חדר משלי // דקלה וטורי

תעודת זהות

מעצבת הפנים דקלה וטורי (VATURI DESIGN). בוגרת מכון טכנולוגי חולון, בעלת תואר הנדסאית אדריכלות. הסטודיו קיים מזה עשור ומתמחה בעיצוב דירות ובתים פרטיים היי־אנד.

אהבה ראשונה

אני מגיעה מבית יצירתי, שוקק אמנות ואופנה. מגיל קטן ידעתי שפניי מועדות לעולמות היצירה והאסתטיקה. לאורך השנים גם האהבה לפסיכולוגיה ולימוד נפש האדם התעוררו בי, והתלבטתי בין השניים. העיצוב, הבנייה והעשייה ניצחו, אבל נותר קשר בין השניים. כמעצבת פנים אני עוסקת בנפש של האנשים. בית עבורי הוא מקלט, תרתי משמע. לא בכדי קיימים זרמים בעיצוב שעוסקים בסינרגיה שבין הנפש לבית.

עיצוב בית הוא אמנם לא במקום טיפול פסיכולוגי, אבל לגמרי יש בו תהליך לעבור. החשיבה היא לקחת את המקום הטכני, האדריכלי והעיצובי, ולהפוך אותו למשהו עוטף שמכיל אנשים. תפקידם של אדריכלות ועיצוב הוא לעורר רגש ותחושות של שלווה, נינוחות ובטחון.

אהבה שנייה

לאורך השנים נקודת המבט שלי שונה, ואני מביעה אותה בצילום. אני אוהבת אורבניות ואת הגרפיות שנוצרת מתוכה. צילום מאפשר לי לשחק עם קומפוזיציות ולהדגיש את המרחב האורבני. למעלה מ־20 שנה שאני מצלמת. האהבה למצלמות עברה בתורשה מסבי. היות וגם עסקתי באמנות וציור, יש משהו בצילום, בתיעוד הזה – שהוא מאוד נוגע. הצילומים שלי נשארו כתחביב והנאה. אני אוהבת לצלם בשחור־לבן, בעיקר קלוז־אפים, שמאפשרים לי להוציא דברים מהקשרם.

חילוף חומרים

מאחר ואני מצלמת במרחב האורבני, ההתייחסות שלי היא קודם כל לאדריכלות. אני עוסקת במבנים, במפתחים, בקורות, בדברים שיוצא מהם הרבה חספוס. עוסקת הרבה בקומפוזיציות, שמלוות אותי גם כשאני מתכננת בית. המחשבה על מבטים וקשר עין מכל נקודה במרחב, הן בעיצוב והן בצילום, באה לידי ביטוי מנקודת המבט שלי.

בית זו יצירת אמנות. כשאני נעה בחלל אני מחפשת לגלות דברים, להבין את האור, את החומרים, על מה אני שמה את הדגש ומה מלווה אותו, מה הוא רק הרקע, ומה העיקר שמושך את תשומת הלב. לכל דבר יש משמעות גדולה כשאני מתכננת בית. מרגע ההעמדה של הרהיטים ויציקת התרבות של אותו אדם שחי במרחב הזה, ועד לבחירה של החומרים.

בניין לשימור במילאנו

הפרוייקט נעשה בשיתוף פעולה עם מעצבת הפנים מיכל גוריון. הפרוייקט נולד משיתוף פעולה עם יזם ישראלי שעובד באיטליה ועבורו עשיתי מספר פרוייקטי Airbnb. מדובר בבניין לשימור במילאנו, משנות ה־20, ששימש כבניין משרדים ולאורך השנים עבר שדרוגים וגלגולים שונים. תפקידנו היה להסב את הבניין ממשרדי למגורים, עם 22 יחידות דיור בשטחים שונים שנעים בין 40-90 מ״ר לדירה, ושטחים ציבוריים הכוללים לובי מועדון דיירים. הדירות מיועדות להשכרה לטווח קצר וארוך.

העבודה נעשתה מול אדריכל איטלקי. הפרוייקט כלל תכנון ועיצוב פנים של הדירות, כולל חלוקות השטחים הציבוריים. למדנו את אורח החיים האיטלקי והצרכים השונים של הקהל המקומי. מאחר ומילאנו מאופיינת באדריכלות קלאסית, היה לנו חשוב לתת נגיעות שמדגישות את התקופה הקלאסית ולשמר אלמנטים קיימים, לצד עיצוב מודרני ברוח התקופה הנוכחית. החשיבה השתנתה בהתאם לדירה, הבחירות נעו בין חומרי גמר קלאסיים בנראות שלהם לבין חומרים מודרניים. שילוב אקלקטי שנע בין הסגנונות הללו.

החלל הציבורי זכה לאינטרפרטציה קלאסית בצבעוניות מודרנית כדי ליצור דרמה, עם משחקים של שחור־לבן. החזיתות של הבניין לבנות, והמתכות (מרפסות חלונות ודלתות) שחורות. הכניסה יותר דרמטית, עם תאורה נקודתית, שיוצרת אווירה אחרת. היתה לי חוויה נפלאה ומאתגרת. זה לא מובן מאליו לתכנן ולעצב בניין לשמור, בטח ובטח במילאנו. למדתי שפה עיצובית שונה ונפלאה. ברגע שלומדים את אופי האנשים וקהל היעד הרלוונטי, שואפים שיהיה ערך וביקוש מצד קהל היעד, ובמקביל גם לערך מצד היזם.