרסום. הכניסה לעסק המשפחתי לא הייתה מיידית. התשוקה הגדולה שלי הייתה הבדים. בתחילה עסקתי בניהול והייתי אחראית על קניית הבדים והאביזרים. רק בהמשך התחלתי ללמוד מאבא שלי עיצוב.

״עד היום עולם ההשראות שלי מתחיל מהחומר. אני יכולה לשבת מול ערמת בדים לבנים ולמצוא הבדל בין כל אחד ואחד מהם. באחת הנסיעות שלי ושל אבי למרקס אנד ספנסר, הציגו לי ערמת בדים שחורים שמיועדים לחליפות. המארחים שלנו היו המומים מכך שמצאתי הבדל ושוני בין הבדים השחורים״.

אני יכולה לשבת מול ערמת בדים לבנים ולמצוא הבדל בין כל אחד ואחד מהם. באחת הנסיעות שלי ושל אבי למרקס אנד ספנסר, הציגו לי ערמת בדים שחורים שמיועדים לחליפות. המארחים שלנו היו המומים מכך שמצאתי הבדל ושוני בין הבדים השחורים

איך הרקע שלך סייע לך כיו״רית?

״באופן טבעי הניסיון שלי מסייע לתחומי הפעילות של העמותה, מה גם שלימודי הפורמליים הם כלכלה וניהול, כך שגם אלו באים לידי ביטוי וכנדרש. לדוגמה, נכחתי בכל וועדות הקבלה של המעצבים לחממה, היה ברור שיש לי מה לתרום בתהליך הבחירה. אני מנסה לתרום למעצבים הצעירים והמוכשרים שמגיעים אלינו מהניסיון ומהכלים המקצועיים שלי בתחומים שבהם עסקתי לאורך השנים כדי שיפרצו וישברו את תקרת הזכוכית״.

דוגמה נוספת היא המעורבות של אוברזון במימוש הפעילות של המפעלים השיקומיים. ״אני מעורבת משלב סיעור המוחות, פניה לגורמים רלוונטיים במידה ויש לי יתרון בכך ועוד. בזמן המלחמה, לדוגמה, היה ברור שחשוב להחזיר את הפעילות של המפעלים השיקומיים. התכנסנו אצלי בבית, לירון הרשקוביץ מנכ״ל העמותה, אניה שני מנכ״לית הטרמינל ואני, ויחד התלבטנו וחשבנו איך עושים את זה. מכאן יצא הרעיון להזמין את חנוך פיבן להעביר סדנאות יצירה בטרמינל וזה הופעל כמעט במידי״.

ובית המכולות?

״התפקיד הזה כולל גם את הפיקוח על הפעילות שלנו בבית המכולות שבנמל יפו. בשונה מטרמינל העיצוב, שהמקום עצמו ניתן לעמותה על ידי עירית בת ים לשימושם המלא למשך 20 שנה, בית המכולות נמצא בבעלות חברת אתרים, שפרסמה מכרז לניהולו. בהצעה שהגשנו במכרז על ניהול המקום, הובאה לידי ביטוי האסטרטגיה ומטרת הפעילות של לצאת מהקופסא: קידום תחום העיצוב תוך שימוש בעיצוב ככלי מניע לשינוי כלכלי, חברתי ותרבותי של החברה הישראלית.

״אני מאמינה שזה היה גורם משמעותי בבחירה בנו. הפעילות שם התחילה ממש לאחרונה וב־1.6 פתחנו את החנויות שבקומה הראשונה שבהן יציגו אמנים יפואיים. עוד יפתחו שם סדנאות אמנות בתחומי טקסטיל שישלבו הרצאות עם סדנאות מעשיות״.

זחלתי על סיכות תפירה ומחטים

אני פוגשת את אוברזון בדירתה היפואית, הנוטפת סטייל, יופי, אמנות והרבה טעם טוב. את עבודת התכנון והעיצוב של הדירה עשתה אחותה, האדריכלית דנה אוברזון. זאת משפחה של יוצרים, שכולם בה עוסקים בצורה כזו או אחרת בעולמות העיצוב. בן זוגה של אוברזון, שלומי רביד, עבד לאורך השנים בחברת האופנה המשפחתית ובשנים האחרונות עוסק בעולמות הצורפות.

בנם, רוי רביד, סיים לימודי עיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון. ״אצלו הכיוון האמנותי היה ברור תמיד״, אומרת אוברזון ומציגה עבודת אמנות גדולה שבה דמות מאוירת, שתלויה בכניסה לבית. אותם האיורים הופיעו בעבר על פריטים מאחת מהקולקציות שעיצבו היא ואביה. היום רוי ובת זוגו מיכל וולמן רביד, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, הם בעלי הסטודיו לעיצוב Crew Design Lab. בנה השני של אוברזון, נמרוד, עובד בחברת הייטק.

אורית רזילי וקארן, ARKHE; בשיתוף מעין בן יונה. צילום: רוני כנעני

אורית רזילי וקארן, ARKHE; בשיתוף מעין בן יונה. צילום: רוני כנעני

אורית רזילי וקארן, ARKHE; בשיתוף איריס נשר. צילום: רוני כנעני

אורית רזילי וקארן, ARKHE; בשיתוף איריס נשר. צילום: רוני כנעני

אוברזון היתה בת שנתיים כשהוריה פתחו את בית האופנה שלהם. ״אני זחלתי על סיכות תפירה ומחטים. אבא שלי היה מעצב מגיל צעיר. כשהוא הגיע לרגע שבו הוא החליט שהגיע זמנו לטייל ולעשות את מה ומתי שהוא רוצה – החלטנו יחד שאני לא לוקחת את המותג על עצמי״.

במהלך השנים המשותפות בבית האופנה גדעון אוברזון היא הקימה את מותג הבת KO, שנושא את ראשי התיבות של השם שלה. מדובר במותג בעל שפה עיצובית שונה לחלוטין משל אביה, שנהג לעצב פריטי אופנה זוהרים ואלגנטיים. היא העדיפה לעצב פריטים קלאסיים בעלי גזרות נקיות, שחזרו בכל עונה בווריאציות חדשות. בלט במיוחד הרצון שלה לא להפריד בין לבוש בוקר לערב. ״מאז ומעולם היה לי קשה עם בגדי ערב וכל ההכנות של מה ללבוש לאירוע. גם בחתונות של הבנים שלי הצלחתי לחמוק מכך, ובשתיהן לבשתי בגדים שאינם מוגדרים כבגדי ערב״.

המפגש שלי עם מעצבים מספק לי ראייה אחרת על העולם בהרבה מובנים. ממש לא חשוב לי שהשם שלי יהיה בפרונט. אני רוצה להשפיע ולהעניק מהידע והיכולת שלי

עם סיום העבודה המשותפת בבית העיצוב אוברזון התחברה כמעט מיד לאחת האהבות הנוספת שלה – תרגול יוגה. כמי שמתרגלת יוגה על בסיס יומי וגם בעלת תעודת מדריכת יוגה, היה טבעי שהיא תעצב קולקציה עבור ״אנג׳לי״, מותג אקולוגי ישראלי.

בהמשך, במטרה לעודד ולהעצים יצירה מקומית, היא חברה לאורית רזילי ולטולמנ׳ס לשיתוף פעולה תחת השם ARKHE. יחד הן פיתחו קולקציית טקסטיל לשולחן האירוח שכוללת מפות ומפיות מקוריות שמתכתבות עם סגנונות עיצוב שונים. בנוסף על המפות מוצע גם גליל מפיות אירוח עשוי 100% כותנה, הכולל 12 מפיות לשימוש חוזר הנושא את הפטרנים הייחודיים של האמנים איריס נשר, גור ענבר, מעין בן יונה ודורית פרוביזור, וגם של סטודיו העיצוב של בנה וכלתה. היום מפתחות השתיים פרוייקט חדש בשיתוף עם התכשיטנית אלינור אבני, בעלת המותג ״נוריתמי״.

מיכל מנגיסטו, AKAL. צילום: עמית מוזר

מיכל מנגיסטו, AKAL. צילום: עמית מוזר

מיכל מנגיסטו, AKAL. צילום: עמית מוזר

מיכל מנגיסטו, AKAL. צילום: עמית מוזר

birds

פרוייקט חשוב ומרכזי בפעילותה של אוברזון הוא הליווי של מעצבת האופנה מיכל מנגיסטו בעלת המותג AKAL. את מנגיסטו היא פגשה במסגרת פעילותה בקרן שמש לעידוד יזמים צעירים, שמהם קיבלה מנגיסטו, שעלתה מאתיופיה ועובדת עם רוקמות ממוצא אתיופי, יעוץ עסקי ופיננסי.

את מנגיסטו מלווה אוברזון מסוף שנת 2018, שנה לפני שזו נבחרה לפרוייקט החממה של מפעל הפיס. בהמשך גם עיצבה יחד עם איילת בן שחר תיקים עבור המותג שלה, AKAL. ״המפגש שלי איתה היה מכונן. אני זוכרת שכשהחזיקה בד ביד, היא הניחה אותו דבר ראשון על פניה כדי לחוש אותו. באותו הרגע הרגשתי שאיתה אני רוצה לעבוד. נוצר ביננו דיאלוג פורה ומתמשך ומאז אני עובדת איתה בצמוד כיועצת חיצונית. אין לי ספק שמאז שאנחנו עובדות יחד, מנגיסטו מבינה את הבידול העיצובי שלה, ואת הכוח שהסיפור והרקע האישי שלה מביאים למותג״.

איפה את בעוד עשר שנים?

״באותו המקום. אני אוהבת את מה שאני עושה והייתי רוצה להמשיך בדיוק כך. העולמות שבהם אני עוסקת מאד מפרים אותי. המפגש שלי עם מעצבים מספק לי ראייה אחרת על העולם בהרבה מובנים. ממש לא חשוב לי שהשם שלי יהיה בפרונט. אני רוצה להשפיע ולהעניק מהידע והיכולת שלי״.

מהי מידת המעורבות החברתית שלך כרגע, נוכח המצב המדיני-חברתי שבו אנחנו מצויים?

״אני משתתפת בהפגנות ומעורבת במה שקורה ובעיקר חרדה לדור הבא. עצוב לי לראות את מה שקורה כאן ולהבין שהנפגעים העיקריים אלה אנחנו, הציבור״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden